יום שמתחיל במשתלה ונגמר במטבח.

בהתחלה עמדנו ודיברנו, אחר כך כבר התיישבנו על אחת מעגלות העץ המגושמות של המשתלה והמשכנו לדבר.

איכשהו יצא שהמשתלה היתה המקום שבו יצאו לאור, מנוסחים למילים, כל  הדברים שחרקו לי באי נוחות מאז יום הכייף עם הגמל.

בין שתילי הגרניום לאגף השיחים, לא רחוק מצמחי התבלין, בעציציהם הזולים והחד פעמיים.

דיברנו כאילו אנחנו לבד. אחר כך התברר שאנחנו לא. לא מפתיע. המשתלה די מלאה בימי שבת. ובדרך כלל גם באנשים שמכירים אותי או אותה או את שתינו. כמובן שהיו אנשים מהסוג השלישי.

 

אספנו את הצמחים שבחרנו והלכנו לשלם.

המשכנו לדבר גם באוטו, עד שהתקשרה אמא של יוגה ואמרה לה שאבא שלה לא מרגיש טוב.

כשהגענו הביתה, השאירה יוגה את הצמחים שלה אצלי והלכה לעזור להורים שלה בהתארגנות לנסיעה למיון. ההורים שלה הופכים לחסרי אונים עם השנים וזקוקים לעזרת הילדים בכל דבר.

אחר כך חזרה עם אחותה ולא יכולנו להמשיך לדבר יותר.

 

במקום זה שפכתי קמח לקערות, מדדתי מלח, סוכר, שמרים, מים ושמן, ולשנו כל אחת את הבצק שלה שיהפוך אחר כך ללחמניות שאחת או שתיים יאכלו חמות וטריות, והשאר יוקפאו לשימוש עתידי.

לבצק שלי הוספתי הפעם עגבניות מיובשות ואגוזי מלך, היא אף פעם לא מחליפה את תערובת הגרעינים והאגוזים.

אחרי הלישה, הבצק עמד לנוח ואנחנו התפנינו לשתות קפה יחד.

הנוכחות של אחותה קצת הפריעה לי. למרות שאני מחבבת אותה בפני עצמה, איכשהו היא לא משתלבת טוב בחברות שלי ושל יוגה, והיא מדברת בקול חזק מידי על נושאים שאין לי חשק להעלות באוב. אחרי הקפה הן הלכו עם הבצק של יוגה ועם הצמחים.

 

אחר הצהריים הגיעו המהנדס והדביקה לביקור קצר. 

הכנתי קפה ופרסתי מהעוגה שהכנתי במיוחד בשבילם (ושכפיתי עליהם לקחת אחר כך).

קצת שוחחנו על דא ועל הא, אחר כך המהנדס איגף אותי ודחק אותי לפינה של מטבח ושאל מה שלום הגמל.
סיפרתי לו על יום הכייף והתאפקתי מלספר על המחשבות שיש לי בעקבותיו.
לא יודעת אם זה מתאים לשיחה עם המהנדס, ואני יודעת בודאות שזה לא מתאים לשיחה על רגל אחת בפינת המטבח.

ובכלל, מי שאני צריכה לדבר איתו על הדברים האלו זה הגמל.

אני קצת חוששת מהתגובה שלו ומריב נוסף.

 

מצד אחד כל הרעיון של הזמן המשותף שלנו הוא שיהיה לנו נעים יחד. ואם אנחנו רבים או מתווכחים, לא ממש נעים לנו. שלא לדבר על אירועי יום הכייף שהיו מאד לא משמחים.
מצד שני, דברים שלא מדברים עליהם, פוגעים סופו של דבר בעיקר בי, שמעדיפה לא פעם להתקפל ולוותר בשביל לא לחרב את הרגע ומשאירים אותי מתבשלת במיץ של עצמי וצוברת מתח וכעסים שבסופו של דבר יוצאים. 

 

הלוואי שהדברים היו פשוטים וברורים. כן, לא, שחור ,לבן.

אבל הם מורכבים ולא הכל תלוי רק בי ולא קשור רק אלי.

כמו רשת קורי עכביש , כל תנועה מרעידה את הרשת כולה ומשפיעה על דברים אחרים.

ושוב אני תוהה, למה הכל כל כך מסובך?

למה לא יכול להיות פשוט יותר?

 

 

20 תגובות בנושא “יום שמתחיל במשתלה ונגמר במטבח.

  1. אנשים אוהבים לסבך דברים
    לכן אפילו הדברים הפשוטים הופכים לפעמים למסובכים ומורכבים…
    (או שהם שכחו איך אפשר לחיות חיים הרבה יותר פשוטים)

    אהבתי

    1. בעיני הדברים מאד פשוטים, רוצה או לא רוצה. בזכר ובנקבה באותה מידה.
      אם כן, אפשר לדון בתנאים המתאימים לשני הצדדים, אם לא, על מה יש לדבר בכלל?

      אצלו לא ברור מה הוא רוצה ואם הוא רוצה ולמה הוא רוצה ומתי הוא רוצה, אם בכלל.

      אהבתי

  2. יום הכיף בדיעבד מקבל ציונים נמוכים יותר מאלה שקיבל מיד אחרי.
    יש פה כל מיני קצוות פתוחים בפוסט שלך, כמו ’אחר כך התברר שאנחנו לא (לבד)’.. אבל זה רק מהצד של הקריאה, כמובן. 
    ועוד הערה שעלתה בי: היכולת שלך לתעל את הרגשות לגינון ולמטבח (אפיה במקרה הזה) נשמעת לי מאוד יעילה.

    אהבתי

    1. יום הכייף הסתיים כייפי, אבל עד לשם זה היה רע לתפארת. חשבתי שהצלחנו להחליק את המהמורות, אבל נשארו משקעים גדולים מכפי שחשבתי וענינים שצריך לדבר עליהם. הענינים עולים וצפים, וזה מבאס אותי עד עפר. אני רוצה פשוט וקל ונעים.

      במשתלה היתה לפחות אשה אחת שהכירה את שתינו והיא עברה ליידנו ואמרה – איזה יופי שמצאתן לכן מקום לדבר . זה גרם לי לחשוב שאולי היא שמעה יותר ממה שהייתי רוצה שתשמע. ועל מנת להבהיר, לא רציתי שתשמע אף מילה. אבל אני לא יכולה להאשים אלא את עצמי שהחלטתי לדבר עם יוגה במקום ציבורי.

      האפיה היתה מתוכננת, אבל באמת המשכתי ואפיתי פשטידה מברוקולי שקיבלתי מהגינה של יוגה ועוד הוספתי ואפיתי את העוגה למהנדס ודביקתו. אני לא יודעת אם זה מנחם, אבל זה מעסיק את הידיים ואת הראש.

      אהבתי

  3. אני עוקבת אבל לא היה לי קודם זמן או כוח להגיב (אתמול שלחתי מה שרציתי לשלוח למנחה אז אני קצת מרפה עכשיו). 
    נראה לי שבאיזשהו מקום הבחירה שלו לא להשתתף בהכנות ליום הכיף אמרה משהו, כאילו כל דבר שהוא מעבר למסגרת הקבועה של הקשר שלכם, מאיים עליו. בכל אופן, כדאי לפתוח את הנושא, זה לא צריך להיות יותר מדי מסובך אם גם את תתיחסי לזה ככה. תגידי לו שהיה לך כיף בבילוי המשותף, אבל כל מה שהיה קודם ובהתחלה של אותו יום, היה קשה עבורך, ושאת רוצה להבין מה קרה שם בדיוק. שאמנם הוא התנצל אבל את קצת נשארת עם קצוות לא סגורים, כי לא הרגשת שאת יכולה לומר את שעל ליבך.

    אהבתי

    1. דווקא הבחירה שלו שלא להשתתף בהכנות נובעת ממקום אחר לגמרי, לא מתחושת איום עקב השינוי, הוא גם הבהיר בצורה שאינה ברורה יותר מפעם אחת שהוא מחכה מאד ליום הזה.

      אני אפתח את הנושא, כי זה מציק לי. כמו קוץ ברגל שדורכים עליו רק בתנוחות מסויימות של דריכה ונדקרים בהפתעה, ללא מוכנות.

      אהבתי

  4. יצא ירוק 🙂 זה ההמשך:

    יכול להיות שטיב הקשר לא ממש ברור לו, שכמו שאמרת, הוא לא יודע מה הוא רוצה. ואז השאלה היא אם את מקבלת את המצב כפי שהוא, ובפעם הבאה, אולי תבדקי איתו מראש איך הוא עם נסיעה, לאור הפעמים הקודמות שנסעתם באווירה לא טובה.
    יחסים הם בריאים ככל שיש בהם אפשרות לשיתוף וככל שיש להם מנגנונים המאפשרים לייצר תיקון אחרי חוויות של שבר.

    אהבתי

    1. אני חושבת שהוא יודע מה הוא רוצה. אבל עשיתי החלטה שאני מתאמצת לעמוד בה, שלא להשקיע מחשבה במה הוא חושב/רוצה/מרגיש. נמאס לי לנתח את מחשבותיו, רצונותיו וכמיהותיו הכמוסות.
      זו טעות נשית מקובלת לנתח ולתרץ התנהגויות גבריות.

      בכל אופן אני בהחלט אפתח את הנושא כשאפגוש בו שוב.
      בעסה.

      אהבתי

      1. הייתי מציעה לך במקום לחשוב על מה שהוא מרגיש או לנסות לנתח את זה, להשקיע מחשבה במה שאת מרגישה, ולנסות להבין יותר טוב, לעומק, מה מפריע לך. אחר כך תוכלי לברר איתו מה הוא מרגיש.. 
        חוץ מזה אם הוא יודע מה הוא רוצה, ואת יודעת מה הוא רוצה, אז איפה בעצם התעלומה? 

        אהבתי

      2. אני לא יודעת מה הוא רוצה. אני יודעת מה הוא אומר שהוא רוצה. אני יודעת גם איך הוא מתנהג. לא תמיד יש הלימה בין השניים. לפעמים הוא גם סותר את עצמו באמירות השונות.

        אני יודעת מה אני רוצה, פחות או יותר. ואני יודעת גם מה מפריע לי. אבל יש קונפליקטים מורכבים שהמרכיבים שלהם לא קשורים רק אלי ולא נמצאים רק בשליטתי. 
        כלומר, אני יכולה להחליט שלא מתאים לי ולהסתלק מהקשר. כל החלטה שלא כוללת יציאה חד צדדית מהקשר מחייבת התגמשות, הבנה וקבלה של עמדות , רגישויות וצרכים שלו. ופה טמון הקושי. נכון לשניה זו , אני לא רוצה להסתלק חד צדדית.

        אהבתי

  5. נראה לי שהבחור מ פונק מידי,הרי הוא לא היה יכול למצוא בת זוג טובה ממך,לא לוחצת,לא מחפשת הגדרות,גרה רחוק ממנו,לא מאיימת עליו מקבלת אותו כמו שהוא,עד כאן נכון?
     לא ברורה לי ההתפנקות הזאת ואם יש משהו שאת ודאי זכאית לו הן תשובות ברורות להתנהגות הלא ברורה הזאת

    שיצא החוצה וינסה למצוא מישהי שהיא לא את,הרי הוא ישאר בודד לנצח עם הדרישות שלו
    וסליחה על הבוטות,אני לטובתך 100 אחוז

    אהבתי

    1. אין ספק שאני נוחה לו. טובה לו? לא יודעת, אין הגדרה מוחלטת של טוב ורע. גן עדן של אחד הוא הגהינום של האחר, אתה יודע ….

      האמת היא שגם עכשיו לא לחוץ לי לשנות משהו במערכת היחסים שלנו, אני בטח לא רוצה חתונה, ילדים ומשכנתא. הבעיה היא התגובה החריפה שלו שלא לגמרי ברור לי מאיפה היא נובעת ועל שום מה.
      אבל אני בהחלט אברר את הנושא בקרוב .

      אהבתי

  6. חיי זוגיות אפילו חברות, לא תמיד נמצאים בהרמוניה. כל הלבבות והשירים נמצאים רק באגדות. כאחד שנשוי 29 שנים ומכיר את זוגתי 30 שנה אני יכול להגיד לך שהיו מורדות אבל החוכמה הייתה להתגבר ביחד ולקחת כל מהמורה כמשהו שמחזק. זוגיות זו פשרה בלי ספק. צריך לבחור עם מי רוצים להתפשר ומה הוא מוכן לעשות כדי להתפשר. מכאן הכל יותר פשוט.

    אהבתי

    1. מסכימה עם מה שאתה אומר ומוסיפה שצריך להעריך, לכבד ולרצות להיות בחברתו של בן/בת הזוג כדי שזה יצליח לטווח ארוך.
      והכי הכי, צריך לרצות להיות יחד.

      אהבתי

    1. אני לא עקבית בשם של זוגתו של המהנדס, כבר קראתי לה – הצמודה, הנודניקית, המעצבנת, הדביקה ועוד כמה כינויים חביבים שמעידים בעיקר על דעתי עליה.
      היא בסך הכל שוחרת טוב, באמת ובתמים, אבל יש לה נטיה להיות קרציה לפעמים שאפשר למות.
      לזכותה יאמר ש
      א. היא ממש אוהבת אותי בלי קשר למה אני חושבת עליה (מה שיכול להעיד יותר מכל על האופי שלה ועל האטימות/חוסר רגישות שלה לסביבה)
      ב. היא משתפרת עם השנים, קצת פחות דברנית ופחות מנדנדת ויותר נסבלת. הפגישות האחרונות ממש נחמדות  ובקרוב אני אצטרך למצוא לה שם נחמד יותר.

      מתה עלייך צופה, בארור שגם אני חתיכת טיפוס 

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s