המבחן באנגלית

הוא תנאי הקבלה הכמעט יחיד שעומד ביני לבין הקבלה ללימודים.

אני עומדת בממוצע הציונים הנדרש ויותר מזה. ראיון קבלה הודיעו שלא יעשו מפאת קוצר זמן, כך שנשאר רק המבחן באנגלית.

 

כשהלכתי להרשם קיבלתי זימון למבחן, יחד עם קובץ מבחן לדוגמא.

באדישות שוות הנפש שלי (שלא לומר אפטיות חסרת ביסוס), שאלתי את עצמי, מה כבר יש ללמוד באנגלית? הרי את הקורס היחיד שנדרשתי לעשות בתואר הראשון סיימתי בציון של 94, והמבחן של עכשיו הוא מבחן באותה הרמה ואני צריכה לעבור אותו בציון 70. קטן עלי.

בכל זאת החלטתי לעבור על המבחן ולעשות אותו במתכונת מבחן אמיתי כדי לתרגל ישיבה ממושכת וריכוז.

 

איזה מזל שעשיתי את זה.

כי תוך כדי תרגול המבחן נזכרתי:

א. כמה קשה לי לשבת ולהתרכז במשהו שלא זורם לי חלק.

א.1. כתולדה של התובנה הזו, כמה חשוב יהיה לזכור לקחת כדור ריטלין לפני המבחן.

ב.שיש שיטה לקרוא מאמר בלי לקרוא ממש ולהבין מספיק כדי לענות על שאלות המבחן.

ב.1. שאת הכותרת מתרגמים ממש בסוף.

ג.שאני זקוקה לעזרים כמו מדגיש, עפרון, עט.

ד.שאני חושבת לפני שאני כותבת, או אפילו כותבת בעפרון.

 

כך שהבוקר הגעתי למבחן מוכנה למדי.

ולמרות שסיימתי את התואר הראשון ב2008, זה הרגיש לי לגמרי טבעי להניח את התיק בשורת התיקים מתחת ללוח, לשלוף מתוכו כלי כתיבה, מילון, תעודה מזהה, מים ולחמניה. ממש כאילו אני עושה את זה כל יום.

זכרתי לכבות את הסלולארי ולהטמין אותו בתיק, ומצאתי בקלילות מקום ישיבה מתאים שממנו לא יזיזו אותי בתואנה שאני קרובה מידי לנבחן אחר.

 

 

אותו נבחן אחר, שלוש דקות לתוך המבחן כבר לחש לי – איך את מתרגמת Bioethics? אין מילה כזאת במילון!

לא עניתי לו. ראשית כי לא התחשק לי להפסל על ידי הבוחנת שעמדה לא רחוק. 

ושנית, ידעתי שברגע שיעבור את התקציר ויקרא את המבוא יבין שרוב המאמר דן בעצם בשאלה מה זה בדיוק Bioethics.

 

זו לא היתה הפרעה היחידה מצידו. כמה דקות אחר כך הוא התעטש, וכיוון שהוא לא מסודר ומאורגן כמוני, לא היה לו טישו זמין והוא משך באפו כל 5-6 שניות לאורך כל המבחן. לצערי לא היה לי טישו לתת לו.

מלבדו הרעש הקבוע שלו מצד ימין, ישבה מאחורי מישהי שהשתעלה כל כמה דקות ותרמה לאווירה שיעול לח ומתגלגל.

מצד שמאל מאחור ישבה מישהי עם מילונית אלקטרונית ויכולתי לשמוע כל לחיצה על כל מקש. והיא חיפשה מילים בלי סוף, היא לא הפסיקה לחפש.

בשניים מהתיקים השעונים לקיר מתחת ללוח, רטט טלפון שלא כובה עד תום, בלי שאף אחד יקח אחריות ויקום לכבות.

בשעה שבה היה מותר לצאת לשירותים כיסאות חרקו והדלת נפתחה ונטרקה שוב ושוב.

בשולחן הראשון מצד ימין ישבה מישהי שהרטיטה את הרגל שלה בעצבנות. כל הזמן.

מזל שלקחתי ריטלין, אחרת זה היה מחרפן אותי לחלוטין.

 

למבחן הוקצבו שלוש שעות.

אחרי שעתיים סיימתי אותו.

עברתי עליו שוב וניסיתי לבדוק אם יש טעויות בולטות שאני יכולה לתקן וניסיתי לנחש על איזה שאלות עניתי נכון וכמה אקבל.

אף אחד אחר לא סיים.

כרגיל תהיתי איך יכול להיות שאני מסיימת ראשונה ושאולי אני מפספסת משהו. בדקתי שלא דילגתי על שאלות או דף שנדבק לדפים קודמים.

מרחתי את הזמן עד שנמאס לי. בדיוק אז מישהי קמה והחזירה את המבחן שלה.

בתחושת רווחה קמתי גם אני להחזיר את המבחן לבוחנת.

 

כנראה שאני לא לבד בתחושה הזו, כי מייד אחרי יצאו מהכיתה עוד שלושה נבחנים.

 

בדרך לאוטו עצרה אותי מישהי ושאלה אותי איך היה המבחן, איך תרגמתי את הכותרת ונכון שהיה קשה?

חייכתי אליה ואמרתי – בתואר הראשון, באיזה ציון סיימת את המבחן באנגלית?

היא אמרה – 82.

הרגעתי אותה-פה את צריכה רק שבעים בשביל לעבור, יהיה בסדר.

היא אמרה תודה וחייכה.

 

ואני חשבתי לעצמי שאם נלמד יחד היא תכיר אותי ותדע שאני לא אוהבת לחפור אחרי המבחנים במה היה ואיך היה, מה כתבת ואיזו תשובה בחרת.

אף אחד עוד לא שיפר את הציון שלו מלגלות מייד בסוף המבחן במה טעה.

אבל אין תחושה יותר סטודנטיאלית מלדאוג למבחן שאי אפשר לשנות.

בכל מקרה נראה לי שעברתי. אני אהיה המומה לחלוטין אם לא.

 

נכנסתי לאוטו ונסעתי לקבל את החיסון השלישי של הכלבת.

עוד שבוע – אחרון ודי.

 

 

 

20 תגובות בנושא “המבחן באנגלית

    1. ואלה שמוצצים את השיניים בקול שריקה מצפצף?
      ואלה שמחטטים באוזן בפומבי?
      יש דברים שפשוט אסור לעשות בפומבי . אז לעשות את זה במהלך מבחן, זה עוול כפול ומכופל.

      אהבתי

  1. חייב לציין שהפתותית די מדוכאת מהלימודים שלה. שנה שניה בתואר שני. בתיאוריה היא מתלהבת מהקורסים, הנושאים, המרצים, העבודות. מעשית,  היא עסוקה 90אחוז מהזמן בלכעוס על עצמה שאינה מצליחה להספיק אפילו 10 אחוז ממה שהיתה אמורה לעשות. האומללות שלה מתסכלת גם אותי. זה לא כיף. 
    שיהיה לך בהצלחה ביצ’. 

    אהבתי

    1. להבדיל ממנה אני לא באה ללימודים בהתלהבות. לא כל הנושאים וההרצאות נראים לי מענינים, התואר יקר רצח, אני אפסיד משכורת של יום עבודה בשבוע ואין לי מושג מה יצא לי מזה.
      עם תנאי פתיחה עלובים כאלה, כמה עוד אני יכולה לסבול? ברור לי שאסבול בכל רגע ורגע, אין לי שום ציפיות מהתואר, אני יכולה רק להתאכזב לטובה 

      אהבתי

    1. לא היתה לי ברירה, הכיתה היתה מלאה עד אפס מקום (העבירו אנשים באמצע המבחן לכיתות אחרות מחמת הצפיפות היתרה) לא היה לי לאן לעבור.
      ובכל מקרה הייתי שומעת אותו מכל מקום בכיתה.
      לצערי, אני שומעת את גם הזבוב על הקיר בכיתה השניה…

      תודה

      אהבתי

  2. הפוסט שלך הוא הדגמה נפלאה לאיך הדברים נראים מהצד של בעל הפרעת קשב (ולו גם קלילה, ואפילו עם רטלין). אם לא היית סודית, הייתי ממליצה, (לריק, מן הסתם, כי אף אחד לא קורא את ההמלצות הללו או פועל בעקבותיהן).
    לי יש גם תקופת מבחנים עכשיו, מהצד השני. ערימות של מחברות. אני שונאת את זה. יש דבר כזה הפרעת קשב של קורא מבחנים? אם אין, אני המצאתי אותה. 

    אהבתי

    1. אף פעם לא הלכתי לאבחן את הנושא. אבל גיליתי שריטלין עושה פלאים.
      בתקופת התיכון והתואר הראשון הייתי משרבטת כפיתית. דפדפות שלמות הלכו על קישקושים. ועדיין היה קשה לי לשבת כל כך הרבה זמן ולהקשיב בצורה סבילה. בעיקר אם הנושא שיעמם אותי.
      מתישהו גיליתי שריטלין ממש עוזר לי להתרכז במבחנים ובעבודות שדורשות ישיבה ממושכת וריכוז.
      נראה לי שהפעם אקל קצת את האצבע על ההדק ואקח ריטלין קצת יותר.

      תגידי רגע, אם כולם סובלים מהמבחנים, למה להמשיך לעשות אותם???

      אהבתי

      1. חיזקי ואימצי, תני לכולם 87 חוץ מאלה שאת לא סובלת, להם תתני ציונים נמוכים יותר. הכוח בידייך!

        אהבתי

  3. בהצלחה !
    כיף לך שאת לא דשה בנושא אחרי המבחן, אני הייתי מתרגשת אחרי לעתים יותר מאשר לפני המבחן וחושבת איך היה ומה כתבתי וכד’
    וגם יופי שאת מסיימת עם הזריקות !

    אהבתי

    1. הפסקתי להתעסק עם התשובות אחרי המבחן בפעם אחת מכוננת שבה יצאתי וישבתי עם כולם אחרי המבחן, כל אחד נזכר באיזו שאלה וכולם ענו מה היתה התשובה שנתנו. 
      שאלה אחרי שאלה, לא עניתי על שום דבר כמו כולם. כולם כתבו א. ואני עניתי ב.
      כולם חשבו לבן ואני הבנתי שחור.
      אין לתאר את היאוש כשאת יודעת שאת הולכת לקבל נכשל, שאת טמבלית מוחלטת שפספסה את העניין לחלוטין, שכולם הבינו משהו שאת פשוט לא קלטת. באמת שזו היתה חוויה מכוננת. לא רציתי לחזור על ההרגשה הזו שוב לעולם. מספיק לגמרי להכשל על אמת, אין צורך להרגיש את האומללות שבוע קודם.

      כעבור שבוע קיבלנו את התוצאות של המבחן. אני קיבלתי 96 ומלבד עוד תשעה שקיבלו ציון נמוך מאד, כל השאר נכשלו….

      אהבתי

  4. כשאני עשיתי את המבחן שלי לפני שבוע
    קודם כל באו"פ קובעים לך איפה את יושבת
    ותופעות הרעש היו אנשים שפתחו חטיפים ופחות למיניהם
    זה בהחלט היה אחד הדברים המעצבנים

    אני מניחה שכשיודעים טוב את החומר מסיימים את המבחן מהר
    לא באמת צריך את כל הזמן הזה למבחן

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s