אופטימיות אישית

כי פסימיות מדכאת ברמה הציבורית, לא חסר.

 

תוצאות הבחירות מדכאות אותי ממש, אני לא רואה איך יהיה יותר טוב.

ממשלה ימנית, דתית, חרדית שדואגת לעניני מקורביה  ורומסת או סתם מתעלמת ממי שלא, לא תשפר את איכות החיים שלי ושל רבים אחרים.

כסף שילך לישיבות, לשטחים, להתנחלויות.

רמת חיים סבירה שתלך ותתרחק למרות שעות העבודה שילכו ויתרבו כדי לשמור עליה.

יחסים בין לאומיים שילכו ויורעו.

טייקונים ואיילי הון שילכו ויתעשרו.

שאר האנשים ילכו ויתענו.

דיור ילך ויתרחק.

הרחוב לעומת זאת יתקרב.

תהיה עוד מלחמה, או לפחות מבצע. אולי אפילו שניים.

נאומים חוצבי להבות, רצוי באנגלית ובבריטון מהדהד.

שימוש במילה אירן, דאעש, חמאס, אולי אפילו נגיע לבוקו חראם, מה שיעבוד בכל פעם שמישהו יגיד משהו על ההתנהלות של ראש הממשלה של אשתו, של שריו או טייקוניו.

 

 

 

אבל זו עובדה מוגמרת, אין מה לעשות.

מלבד לחפש נקודות אור.

ונקודת האור היא שקניתי מחשב נייד חדש, ניצלתי את מבצעי יום הבחירות וקניתי מחשב נייד חדש במחיר ללא מע"מ שזה בערך 400 שקלים פחות ממה שטוען המוכר שהמחיר ביום רגיל.

 

לא להתלהב, גם לנקודת אור יש קוצים באליה והקוץ המציק ביותר הוא מערכת ההפעלה המחורבנת ביותר עלי אדמות פחות או יותר. לא הצלחתי למצוא מחשב שלא הותקנה עליו חלונות 8 המזעזעת. 

המוכר הבטיח לי באותות ומופתים שממש תיכף המערכת תתעדכן אוטומטית לחלונות 10שאמורה לצאת ממש עוד מעט ואמורה להיות נוחה הרבה יותר.

לא היתה לי הרבה ברירה כי רציתי לנצל את ההנחות וגם כי המחשב הישן שלי מאותת בזמן האחרון, איתותים הולכים ותוכפים על קריסת מערכות ההולכת ומתקרבת. אז בלב לא שלם לקחתי את המחשב החדש החמוד למדי ועכשיו אני נאבקת ללמוד איך לעבוד עם מערכת ההפעלה המעצבנת ביקום.

 

המחשב עובד במהירות שאני כבר לא רגילה אליה, המסך שלו גדול באינצ' או אינצ' וחצי וההבדל עצום. 
 התצוגה טובה הרבה יותר, ובאופן כללי, אני בטוחה שברגע שאצליח להבין איך מפעילים פה דברים ולמה לעזאזל אני לא מצליחה לחבר את הBluetooth אתעצבן על המחשב קצת פחות.

 

אני אומרת לכם שאסור להתייאש, הנה הצלחתי

 

 

 

בתמונה, אביב במכללה. (ע"ע נקודות אור בחיים).