מחויבות עכשיו!

ככל שאני חושבת על זה יותר כך אני יותר מבולבלת.

ביום כייף שלנו הגמל הסביר את ההתנהגות העוקצנית שלו כתוגבה לדרישה למחויבות. למה בדיוק הוא התכוון בכך שהוא נלחץ מדרישה למחויבות?

שני דברים אני לא מבינה.

 

א. מתי דיברתי על מחוייבות?

 

בדרך סיפרתי לו על לויה עצובה שהשתתפתי בה יום קודם של אדם צעיר , בן שישים וטיפה. שבדיוק כמו הצרפתי היה איש רעים בצעירותו, מרכז חברתי, נערץ ומחוזר על ידי בנות, אפילו התחתן והתגרש ללא ילדים פעם אחת ובסוף יצא שנשאר לבדו, הולך וחולה, הולך ומתדרדר. בודד וממורמר, מלא בכעס וטינה על העולם שזנח אותו. והנה מת, צעיר ומבוזבז. ואני לא יכולה להשתחרר מהתחושה שהוא עשה בחירות לא נכונות וטעה לאורך כל הדרך, ממש כמו הצרפתי ושלו רק היה בוחר אחרת, מוצא זוגיות טובה, היה פחות כועס, פחות ממורמר, פחות חולה, ואולי לא היה מת צעיר כל כך.
הגמל אמר בכעס – זה בסדר, את יכולה להגיד שממש כמוני.
אמרתי- אתה עוד לא שם, אבל תגיע לשם בסוף. לא טוב לגברים לבד. לא טוב לך לבד. אתה יודע את זה.
הוא השיב שהוא יודע ושהוא אולי אפילו יגיע להחלטה מתי שהוא, אולי בקרוב אפילו.

 

כשהגענו לישוב שבו נמצא הספא, ישוב גלילי יפיפה ומלא קסם. למעשה, תבנית החלום שלי, מקום המגורים האידאלי עבורי. לפחות מבחינת מיקום בארץ אם לא מכל בחינה אחרת. ראינו שם בית-חורבה , נטוש ומט לנפול. ואני, כרגיל, רואה בחורבות את הפוטנציאל הטמון, מאז ומתמיד אהבתי חורבות מלאות פוטנציאל על פני בתים בנויים ומוכנים. יש בהן כל כך הרבה סיכוי ותקווה. אמרתי בצחוק שהנה הבית שנוכל לשפץ ולעבור לגור בו.
הוא הגיב ברתיעה מיידית ואמר משהו בסגנון של – תעברי את לגור פה, מה את רוצה ממני.

 

זה נקרא לאיים בדרישת מחוייבות?

 

ב. מה זו מחוייבות בכלל?

 

לא מבינה ברמה העקרונית את עניין הפחד ממחוייבות. מה גברים חושבים שנדרש מהם? מה הם חושבים שיגזל מהם? 
הוא באמת חושב שאם יצהיר שהוא רוצה להיות בן זוג שלי, מייד אהפוך לעול תלוי על צווארו? שיצטרך לפרנס אותי? שיצטרך לדאוג לי? אולי הוא חושש שיאבד את הסיכוי להכיר מישהי אחרת, לשכב עם מישהי אחרת.

 

אני אדם עצמאי מאד , אני מפרנסת את עצמי מאז שהגעתי לבגרות, מעולם לא נסמכתי על אחרים ולא ציפיתי מאחרים שידאגו לי. ומאחר והוא מכיר אותי כבר 12 שנים, היה אפשר לחשוב שהוא ידע את זה.

הוא צריך לדעת שאני לא רוצה ילדים, מפרנס, אני אפילו לא רוצה שיעבור לגור איתי.

 

ואני בכלל לא החלטתי שאני רוצה אותו.