סיפורים בשעת לילה מאוחרת.

באחת וחצי בלילה התעוררתי כי הכל היה חשוך.

לא חשוך של לילה רגיל, אלא חשוך ממש. כמעט ממש. יכולתי לראות שפנסי הרחוב פועלים בחוץ.

 

בלילה הכל עובד לאט, לכן התחבטתי ביני לבין עצמי אם יש טעם לקום ולבדוק אם יש הפסקת חשמל כללית או שזה משהו אישי נגדי, בבית שלי. מה שהכריע את הכף היתה העובדה שלא חזרתי לישון. המחשבות על המקרר שבטח כבר לא ממש מקרר העירו אותי יותר מכל. חישבתי מה אצטרך לזרוק ומה ישמר גם בטמפרטורה גבוהה משמונה מעלות. אם רחמנא ליצלן לא יהיה לי חלב לקפה, חיי לא יהיו חיים, כידוע.

 

טוב, קמתי. לקחתי את הטלפון בתור פנס והארתי את ארון החשמל שנמצא מחוץ לדלת. אכן כן, העולם נגדי והפסקת החשמל היא רק בבית שלי. הפקק הראשי היה למטה. הרמתי אותו, והבית התחיל להבהב ולצפצף בחזרה עולצת לחיים חשמליים, המדפסת התמתחה ופיהקה, הטלפון האלחוטי טרטר קלות, מכשיר המים התחיל להרתיח או לקרר ולוכד היתושים התחיל להבהב מנורה אחת שרופה.

 

אמרתי לכולם בוקר טוב ולילה טוב, חזל"ש ולמיטה.

נכנסתי למיטה והופ, שוב חושך.

 

הוצאתי את השקע של לוכד היתושים המהבהב, בתור חשוד ראשי, הרמתי את הפקק הראשי וחיכיתי קצת.

קולות התעוררות והתמתחות חשמליים. חיכיתי עוד קצת. חזל"ש ולמיטה.

נכנסתי למיטה והופ, שוב חושך!

 

טוב, קמתי עצבנית יותר והלכתי שוב ללוח החשמל, בנוהל הרגיל ממשנתו של הגמל הורדתי את כל הפקקים, מונה אותם אחד אחד:

הפקק של הדוד מים החשמלי, הפקק של המזגן הגדול, הפקק של הסלון, הפקק של חדר השינה, הפקק של המקלחת והשירותים, הפקק של המטבח, הפקק של המקרר ותנור האפיה (רק שזה לא יהיה המקרר!!!!) הפקק של מכונת הכביסה.

טוב שהגמל הכריח אותי לרשום את השמות על הפקקים, ככה אני יכולה לדעת  מי אחראי למחדל הנוכחי. מעלה את הפקק הראשי ומתחילה להרים את הפקקים הקטנים אחד אחד. דוד מים – עובד. מזגן גדול – עובד. סלון – עובד. חדר שינה – עובד. מקלחת ושירותים – עובד. מטבח – עובד. מקרר ותנור אפיה – עובד. לא, לא עובד. מחכה קצת, בדיוק מספיק זמן בשביל להעיר תקווה, ואז קופץ. נבלה.

מאחר ותנור האפיה לא פועל בשעת לילה שכזו זה בטח המקרר. איזה בעסה.

הוצאתי את התקע של המקרר, הרמתי את הפקק ו….. כן. זה המקרר.

 

חזרתי למיטה מלווה במחשבות נכאות, אולי הגיע הזמן להפרד? אחרי הכל אנחנו כבר מעל 15 שנים יחד. והתקלות אצלו הולכות ותוכפות… ומה אם הטכנאי לא יצליח לתקן? התהפכתי כתרנגולת בגריל כמה שעות ונרדמתי רגע לפני שהשעון המעורר העיר אותי. התקשרתי לטכנאי עם עלות השחר בערך ותפסתי אותו רגע לפני שיצא לנסיעה ארוכה ורחוקה. הטכנאי הגיע, החליף טרמוסטט, אמר 380 ש"ח והלך. עכשיו אני ממש עייפה, אבל לפחות יהיה לי חלב לקפה כשאחזור הביתה.

47 תגובות בנושא “סיפורים בשעת לילה מאוחרת.

      1. שלנו זולל חשמל וגדול מאוד. 
        לזכותו יאמר שהתקלקל רק פעם אחת (ב-12 שנה).
        הייתי מחליף אותו במשהו קטן יותר שצורך פחות חשמל.

        אהבתי

      2. אני לא באמת יודעת כמה חשמל צורך המקרר שלי… אני יודעת שהוא מתאים לי בגודל (חוץ מהמקפיא, אני צריכה מקפיא גדול פי שניים) ושהוא אמין ועושה עבודה לא רעה בהמון שנים האחרונות… קשה לי להפרד, נראה לי שאחכה עוד קצת. הוא התקלקל לאחרונה בינואר השנה. אם הוא יתקלקל שוב בטווח הקצר אשקול.
        אם אתה עושה סקר שווקים בנוגע למקרר חדש, תעדכן אותי

        אהבתי

  1. איזה סיפור מתח!
    אם התוכנית הממשלתית להחלפת מקררים עדיין פעילה ממליצה לך להשתמש בה. הבת שלי החליפה מקרר בדירה שלה לפני שנה, זה יוצא חיסכון די משמעותי. 

    אהבתי

    1. אני לא כל כך רוצה להחליף אותו. הוא מהישנים הטובים. אחליף רק אם לא תהיה לי ברירה.
      באופן כללי מקררים כבר לא עולים היום מה שעלו פעם ויותר קל לקנות מקרר סביר במחיר פחות או יותר סביר.

      אהבתי

  2. יש לי סיוט ממקררים שמתקלקלים
    ואצלי כשזה קרה זה תמיד היה בערב חג שהיה ביום חמישי/רביעי ואין לך עם מי לדבר עד יום ראשון

    בדירה שלי קניתי מקרר משרדי, קטן, אבל מרעיש כמו אני לא יודעת מה
    בחודש הראשון לא הצלחתי להירדם מהקולות שהוא עושה

    ועל טרמוסטט לא מחליפים מקרר 🙂
    מההורים שלי אני יודעת שמקרר (גדול) עולה הרבה כסף…
    למרות שהם השתמשו בתוכנית הממשלתית להחלפת מקררים, והחליפו ישן (בן 30 ומשהו) בחדש גדול יפה וחסכוני בחשמל!

    אהבתי

    1. פעם מקררים עלו המון, מבחינתי הם היו כמעט בלתי מושגים. אני חושבת שהיום קל יותר לקנות מקרר, או שאולי זו היכולת הכלכלית שלי שהשתפרה, אני לא יודעת.
      בכל אופםן אני לא ששה להוציא סכום גדול מאד על מקרר. אני אעשה את זה רק אם לא תהיה ברירה.

      אהבתי

      1. ההורים שלי שילמו על מקרר ענקי 2000 ש"ח במקום 7000 דרך התוכנית הזאת של המדינה
        זה בכל מקרה משהו שצריך לבדוק ולראות אם כדאי

        אהבתי

      2. 2000 במקום 7000 זה נשמע כמו משהו כדאי מאד.
        המקררים שאני ראיתי בחנויות שנכללו בתוכנית החלפת המקררים לא הרשימו אותי במיוחד, אבל לא ראיתי את כל הדגמים המשתתפים ולא השקעתי בזה זמן , כי כאמור אני לא ממש מחפשת החלפה למקרר כרגע…

        אהבתי

  3. תשמעי, שאפו על ההתנהלות עם חשמל.
    ככה צריך לעשות וזה שלמדת ואת מבצעת זה באמת הישג ולא ישר להכנס לפאניקה, למרות שהקפה היה ממש בסכנת חיים.

    אהבתי

    1. אני לא נכנסת לפאניקה כל כך מהר, זו פריוילגיה שיכול להרשות לעצמו מי שתהיה הענות לקריאת ההצילו שלו  

      הגמל לימד אותי כמה דברים בסיסיים (מעבר לבסיסי ביותר, הוא לא מרשה לי) ואני אימצתי.

      אהבתי

  4. )-: מעצ’בן. אבל, יקירתי, 15 שנים זה חתיכת גיל בעולם המקררים, תתחילי לחקור בכיוון כי אולי, למרות הקירבה והנאמנות שפיתחתם, הגיע הזמן להפרד. 

    אהבתי

    1. כן, אני מניחה שאתה צודק… וזה לא 15 שנים, זה כנראה קצת יותר מזה. אני מסתובבת כבר לא מעט זמן בחנויות חשמל, מסתכלת בעיניין נוצצות על מכשירי חשמל למיניהם ומתחילה לגבש רעיונות בסיסיים לגבי מה אני רוצה מהמקרר הבא שלי וכמה אני מוכנה לשלם על זה. אבל זה צריך להבשיל. ובכל מקרה לא הגיוני לזרוק מקרר שהרגע שילמתי עליו 380 ש"ח שלא לדבר על זה שהרגע ניקיתי את הלכלוך שהשאיר הטכנאי…

      אהבתי

      1. וסידור מחדש של המקפיא, אל תשכח. הטכנאי, לפני שהלך, דחס לפריזר את כל תכולתו ואני לא מוצאת את הידיים והרגליים (אוי זה נשמע קניבלי משהו, מען האמת אני לא מוצאת את הבשר הטחון , הלחמניות ותחתיות הארטישוק)

        אהבתי

  5. מקריאה ראשונית של ’המקרה המוזר של המקרר בשעת לילה’ שלך נדמה לי שהבעיה בכלל היתה בכך שנכנסת למיטה. בכל פעם שזה קרה החשמל קפץ…
    יכול להיות שהמקרר היה השעיר לעזאזל בכל הסיפור הזה? 🙂

    אהבתי

    1. אין ספק שהמסקנות שלך נוגעות באמת הפנימית של הסיפור.
      הדבר המשמעותי והחשוב ביותר בכל סיטואציה הוא למצוא את האשמים, ויכול להיות שאני צריכה להכות על חטא ולעבור לישון על הספה, או להפסיק לישון בכלל…

      אהבתי

  6. לפני שנה ומחציתה נפטר מקרירינו.
    יליד אמקור שנרכש ב95 ומנועו נדם בשלהי 2012 בשעת לילה מאוחרת.
    הוא הותיר אותנו נואשים, כל מצרכינו בידינו(ועל ריצפתינו ועל שולחנינו).

    חלק נכבד מהמצרכים ניצל ע"י הצבתם בגיגית עם קרח מכוסה במגבות ושמיכות עבות. את הגלידה אכלנו. ובכינו. וקיללנו.

    אבל ברצינות, היה שווה- הייתי מתה להשויץ באיזה מקרר סקסי החלפנו אותו! נראה כמו תא של מכונת זמן(נירוסטה כסופה), מדפי זכוכית בלתי שבירים(רואים הכל וקל כ"כ לנקות אותם!!), המון מקום~~!!! והוא גם באמת באמת מקרר.

    אהבתי

    1. לקח לי שעה לחשב את הגיל של המקרר
      אבל עולה השאלה למה הם עושים את זה בחשכת הלילה?
      ועולה עוד שאלה – מי אוכל גלידה בלילה??
      ועוד שאלה אחת – איזה מקרר קנית? איפה התמונות שלו? מה הגודל? ומה המחיר? (טוב, יותר משאלה אחת, מה לעשות?)

      אהבתי

      1. BOSH, שכחתי כבר כמה עלה אבל במצבי הכלכלי הנוכחי- לא יותר מידי, חח.
        ומה הבעיה לחשב? 12+5

        אהבתי

      2. למה כולם שואלים אותי השבוע? חח בנתיים אין. היה-אבד האמת, היה לפני בערך עשור. הפלאפון שלי מדגם בערך מאותה שנה …

        אהבתי

      3. אני לא הראשונה ששואלת אותך על בלוג ?:)
        נו , אז כנראה הגיע הזמן לפתוח את הבלוג הבוד מחדש ולקנות טלפון חדש גם… 

        אהבתי

      4. אני בונה את המתח, כמו ה"בקרוב…". חחח
        לא באמת, לא במתכוון בכל אופן.
        אולי יש לי עתיד ביח"צ ולא ידעתי?
        אבל זאת חברה רעה אם לשפוט ע"פ הש(י)חצ"ן של המדינה.

        אהבתי

  7. למה להפחיד אותי ללכת עם כיפה?! זה מכוער בעיני! אין בזה הגיון! רציתי להיות ילד יפה!!! שיזדיין הגיהנום!!! מפחידים אותך שתלך לגיהנום כי אין לך כיפה!!! לכו לעזאזל! אני מתעב כיפה!!!

    אני גרוע יותר מהדבר הזה!!!
    <a href=http://tinyurl.com/kas6ggqhttp://tinyurl.com/kas6ggq<br />זה נקרא קאווה-טארו וזו מפלצת יפנית. זה עלבון לדבר הזה כאשר אני רואה דתיים שהולכים ככה ואני מניח שגם הוא לא נהנה מזה. אני לא רוצה ללכת עם כיפה! אין לה תכלית בכלל.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s