טוב שנזכרתי באמת…

לפני שבוע הייתי באיזה חצי יום עיון אירגוני, הטמעה של מערכת שאני מכירה ממקום אחר. לא שהייתי צריכה את ההטמעה, אבל הכריחו אותי, אז באתי. לא כל כך היה אכפת לי לבוא כי בהטמעות וימי עיון אני פוגשת קולגות ושותפים לעבודה, והחלפת דיעות, רעיונות, נסיון בשטח ועצות תמיד מועילה.

 

ובאמת פגשתי שם כמה אנשים, ושוחחנו, ריכלנו, שיתפנו ובעקרון עשינו הכל מלבד להתרכז בתהליך ההטמעה המשמים. לידי ישבה מישהי חדשה יחסית במערכת שעשתה מסלול שונה לחלוטין משלי בארגון, והשיחה התגלגלה לאני מאמין שלי. מה אני חושבת על עבודה, איך אני דואגת לעתיד שלי.
אמרתי לה שאחת הדרכים שלי לדאוג להתקדמות וגם קצת למנוע שיעמום ושחיקה, זה ללמוד דברים חדשים ולאפשר לעצמי מגוון גדול ככל האפשר של אפשרויות תעסוקה בתוך הארגון. נכון, לרוב זה עולה בכסף וזמן, אבל בטווח הארוך זה משתלם בדרכים שאפילו לא ידעתי שקיימות כשהתחלתי את הלימודים.
הנה, הקורס שלקחתי בתחילת הדרך , בתחום ששנוא על רוב העובדים, פתח לי את הדלת, עשר שנים מאוחר יותר, לעבודה הפנינה, שפילסה לי את הדרך לקביעות המיוחלת. והרי זה לא משהו שיכולתי לדעת כשעשיתי את הקורס ההוא.
והתואר הראשון חסר המשמעות בפני עצמו, הוסיף לי מעט במשכורת, אבל בעיקר עזר לי להכיר אנשים ושותפים וקידם אותי בדרכים ובידע.

 

תוך כדי השיחה, חשבתי פתאום שכבר שנים ארוכות עברו מאז שלמדתי לתואר הראשון ושמאז, די קפאתי על שמרי, ומלבד השתלמות וימי עיון, לא ממש למדתי. מצד השני הצורך שבוער לי בעצמות ללמוד ולהתקדם, גם הוא שקע לשנת חורף ארוכה, לעידן קרח אפילו. כנראה שהקבלה לקביעות הרגיעה לי את תחושת חוסר הבטחון בעתיד שמייצרת את הצורך הזה.
אבל תוך כדי שיחה הרגשתי את הצורך הזה מתעורר. תחושה של אי שקט ורצון לקום ולעשות משהו והבנתי שהגיע הזמן, אני צריכה לחזור קצת ללימודים. הפעם לא מתוך תחושת חוסר בטחון, אלא פשוט כי משעמם לי ואני רוצה לשנות קצת.

 

אולי את רוצה להצטרף אלי, שאלתי אותה, נעשה ביחד קורס שיקדם אותנו בהדרכה בתוך הארגון?  זה תחום שכמעט לא נגעתי בו עד היום ולא בטוח שאני רוצה לעסוק בו, אבל הקורס קצר יחסית, רק שלושה חודשים, לא מאד יקר, ולכי תדעי לאן השביל הזה יוביל אותך. יש לו המון יתרונות והוא פותח המון אפשרויות ודלתות שכרגע סגורות.
היא לא רצתה, היא עסוקה מאד בעבודה שלה ובאחריות החדשה שנחתה עליה. אבל זו שישבה מצידה השני אמרה – אם את הולכת , תגידי לי ואבוא איתך. אני חייבת ללמוד משהו כבר, יש לי קוצים בתחת. החלפנו מספרי טלפון ומיילים ואני הבטחתי לברר.

 

בררתי והסתבר לי שאכן נפתח קורס כזה בדיוק, לפני שבוע וחצי.
כל הכבוד לי על העירנות והחיבור למציאות האקדמאית. די התבאסתי, אני מודה. אני מרגישה את הדחף ללמוד ומה אעשה איתו עכשיו?
כמובן, אחפש משהו אחר ללמוד.
אתם, שאתם נבונים ומחוברים למציאות ממני תגידו מייד שהשנה האדקמאית התחילה כבר וכשאיחרתי את המועד, ותצדקו כמובן. כל הקורסים התחילו כבר, אפילו המאוחרים שבהם. בעסה. גם הקורסים האיזוטריים יותר, גם אלה שלא קשורים למרכזים אקדמיים מובהקים.

 

אבל יש נקודת אור. מהמכללה אמרו לי – תתקשרי בינואר. אולי נצליח לקבל אישור לפתוח תואר שני בתחום שלך, אנחנו מחכים עכשיו לתשובה סופית.
פעם עשיתי חישוב שלא שווה לי כלכלית לעשות תואר שני, לא אצליח להחזיר את העלות שלו בשנים שנשארו לי לעבוד. החישוב על פי התוספת הנהוגה במשכורת לבעלי תואר שני.
אבל, הזכרתי לעצמי, לא כל הרווחים הם כספיים ולכי תדעי לאן יקח אותך תואר שני, הרי יש דלתות שסגורות כרגע בפנייך ואת אפילו לא יודעת מה נמצא מאחוריהן.

21 תגובות בנושא “טוב שנזכרתי באמת…

  1. כנציגת האקדמיה מטעם עצמה אני בעד, בעד, בעד 
    לימודים הם קודם כל ’לשמה’. לדעתי. כל החישובים של משכורת וכו’ חשובים ודאי, אבל הם לא העיקר. העיקר הוא להרחיב אופקים, לגרות את התאים האפורים, לאתגר, לקרוא, ללמוד, נו, כל זה. וגם לפגוש אנשים אחרים, כמו ההיא שהצטרפה אליך, עם הקוצים בתחת. נשמע לי כמו תחילתה של ידידות מופלאה 

    אהבתי

    1. כנציג בכיר מאוד (של עצמי) אני לא יכול שלא להזדהות עם הדברים. חזרתי ללימודים אחרי שנים שלא למדתי בשביל הנפש קודם כל. הכייף הזה היה פשוט עילאי וכמעט קניתי לי תיק של כיתה א’ 

      אהבתי

    2. אני לא אוהבת ללמוד, אם להודות על האמת.
      עוד מימי בית הספר אני די סובלת מהרעיון של למידה. למזלי, אני מצליחה די בקלות להתברג לתחתית השליש העליון של הכיתה ואם אני לוקחת ריטלין, אני אפילו מצליחה ליהנות ממש מהרצאות מסויימות או מעבודות מסויימות.
      אני אוהבת את השינוי באוירה, את היציאה מהשגרה ואת הדברים הנחמדים שעשויים לקרות, כמו הכרויות ופגישות עם אנשים חדשים.

      עכשיו נראה אם יאשרו למכללה את התואר וכמה זה עולה ואם הארגון מוכן לממן חלק מהתואר.. ונמשיך משם

      אהבתי

    1. משתלמת לרוב. אבל אני בטוחה שמומחי הון סיכון יגידו שסיכויי ההימור לטובתי, לימודים בהחלט עוזרים, ורק לעיתים רחוקות אין להם שום משמעות.

      מאחר ואין לי על מי לסמוך, אלא על עצמי, אני תמיד מחפשת את הדבר הבא. אני לא סומכת על היציבות לכאורה של החיים…

      אהבתי

    1. אם התואר יאושר , בהחלט אקדים להרשם, אני רק צריכה לברר עלויות והשתתפות של הארגון. אחת הבעיות בתואר הזה , כשבררתי בעבר, היו העלויות שהגיעו לארבעים אלף שקלים. לא כולל נסיעות , אוכל ושתיה, הפסד ימי עבודה וציוד לימודי….

      אהבתי

  2. אני מסכים מאוד. כשהגירוי הזה עולה חייבים לעשות עם זה משהו אחרת מתעוררים כשאין כוח ואין כסף וכו’ כמו החברה ההיא שסיפרתי לפני כמה פוסטים…

    אהבתי

    1. כוכבית מלפני כמה פוסטים החמיצה באופן סיסטמטי כל הזדמנות שניקרתה בדרכה. אני מאלה שצדה את ההזדמנויות גם אם נדמה להן שיצליחו לחמוק

      אהבתי

  3. אם הקורס נפתח לפני שבוע וחצי אי אפשר להצטרף אליו באיחור? 
    אני מניחה שמדובר בפגישה אחת מקסימום שתיים שהחסרת ובוודאי תוכלי להשלים אותן. 

    אהבתי

    1. השבוע זו היתה כבר הפגישה השלישית, ומאחר ומדובר בקורס של שלושה חודשים בסך הכל, זה בעייתי. מבחינת חומר שהפסדתי ומבחינת אחוזי העדרות מותרים.
      מה גם שאני צריכה להתארגן בעבודה על העדרות קבועה וזה לא משהו שאצליח לעשות מהיום להיום ולבקש השתתפות של הארגון, גם זה לא יקרה מיידית.

      הייתי צריכה להתעורר לפני חודשיים … לא נורא, כשיפתח הקורס הבא, או התואר השני.

      אהבתי

  4. בתחום המקצועי שלי הלמידה נעשית כל הזמן תוך כדי עבודה
    מי שאין לו יכולות אוטודידקטיות לא ישרוד בתחום הזה
    אבל זה שונה מלימודים של קורסים או לימודים אקדמאים

    למידה, לא משנה של מה, תמיד עוזרת בפתיחת דלתות ויצירת קשרים
    זה לא תמיד חייב להיות קשור לעבודה, להעשיר את הידע זה תמיד טוב

    אגב, ברוב המכללות והאוניברסיטאות יש אופציה להתחיל בתואר אקדמי גם בסימסטר אביב, אז שווה לבדוק את הסוגייה הזאת
    יש גם קורסים של האוניברסיטה שהם להעשרת ידע (בתחומים שונים) אני יודעת שיש את זה באת"א ובפתוחה אז סביר להניח שעוד מוסדות אקדמאים מציעים את זה, שזה לא רע בכלל

    אפשר לשאול במה עשית תואר ראשון?

    אהבתי

    1. אני חושבת שבכל תחום צריך להתקדם וללמוד כל הזמן, כי גוף הידע גדל כל הזמן. ולכן יש ימי עיון , ימי מרוכזים , נשלחים חוזרים במייל ומצפים מאיתנו להתעדכן. אבל אין דין התעדכנות כדין לימודים ממש.

      אני די בונה על זה שהתואר השני יתחיל באביב ושלא אצטרך להמתין עוד שנה שלמה, או לפחות הקורס השני שמעניין אותי.
      לגבי קורסים של הפתוחה (מה זה את"א?) בדקתי בזמנו ונדהמתי לגלות שהעלות היא אותה עלות כמו בלימודים במכללה פחות או יותר. חשבתי שזה אמור לעלות קצת פחות. 
      מלבד זה אני מעונינת ביציאה מהעבודה , זה היתרון הגדול של לימודים. היציאה מהשגרה ושבירת השבוע.

      אני לא יכולה להגיד במה התואר שלי, זה קשור לעבודה שלי 🙂

      אהבתי

      1. את"א = אוניברסיטת תל אביב

        יש קורסים שאגודת הסטודנטים מפרסמת, גם בפתוחה וגם באת"א
        והקורסים האלה הם בדר"כ קורסים קצרים של חודשיים שלושה
        והם במחירים מוזלים יחסית (תלוי בקורס אבל המחירים נעים בין 500 ל-1500 ש"ח לרוב הקורסים)
        הקורסים של הפתוחה עצמה יקרים למדיי גם בלימודי חוץ שלהם

        האוניברסיטה הפתוחה לכשעצמה בלימודים לתואר עולה בדיוק כמו כל אוניברסיטה רגילה. יש החזרים שאת מקבלת לפי ועדת וינוגרד. ובסך הכל אמור לצאת לך על קורסים בהנחיה רגילה אותו סכום כמו שהיית משלמת בכל אוניברסיטה רגילה – זה תופס אבל רק לתואר ראשון, בתואר שני אין את זה.
        מה שכן, רוב הסטודנטים לוקחים הנחייה מוגברת – שזה תוספת כסף
        יתרון – את מקבלת מהם את כל חומרי הלימוד (לא צריך לקנות ספרים וכו’)

        אהבתי

      2. בתחום שלי רק בחברות גדולות עושים ימי עיון וכד’.
        בחברות קטנות בהן לי בדר"כ יוצא לעבוד, אין דברים כאלה וכל הלמידה היא עצמית ועצמאית (או על חשבונך)

        רוב המוסדות האקדמים אכן פותחים לא מעט תארים גם בסימסטר אביב, במיוחד אם יש לזה ביקוש
        וגם קורסים שהם קורסים ללא תואר, נפתחים בטוח בסימסטר חורף ובאביב לפי ביקוש. כך שאם יהיה ביקוש סביר מאוד להניח שייפתח

        אהבתי

      3. אונברסיטת תל אביב רחוקה ממני מאד ועלות נסיעה כל שבוע לתל אביב תגדיל את העלות לרמה בלתי כדאית, כך שאוניברסיטת תל אביב מחוץ לתחום עבורי. הכי קרוב וכדאי לי זו מכללה ותיקה וטובה שבה למדתי את התואר הראשון. בגלל שהם עדיין לא קיבלו את האישור לתואר השני, אני ממש מקווה שברגע שיקבלו ימהרו לפתוח , בלי קשר לתאריך. 
        אני עובדת בארגון גדול, לכן ימי העיון המאורגנים.

        יש את שתי אפשרויות הלימוד שקורצות לי. אם לא תהיה לי אפשרות ללמוד אף אחת מהן… או אז אחפש משהו אחר.

        אהבתי

      4. התכוונתי האמת שאם זה נמצא בשני המוסדות האקדמים שציינתי, סביר להניח שזה מתקיים גם במוסדות אקדמים אחרים
        אני לא יודעת מה יש באיזור בו את גרה אבל בכל מקרה זה שווה בדיקה
        גם אם זה לא במכללה בה למדת לתואר הראשון (ז"א אם יש מוסד אקדמי אחר שיש בו את מה שאת רוצה והוא מספיק קרוב למקום מגורייך/עבודה).

        לי למשל למרות שת"א יחסית קרובה זה דיי טרטור להגיע לשם במיוחד
        שלא לדבר על ההתניידות בתחבורה ציבורית
        גם אם הייתי עם  רכב זה לא היה עוזר הרבה, בימים שאני לומדת ויש לי טרמפ עד הבית אני מגיעה ב10+ בערב (וללמוד אחרי יום עבודה זה לא להיט בכלל).
        אבל באיזור שבו אני גרה אין מכללות שאפשר לעשות בהן תואר אקדמי, שזה דבר מוזר אגב אם חושבים על זה, כי אני גרה ממש קרוב למודיעין (העיר) ואין שם מכללה שאפשר לעשות בה נטו תואר אקדמי
        אפילו קורסים של הפתוחה בקושי נפתחים שם

        אהבתי

      5. אז לי המכללה הזו הכי קרובה. יש עוד אחת יחסית לא רחוקה, אבל בכל זאת כבר רחוקה מכדי שהלימודים בה יהיו כדאיים.

        הבנתי לגבי הקורסים האחרים, יש כל מיני אופציות חביבות שרק במידה ולא אשקיע את זמני וכספי בתואר שני, אשקיע בהן 🙂

        אהבתי

  5.  לעולם לא מאוחר להוסיף עוד ידע
    לא תמיד לומדים לשם התואר
     ואם תרשמי שיהיה לך בעניין ובהצלחה!
    יש משהו בחדוות הלמידה דווקא בגיל מבוגר ( לא שאני חושבת שאת מבוגרת )
     
     

    אהבתי

    1. כמו שכתבתי למניפה, אני לא אוהבת ללמוד. חווית הלמידה שלי היא די גרועה. אבל אני חוזרת ללימודים שוב ושוב. 

      תחזיקי אצבעות שאכן יפתחו את התואר השני בקרוב 🙂

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s