צמוד

כשהבטן שלי נצמדת לגב שלו,

נצמדת אליו לכל אורכו ולכל אורכי.

היד הימנית שלי נמתחת למעלה, מונחת לצד ראשו, או מתחתיו.

היד השמאלית מחבקת אותו ומצמידה אותו אלי.

אחר כך היא פשוט מונחת עליו, בנינוחות רכה.

 

הוא משפר את תנוחתו כך שגופו יתאים בדיוק לשלי.

אני עושה תנועות של כיוונון עדין, כדי לא לפספס מגע אפילו בסנטימטר של עור.

כשאנחנו נצמדים ככה, אני מרגישה תחושה של הקלה ורווחה מיידיות,

וזו תחושה מדהימה.

כאילו הגעתי הביתה.

כאילו אני נטענת.

נרגעת.

נושמת.

לפעמים אני כמעט מייבבת מרוב נחמה.

 

זה כמו לשים כויה מתחת למים הקרירים, שהכאב נעלם כהרף עין.

זה כמו לשתות מים כשהגרון יבש עד צריבה.

זה כמו להכנס למים חמים במקלחת, כשהחום מדויק בול.

זה כמו לקחת נשימה עמוקה אחרי צלילה ארוכה מידי מתחת למים.

 

ואני לא מבינה מה פתאום, הרי מעולם לא אהבתי להתכרבל.

 

19 תגובות בנושא “צמוד

  1. הפסוק הוא כמובן משיר השירים: שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני 
    ואיזה יופי. גם על התחושה הנפלאה, של הרטיה הנכונה לגירוד ולכאב, וגם על היכולת לצייר את זה במילים ככה. תהני, אחותי (ברוח ימי הבחירות הללו, לא מוכנה שהבנטים ינכסו להם את המונח הנפלא הזה). 

    אהבתי

    1. יותר טוב לי להיות המכרבלת מהמכורבלת, מסתבר.
      אבל אין מה להגיד הם ידעו על מה הם מדברים אז בתנ"ך, בשיר השירים.

      הבנטים והלפידים הרסו לי את המילה הזו כבר בבחירות הקודמות…

      אהבתי

  2. יפה 🙂 ובאמת תיהני אחותי 🙂 
    זה גם מעניין, כי התמיכה שאת מעניקה לו בגבו מזכירה גם תמיכה מוקדמת יותר, של אם לתינוק, כזו שמאפשרת לו לבנות את תחושת עמוד השדרה הפנימית (זה הכל מסימני התיזה 🙂

    אהבתי

    1. זו פרשנות מענינת.
      ובאופן כללי מעניין למה יש המעדיפים לכרבל ויש המעדיפים להתכרבל ויש כאלה שבכלל לא.

      בעבר העדפתי להיות המכורבלת, אם בכלל. באופן כללי זה לא היה משהו שרציתי במיוחד.
      היום אני מרגישה שאני זקוקה למגע הזה עד כדי כך שלפעמים כואב לי מרוב שזה חסר. והיום אני מעדיפה להיות העוטפת ולא הנעטפת.

      אני לא יודעת אם קשור לאם ולתינוק, אבל בודאות קשור למערכת היחסים שלנו ולו עצמו.

      אהבתי

    1. פעם העדפתי להיות המכורבלת, היום אני מעדיפה לכרבל. פעם גם לא אהבתי כל כך את ההתכרבלות והיום אני זקוקה לה, פיזית ונפשית.
      התחושה של ההקלה היא פיזית ממש , אבל גם נפשית.

      אהבתי

    1. ככה את רואה אותי, הגיון ועסקים? זה מקסים בעיני

      בעיני עצמי אני מצטיירת לי כמי שמנוהלת על ידי הרגשות שלה. ומנסה להשתלט עליהם בידו הקשה של ההגיון.

      אהבתי

      1. טוב מאוחר מלעולם לא
        מרגיש לי שאת קצת מאחפת ופרפרים ממלאים אותך

        אהבתי

      2. אני יכולה לרחף לזמן קצר מאד, כאורך חיי פרפר בערך, אחר כך צריך לנחות, לחיים יש את הדרישות שלהם.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s