תור לעור

חשבתי שאני מאד חכמה שקבעתי לי תור ראשון לרופאת עור הבוקר.

 

מאחר והיא רופאת העור היותר טובה שיש בסביבה, התורים אליה ארוכים מאד. היא אשה מבוגרת, אני חושבת שהיתה אמורה לצאת לפנסיה כבר והיא עובדת לאט לאט. אבל היא קפדנית ודקדקנית לא מוותרת על בחינה מקיפה של כל סנטימטר של העור ולכן כשמחכים בתור אליה צריך לקחת בחשבון המתנה של שעה לפחות, לפעמים יותר. אבל כשנכנסים אליה היא שופעת חביבות ומתיקות כמו סבתא טובה, חמימה ונעימה.

החלטתי לנצח את סטטיסטיקת ההמתנה ולקבוע תור ראשונה. קבעתי לשמונה ועשרה בבוקר.
הגעתי, העברתי את הכרטיס המגנטי וקיבלתי פתקית עם מספר התור 15. מספר חמש עשרה???!!! לשעה שמונה ועשרה בבוקר???
חשבתי שאני קובעת תור ראשון, אבל יש חכמים ממני. זה שבאמת קבע תור ראשון.
אבל המצב לא היה גרוע כמו שחשבתי, התברר לי שאני השניה בתור. מתחילים משלוש עשרה, מסתבר. 

 

נו טוב, לקחתי מקדם זמן טוב, כך שלא אאחר לעבודה. אפילו אספיק לאכול משהו בבית לפני שאצטרך ללכת לעבודה. הכל טוב.
הרופאה הטובה הגיעה בחמש דקות איחור. פשפשה בתיקה, גילתה ששכחה להביא מפתחות לדלת המרפאה, הניחה את התיק ליידי וביקשה שאשמור עליו בזמן שהלכה לבקש מעובדות הנקיון שיפתחו לה את הדלת.
עד שחזרה, נכנסה, וארגנה את עצמה להתחלת יום עבודה כבר היינו באיחור של עשרים דקות. ואז קראה לחכם שקבע תור ראשון על אמת. הוא נכנס ועקבותיו לא נועדו עוד. עברו עשר דקות של התור שלו, ועוד עשר דקות ועוד עשר דקות. ומאחר והיא התחילה בעשרים דקות איחור, הפיגור כבר התקרב לזמן ההמתנה הרגיל. ככה זה כשמנסים לנצח את השיטה. לא מצליחים. בנתיים התאספו אנשים בחדר הקבלה, חלקם לרופא אחר ועוד שניים שרצו לשאול את רופאת העור רק שאלה.
ביקשתי שישאלו את השאלה שלהם אחרי שאני אצא, כי יש לי עבודה להגיע אליה. מאחר וזה לא הרשים אף אחד מהם במיוחד, אמרתי להם שאני אכנס והם ישאלו אחר כך. גם זה לא הרשים אותם.

האשה אמרה – אני שואלת רק שאלה קטנה.
אני אמרתי – ואת גם אחראית לכמה זמן יקח לה לענות לך?
האשה אמרה – אני רק שואלת אם היא יכולה לקבל אותי היום, מה אכפת לך?
אני אמרתי – אני צריכה להגיע לעבודה, את יכולה לשאול אחרי שאצא.
האשה אמרה – זה שאלה קצרה.
אני אמרתי – אז אחרי שאצא, ממילא היא לא תקבל אותך לפני שאצא ממנה.
האשה אמרה – אני אשאל שאלה קצרה וזהו. חבל שאני אחכה. לא?
אני אמרתי – ושאני אחכה זה לא חבל?
האשה אמרה – זה רק שאלה קצרה.
אני – עצבני
האשה – סטנדרטי

 

היה שם עוד איש, אבל הוא לא התמקח, רק הודיע שהוא רק אומר שתי מילים והולך. הוא טען שהוא בעלה. לא הבנתי של מי בדיוק הוא בעל, של האשה הנדחפת? מה זה קשור?

 

הנוכחים בחדר ההמתנה הנידו ראשם בביקורת ואשה אחת אפילו צקצקה בלשונה. מה אני אגיד לכם, השתתפות לא פעילה בצער היא לחלוטין אובר רייטד. האיש והאישה לא התרשמו גם מהביקורת החברתית הנוקבת. שניהם עשו את עצמם לא שמים לב.

 

אחרי שבילה שלושים וחמש דקות אצל הרופאה, יצא הבחור והלך לדרכו. האשה והאיש זינקו שניהם לדלת החדר, האיש אמר כמה מילים ועוד כמה מילים והלך (מסתבר שהוא בעלה של הרופאה…)  האישה נשלחה לחכות בחוץ והדלת נסגרה.

אבל ברגע שהמערכת קראה את המספר שהופיע על הפתק שבידי, זינקה האשה ונדחפה אחרי לחדר. למרות שכבר הייתי בחדר, לא הפריעה לעצמה ושאלה את מה שבאה לשאול. הרופאה הסבירה לה איך לקבוע תור בקבלה למטה והתפנתה אלי סוף סוף.
משראתה שאני כועסת הסבירה לי שזה בסדר, אחרי לא רשומים אנשים בתור ולכן היא התפנתה להסביר לאשה איך להרשם.
אני מצידי הסברתי לה שאני מחכה כבר שעה אחרי התור הרשום שלי ואני עוד צריכה להגיע לעבודה היום.
גם היא לא התרשמה במיוחד. קראה לי מיידעלה פעם או פעמיים וניגשנו לעניין שלשמו התכנסנו.

 

בתוך עשר הדקות המוקצבות לי הספיקה לתת לי את ההפניה לכירורג-פלסטיקאי שביקשתי ואת ההפניה לבדיקה שלא ביקשתי ואני יצאתי מחדרה על מנת שהנדחפת ממקודם תוכל להכנס בלי להמתין יותר מידי .
התובנה העיקרית שלי מהיום הזה היא שאני לא מרשימה במיוחד. ושבפעם הבאה אני צריכה לוודא שהתור הראשון שקבעתי הוא באמת ראשון.

30 תגובות בנושא “תור לעור

  1. אני על תקן ’פוליאנה’ (ותודה לעדה) להאיר (באור. הייתי חייבת. סליחה) את הדברים החיוביים בפוסט: האיש שהתעכב 35 דקות ודאי גילה להפתעתו חשד למלנומה דרגה 3 (אני לא רוצה להרוג אותו עדיין). הבעל של הרופאה חיכה בתור(!). לא הרבה בעלים של היו ממתינים ככה. והאשה הנדחפת? טוב, כאן נגמרה גם יכולת ההמצאה שלי. אשר לך עצמך: הרי זכית וקיבלת כל שבקשת ואף למעלה מזה, וככל הנראה עוד שנה עברה בלי סרטן עור. תמשיכי למרוח מגן שמש 

    אהבתי

    1. אני לא יודעת מה גילה האיש שהתעכב 35 דקות, במחצית הזמן הרופאה יצאה מחדרה עם קופסה חשודה שלקחה לחדר האחות. אז אולי את צודקת. אבל תגידי, מה? אי אפשר לגלות ממצאים חשודים ברבע שעה?
      הבעל חיכה בתור פשוט כי הדלת היתה נעולה…
      ודווקא אצלי יש משהו – לכן ההפניה לפלסטיקאי, שיוריד משהו שהרופאה פערה עליו עיניים ואמרה שאין לה מושג מה זה יכול להיות, ושהיא לא רוצה לקחת סיכון.

      אבל תתעודדי גם שם צפויות חוויות כי יעוץ יעלה לי 120 שקלים אחרי שהמושלם ישתתף והניתוח עצמו, כמו שאמרה הפקידה שלו, מתחיל משמונה מאות שקלים….

      אהבתי

      1. בתור הסבתא החמימה שתארת, אולי הם החליפו מתכונים לעוגת גזר… ואשר ל’משהו’ – לא רוצה לזלזל כמובן, אבל תתני לרופא סכין והוא יחתוך. בכל ביקור אצל רופא עור מסמנים לי נקודות חשודות מאוד להורדה. ’ניכוש’ אני קוראת לזה ביני לביני. ובזה זה מסתכם. לא הבנתי למה צריך יעוץ – האם היא עצמה כמי ששלחה אותך לניכוש לא מקבלת את תוצאות הביופסיה וקובעת שאין צורך לעשות דבר?

        אהבתי

      2. אני מעדיפה שינכשו לי נקודות חשודות שיתבררו כשום דבר, מאשר שלא ינכשו משהו שהוא אכן משהו…

        היעוץ זה הקטע של הפלסטיקאי הנכבד. הוא צריך להתדיין עם עצמו מה היקף הניתוח הנדרש וכמה כסף לדרוש עליו ועל הדרך להרוויח עוד כסף מהקופה ומהפציינטים.
        אני יכולה לעשות אותו דבר בדיוק אצל הכירורג המקומי שחותך בלי לשאול שאלות ובלי גינוני טקס מיוחדים. אבל מאחר ומדובר באיזור נראה לעין, אני מעדיפה להשקיע  כסף שיבטיח שהנזק הצלקתי יהיה מינימלי….

        אהבתי

  2. הו, כמה זה מעצבן
    עד שאני מצאתי רופא עור טוב קופת החולים החליטה לצמצם לו את השעות ועכשיו הוא מקבל רק ביום שלישי בבוקר
    מה שאומר שכדי להגיע אליו אני צריכה להיעדר מהעבודה
    אז חיפשתי רופא עור אחר טוב בסביבה וגם הוא עובד רק בבוקר

    ואף פעם לא באמת נכנסים לרופא בזמן ותמיד דוחפים לו איכשהו עוד אנשים לתור

    אהבתי

    1. אני ניצלתי את העובדה שאני מתחילה לעבוד קצת יותר מאוחר בימי ראשון, חשבתי שאספיק לחזור הביתה, לאכול משהו ולהתארגן לפני העבודה, אז חשבתי…

      מצד שני, פעם פעמיים בשנה ממש לא נורא אם צריך לקצר יום עבודה כדי לדאוג לבריאות. עדיף להיות ראשונה בתור כי אז ההמתנה מתקצרת.

      אהבתי

  3. איך אני לא סובלת את הנדחפים האלה.. אם לא הגעתי חולה לרופא, אני נהיית חולה מהעצבים 🙂
    היא מזמינה כמה אנשים על אותה השעה? אם כן אז יש לי השערה (מבוססת למדיי) למה – הנוהל בקופות החולים הוא שאם מטופל לא מופיע הרופא מפסיד תשלום על הזמן הזה. לא משלמים לו פר שעה אלא פר מטופל.

    אהבתי

    1. זה דרך זימון תורים, והתורים הם ברווח של עשר דקות זה מזה.
      אבל היא עובדת לאט ויסודי ומקלידה באצבע אחת מוחקת ומקלידה שוב (ושוב) קצת מתבלבלת ונזכרת במשהו שלא כתבה ולכן מוחקת וכותבת שוב….
      ומבחינתה, הבוקר היה פנוי ממילא, אז למה למהר? לא היו רשומים לה אנשים אחרי, לכן היא לקחה את הזמן.

      וכן, אין הרבה מקומות מורטי עצבים כמו חדר ההמתנה העמוס של רופא.
      בעצם יש, כל מקום שבו לא ברור מתי תכנסי ומי בתור לפנייך .

      אהבתי

  4. את מאוד מרשימה, אבל לא משנה עד כמה תהיי מרשימה, את הספורט הלאומי של ישראלים להדחף ללא תור, לא תוכלי לשנות. הוא פשוט עובדה. למען האמת גם זה שנותני שירות במדינה שלנו לא שמים על ערך הזמן של האחר ולא יודעים לכבד אותו, היא מעין עובדה. 

    אהבתי

    1. הישראלים פשוט רואים שזה עובד. זה בדיוק מה שהיללו בעבר כ"חוצפה" ישראלית. לא חוצפה, סתם גסות רוח וחוסר התחשבות בזולת. שיטת מצליח במיטבה.
      יש איזה עיוורון לגבי האחר, מלווה בתהיה אמיתית שאיך זה שאתה לא רואה שהם ממש ממש לא מפריעים לך, ואיך זה שאתה לא מתחשב בהם קצת? מה בסך הכל הם ביקשו?

      אהבתי

      1. אכן. פעם ישבתי מאחורי הדלת של רופא במשך חצי שעה שכל דקה ממנה הייתה חריגה של זמן. שמעתי את השיחה שהתנהלה התוך המשרד. הייתי הלקוח האחרון לאותו יום ולידי לאורך כל המסדרון לא היה אף אחד. הרופא שוחח עם הלקוחה על ילדים, על אמא שלה, על מה שהיא עשתה אתמול ועל הארוחה שהיא בעלה ומתכננים למחר. אני בזמן הזה ספרתי את הדקות עד הישיבה בקריה. כשנכנסתי אמרתי לו: "כבר שקלתי ללכת ולקבוע תור ליום אחר". והוא השיב לי: "מה? אתה ממהר לאיזשהו מקום?" ואגב, הפנים שלו הביעו כנות גמורה. זאת לא הייתה עקיצה, הוא באמת ובתמים החליט שאין לי חיים. 

        אהבתי

      2. ברמה מסויימת אני יכולה להבין את הרופא. גם את שלך וגם את שלי.
        מבחינתם, הם לא חווים את ההמתנה המתוחה, את אי הודאות שבהמתנה , הם באו לעבודה ואם היא מענינת, מה טוב. אם מוצאים מקרה מעניין או איש שיחה מעניין אז משוחחים והזמן עובר. חצי השעה שלך קצרה מאד למי שעובד כמה שעות רצופות.

        הביקור הכי מעליב שלי אצל רופא היה אצל איזה אורתופד מומחה ארצי שמקבל אנשים בסרט נע. יש שלושה חדרים והוא עובר בינהם ומקדיש שלוש-חמש דקות לכל נבדק. ביחס פטרוני מאין כמוהו הוא משבץ את הנבדק בתבנית מוכנה מראש שיש לו על נייר הכתיבה ששל סיכום היעוץ. את הדלתות הוא לא טורח לסגור וכך אתה יכול להיות עד למה שהוא אומר לכל אחד. ועל העונג הזה אתה משלם מאות שקליםץ

        אהבתי

      3. טפי! בחיים לא שמעתי על כזה דבר!
        איזה מקומם!

        לגבי להבין אותם – אני לא כזה חמודי כמוך. אין אצלי ולו גרם של הבנה. גם אני מקבל אנשים בתור לפעמים. גם לי ממתינים מאחורי הדלת. והידיעה הזאת, שמאחורי הדלת יושב אדם וממתין לי ואני באיחור, מלחיצה אותי. אני מרגיש אשם כי לא עמדתי בזמנים. ולכן, מן הסתם, לעולם לא אמשוך שיחה לא נחוצה עם הנוכח ע"ח זמנו של הבא בתור. נהפוך-הוא: אני ידוע כאנטיפת מושבע כי על שאלות: "מה נשמע? מה ענינים? הכל בסדר? איך המרגש?" אני תמיד עונה: אמרתי כבר שאני בסדר, מה את רוצה? ומהר כי יש עוד אנשים שממתינים.  (אני דייקן ופדנט, כנראה זה מגיע משם. כי את יודעת שאני אמנם פעם נחשדתי בהיותי פסיכופת, אבל אנטיפת אני ממש לא). 

        אהבתי

      4. אני חמודה??? אני??? אני מבינה שיש אנשים שמתנהגים אחרת ממני או תופסים את המציאות אחרת ממני , וזה לא מפריע לי להתעצבן על זה.
        גם לי חשוב לעמוד בזמנים וגם אני מזרזת מתעכבים למינהם ששוכחים ללכת. אני לא יודעת אם אני נחשבת כאנטיפטית, אני מניחה שכן. אבל יעילה.

        אהבתי

      5. כן. עם ההבנה הזאת שלך יצאת חמודית. אבל אני חס וחלילה לא אמרתי שחמידות מאפיינת אותך! בשום פנים ואופן לא! מה פתאום! 

        אהבתי

  5. אההההההההההה! זה בדיוק ככה אצלינו! בלתי נסבל!
    כולם נדחפים ביחד איתך ונתקעים חצי שעה, מדברים מעל הראש שלך! אתה מגיע לתור בשעה מסויימת, מגלה שהוא עוד הרחק ממך, יוצא כעבור 3 שעות!!! התפרצת לדלת פתוחה, גברת! חחחח

    אהבתי

    1. מזעזע… ויש אנשים שזה ממש תחביב אצלם, תעסוקה חביבה לשעות הפנאי.
      בגלל זה רציתי להגיע ראשונה, כדי להמנע מהלחץ הזה. כמעט הצלחתי…

      אהבתי

      1. גם אני תמיד מנסה את זה, הצרה היא אותם אנשים שמנסים להגיע לפני תחילת התורים, לתפוס את הרופא(המסכן) עוד לפני שהוא נכנס בדלת ופשוט להתלוות אליו בכפייה אל תור משרדו. אני נטרפת מהם! חסרי בושה.

        אהבתי

      2. אנשים שלא רואים אף אחד אחר, רק את עצמם ואת צרכיהם.
        הקטע המצחיק הוא שאם היו מבקשים ממני בלי להדחף, כנראה שהייתי נותנת להם בלי להרגיש ממורמרת, זו רק ההידחפות שמוציאה אותי מדעתי…

        אהבתי

  6. בישראל זמן זה לא כסף, זמן זה משהו שצריך לבזבז ולהרוג ולחסל 

    כשאני הולכת לרופא אני מפנה לחוויה המעצבנת הזו חצי יום חופשי ולוקחת ספר וקילו סבלנות ולפעמים גם כריך כדי לא לצאת יותר חולה מכפי שהגעתי.

    אהבתי

    1. ספר יש לי תמיד בתיק, אבל במקרה של המתנה דרוכה שאת צריכה לשמור על התור שלך מפני מתפרצים חצופים, איך אפשר לקרוא בכלל?

      חשבתי שיהיה לי זמן לחזור הביתה ולאכול משהו…הייתי צעירה ותמימה כשכל הסיפור התחיל…

      אהבתי

  7. המסקנה היחידה היא להבין שמקופת חולים לא תצאי אחרי 10 דקות
     לא חשוב מתי תגיעי תמתיני זמן רב !
    וגם כשנכנסים הרופאה עונה לפעמים לטלפונים על חשבון זמנך ,
    ואם הספקת להגיע לעבודה אשרייך !
    מקוה העניין הבריאותי בסדר
    ( אני רגישה לענייני עור , אולי פעם אספר …)
    וכמעט תמיד יש את זה/זאת שיש לו/לה רק שאלה !

    אהבתי

    1. יש מקומות מסודרים מאד שעומדים בזמנים ולא ממתינים זמן רב. זה תלוי באופי של הרופא שיושב מאחורי הדלת ועד כמה הוא מכבד את זמנם של מטופליו. כמובן שתמיד יש את המקרים הדחופים שהאחות מכניסה והנדחפים מטעם עצמם.

      אני מאמינה שהכל בסדר, יש איזה נגע שצריך להסיר וכבר קבעתי תור לפלסטיקאי. אחרי פגישת היעוץ הוא יזמין אותי לניתוח עצמו וכחודש לאחר מכן אדע מה התשובה. אני לא מאד מודאגת, אני חושבת.

      אהבתי

  8. "ושאני אחכה זה לא חבל?"  –
    זו,  בקליפת אגוז, תמצית הדילמה.  התשובה שניתנת לשאלה הזאת היא תמיד אחת:  "לא".
    אבל יצא מצחיק 🙂
    רק בריאות.

    אהבתי

    1. האמת היא שלכתוב את זה כפוסט מייד שיפר את מצב רוחי. הכתיבה נותנת פרספקטיבה של מרחק שממנו אפשר גם לצחוק על השטויות הקטנוניות של החיים 🙂

      אהבתי

    1. אני חושבת שמה שקשה בהמתנה זה אי הודאות שבתוכה אתה נמצא. לא יודע מה הם עושים שם בפנים ולמה לא מכניסים אותך כבר שתוכל להמשיך בחייך…

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s