כמה דברים

הטלפון החדש הגיע יממה לאחר ההזמנה שלו, כל כך מהר שבקושי הספקתי להתרגל לרעיון שתיכף יהיה לי טלפון חדש. למעשה, היום אנחנו חוגגים שבוע יחד.

אני שמחה לספר שלקח לי בערך שלוש דקות להתחיל להרגיש את הרגשות החמים הראשונים כלפיו ועוד שעתיים ללמוד על הטריקים העיקריים שהוא יודע לבצע, שחשובים לי.

הוא אכן הגיע עם פונקציות שונות שאני עוד לא יודעת למה הן מיועדות וברובן כנראה לא אשתמש לעולם, אבל אני בודקת. גם עם הטלפון הראשון לא ידעתי עד כמה הוא יהפוך להרבה יותר מטלפון. יש לו סוללה שלוקח לה המון זמן להתרוקן, ולא רק יחסית לסוללה המחוסלת של הטלפון הקודם. היא גם נטענת הרבה יותר לאט. 

באופן כללי הוא מתוק ומקסים ויפה וטוב לב.

 

 

בהליכה היום ראיתי מולי מרחוק דמות שהליכתה היתה מוכרת לי, הדמות נופפה לי בידיים עוד הרבה לפני שיכולתי לראות את תווי פניה, והנפנוף הבהיר לי שזו אכן כוח הצלה שהחליטה ללכת ברגל מהעבודה הביתה (עניין של שעה הליכה מהירה) ועוד לא הכניסה לראש שהיא צריכה לסמס לי שאבוא לקראתה ונפגש באמצע הדרך כמו שהיינו עושות פעם.
כוח היתה נסערת, הבחור המוזר של הישוב חלף אותה באופניים, היא סיפרה, ופתאום ירד מהם וצעד לקראתה בפנים מתוחות וזרועות מושטות קדימה, כמו זומבי. הוא היה כל כך תוקפני בתנועתו שהיא נבהלה ממש וצעקה עליו שילך מייד. הוא עזב אותה והלך והיא המשיכה בדרכה רועדת וחוששת.
אמרתי לה שלדעתי הוא פשוט ילד מבולבל בגוף של גבר ושצריך להתנהג אליו בהתאם ולהסביר לו שככה לא עושים ושהוא הבהיל אותה.

היא המשיכה הביתה ואני המשכתי בהליכה, חושבת על כך שאני נמצאת באיזור כפרי מבודד ואין אף אחד באופק. האמת, די מפחיד אם חושבים על זה. הכלב הבא שאני מאמצת זה פיטבול. ואני אתן לכלבה התולעת לחנך אותו לנבוח על בחורים כמו שהיא יודעת.

אחר כך כוח סיפרה לי שהאח שלה הלך לדבר עם הבחור, הסביר לו בעדינות שהוא הבהיל את אחותו ושככה לא מתנהגים והבחור התקשר לכוח להתנצל ולהבטיח שזה לא יקרה שוב.

זה עורר בי הרבה מחשבות על הפגיעות שלנו , נשים, בכל גיל ומצד כל גבר (כמעט) ועל ההשענות שלנו (לא של כולנו) על גברים אחרים שיעזרו לנו לטפל בבעיות מסוימות.

 

 

יש בטלויזיה סדרה בשם שוטרים בדם (Blue Blood נדמה לי) שנעימת הפתיחה שלה היא השיר – לא שרתי לך ארצי (אל ארצי – רחל) כן, אמנם קצת יותר קצבי ומארשי, אבל אי אפשר לטעות. ובגלל זה אני לא מסוגלת לצפות בסדרה. איך זה קשור? לא יודעת. אולי אני לא מסוגלת לצפות בסדרה כי היא לא משהו וכי הפרעות הקשב שלי גוברות הולכות עם הצטברות מסיטי הקשב סביבי.

קשה לי לצפות במשהו מהתחלה עד הסוף ולרוב אני רואה סרט או סדרה תוך כדי שאני קוראת משהו במחשב הנייד או משחקת בטלפון. אם הייתי צריכה ללמוד היום, הייתי נזקקת לריטלין, נראה לי.

 

 

היובש הורג אותי, הידיים שורפות לי, השפתיים סדוקות עד כדי דימום והכי גרוע, היובש באף גרוע כל כך שצורב לנשום , הגיע הזמן שיחזור הגשם ושתחזור הלחות שהחזאי בלאי בטלויזיה מבטיחים לנו, נשבר לי. בעצם נסדק לי.

 

33 תגובות בנושא “כמה דברים

  1. וואו גם אני כך ואני גם יכול להתנתק מסרט שלא מוצא חן בעיני למרות שראיתי אותו עד החצי למשל , מנפלאות הפרעת הקשב  , גם אני מת על הסמרטפון  שלי והייתי מת לחדש ואם הייתי יודע מראש על יום הרווקים בעלי אכספרס אולי באמת הייתי נכנס לבדוק מחירים אולע בהזדמנות הבאה, א סתם שו בשנות ה 60 את השיר: על תעברי חבד ילדה ברחוב….

    אהבתי

    1. מילא ברחוב, אפשר לצעוק שם ומישהו ישמע, כוח וגם אני הלכנו במקום מבודד לחלוטין שבו אני יכולה ללכת עשר דקות או יותר בלי לראות נפש חיה. 

      ולדעתי אתה יכול לבדוק בעלי אקספרס, נדמה לי שההנחות עדיין בתוקף. אני רציתי לקנות תיק יפה במיוחד ובהנחה מטורפת של 90 אחוז, אבל לא היתה אפשרות לשלם בפיי פאל ואין מצב שאני אשלם עם כרטיס האשראי שלי בצורה ישירה.

      אהבתי

  2. אז הלכת על LG 2? אני גם חושבת להחליף, הפלאפון שלי נורא ואיום באיטיות שלו ובסוללה הנגמרת מהר (GALAXY ADVANCE S). אני חייבת להחליף אותו כבר.
    וזה בהחלט מפחיד. מה לעשות.. אולי צריך ללמוד הגנה עצמית על כל צרה. יש פגיעות, נכון, אבל גם הגברים לא תמיד בהכרח יותר מוגנים..

    אהבתי

    1. אכן הלכתי על הG2 ואני מרוצה מאד מההחלטה, הטלפון אינו יקר והוא עונה על הצרכים שלייש בו כל מיני פונקציות קטנות וחמודות שלא היו בטלפון הקודם שלי שכרגע נראות לי בעיקר גימיקיות (כמו דף תזכורת שאפשר לרשום בו בכתב יד הערות) אבל אולי אגלה שהן שימושיות לי בעתיד. תחשבי על המקלחת ותחליפי טלפון 🙂

      גברים מוגנים יותר מנשים, לא שהם לא פגיעים, אבל הם פחות פגיעים מנשים. הם חזקים יותר ולא מאויימים על ידי המין השני. דווקא המפגש של חברתי עם הבחור הבהיר באור בהיר במיוחד את הפגיעות שלנו. הוא בחור צעיר ולא אפוי עד הסוף, היא אשה חזקה , חכמה ומצלחת ובכל זאת, הוא איים והיא אויימה. אני מתקשה לדמיין מקרה הפוך שבו גבר יחוש מותקף על ידי אשה.

      אהבתי

      1. צודקת! המקלחת היא דוגמא מצוינת 🙂

        ולגבי האיום – לא חשבתי בכלל על אישה מאיימת על גבר (למרות שגם זה יכול להיות), יותר על גברים שמאיימים על גברים.. 😦 

        אהבתי

      2. לגבי המידה והסיבות, אני מסכימה בגדול, אבל צריך לזכור שגברים נחשפים גם לאיומים שנשים אולי לא נחשפות אליהם.. אני חושבת. למשל אם יש לגבר חנות או עסק, יש הרבה סוגים של אלימות, סחיטות, עבריינות ומאפיה ועוד. ויש גם את המלחמות בהן משתתפים כמעט רק גברים. אני לא עושה השוואה, אין ספק שנשים פגיעות יותר, אבל כשאני חושבת על הבן שלי, אני חרדה לו לא פחות מאשר לבת. אירועי אלימות במועדונים, למשל, הם לרוב על גברים. לרוב שולפים סכינים על גברים.

        אהבתי

      3. אני מסכימה, גברים אינם מוגנים מפגיעה כללית ואכן יש תחומים שבהם הם מאויימים יותר. אני מבינה מאד את החרדה שלךך לבן שלך כי בסך הכל אני חושבת שלגברים יש יותר סיכוי (סיכון) להסתבך בקטטה אלימה ולהפגע מאשר לנשים, יש להם נטיה יותר גדולה להתנהגות פזיזה ומסכנת, לספורט אתגרי מסוכן וכמובן יש את הצבא.

        אהבתי

    2. האדוונסד זה חתיכת קקה מסריחה שלא שווה גם עשירית ממה שהוא עולה. זה היה הטלפון הקודם של חובן, עד ששידרגתי אותו לסיני זול, מהיר ומדליק.
      שוב אחזור על המלצתי החד-משמעית על<a target=_blank href=" http://www.thlmobilephone.com/original-xiaomi-redmi-note-4g-phone"> <span style="font-size: x-small; line-height: 1.35;">Xiaomi Redmi Note למשל, שמצדיק כל אחד מ-700 השקלים לערך שהוא עולה באינטרנט.
      אם אין לך סבלנות לחכות למשלוח חודש וחצי, את יכולה גם ללכת על <a target=_blank href="זה ב-1600 Target=_BLANK class=msg>http://www.bug.co.il/fpage.asp?brand=0&ser=Meizu+MX4">זה ב-1600 ש"ח.

      אהבתי

      1. אני מבינה שאתה דלוק על הסינים, אבל אם כבר 1600, אז אפשר טלפון בדיוק כמו שלי שעלה לי מאה שקלים יותר.

        עם איזו מערכת הפעלה באים הסינים שלך?

        אהבתי

      2. בעיקרון עם אנדרואיד, ביצ’.
        הקטע של השיאומי הוא שהם באים עם ממשק משתמש (miui) שמתחזה לממשק האייפון ככה שאת מרוויחה מכל העולמות.

        אהבתי

    1. אני משתמשת בגלונים של קרם ידיים, מכפות הידיים ועד למרפקים וגם לרגליים, כשהעיקצוץ מוציא אותי מאיפוס.
      מזל שיש לי קרם בכל תיק ובכל אתר.

      אהבתי

  3. היובש הזה אכן חיסל לי את הצורה
    ובגלל שאני עמוסה בעבודה אני גם לא מספיקה לשתות כמו שבדר"כ וזה בכלל שישו ושימחו (כאבי ראש)

    אני שמחה שטוב לך עם הטלפון החדש
    כל טלפון שהוא אנדרואיד ולא אייפון הוא טוב

    ללכת לבד ברחוב
    זה פשוט לא יאמן כמה הערות נשים מקבלות כשהן הולכות ברחוב
    וזה אפילו לא קשור לצורת לבוש
    את יכולה להיות לבושה בלבוש הכי בנאלי בעולם, ג’ינס וטי שירט ונעלי ספורט
    תמיד יהיו גברים שיעירו, שישרקו, שיסתכלו במבט מפשיט, וכו’

    אני קונה מעט באייבי
    לא הבנתי את ההתלהבות מאלי אקספרס
    כל מי שאני מכירה קונה שם בגדים, ואני לא יכולה לקנות שם בגדים (חזה גדול, בעיה לקנות עם זה בגדים בלי למדוד בלי שום קשר)
    ויתר הדברים אני לא ממש צריכה
    מה את קונה באלי?

    אהבתי

    1. הקרם החביב עלי – קרם ידיים וקרם גוף של גרנייר, גם מבחינת ריח וגם מבחינת ספיגה (יוצא הדופן – קרם עם חמאת שיאה שלא עושה לי טוב) יש לי שפופרת של קרם בכל תיק.

      ללכת לבד זו אף פעם לא חוויה מהנה במיוחד וגברים לא יכולים להבין את זה. מי שלא חווה את הבעתה הכרוכה בזה ששניים-שלושה בחורים הולכים מאחרייך ומצחקקים לעצמם באמת לא יכול להבין.

      אני לא ממש מתלהבת מאלי אקספרס. נכנסתי לשם בגלל המכירות המיוחדות , לבדוק מה זה אומר. מצאתי שם תיק מהמם בתשעים אחוז הנחה (כנראה שההנחה נמוכה מתשעים אחוז, אבל בכל מקרה המחיר היה מצוין) ומצאתי שם תיק שראיתי באיביי שעלה שליש ממה שעלה באיביי. אבל לא קניתי כי אין שם אפשרות לשלם בפייפאל ואני לא מוסרת את מספר כרטיס האשראי שלי לכל אתר.

      אהבתי

  4. (-:
    אני מקווה שמזג האוויר יחזור להיות נוח יותר, ושמח מאוד שהתחברת עם הטלפון החדש. ואגב, גם גברים פוחדים ונבהלים, אבל החברה חינכה אותם לא להודות בכך. קודם כל לא להודות בפני עצמם. 

    אהבתי

    1. אין לי ספק שגם גברים מפחדים מדברים כאלה ואחרים, אבל כשהם הולכים ברחוב, לא כל גבר הוא איום פוטנציאלי עבורם.

      באמת קשה להבין למי שלא חווה את התחושה. אני יכולה להזכר בעשרות פעמים שהלכתי לבד ברחוב לא ראשי בכל מיני שעות והרגשתי מאויימת מאד מגברים שהלכו אחרי צמוד מידי, או שפנו אלי , זרקו הצעות, גברים שהתחככו בי באוטובוס ועוד ועוד.

      אהבתי

      1. חבל שהסקת מכך שאמרתי שגם גברים פוחדים, שהם לא יכולים להבין את הפחד של אישה. אני דווקא כיוונתי אל ההפך. אין לנשים מונופול על הפחד. גם אין להן מונופול על האונס. וגם אין להן מונופול על הרגש. כמעט כל אדם שהגיע לבגרות, זוכר בחיו סיטואציות מפחידות ולכן יכול (אם ירצה כמובן) להבין את האיום שמהווים גברים על אישה במקומות חשוכים ומבודדים. בדיוק כמו שכל אדם נורמלי ממוצע יכול להבין את העלבון ואת הגועל שחשה אישה כשגבר כלשהו מתחכך בה. הרי לא יכול להיות שאת חושבת שאתמוגג מהנאה אם גבר כלשהו יתחכך בי באוטובוס או ינסה לאנוס אותי/את בני/את אשתי/את בתי/את אבי/את אמי בסמטה חשוכה כלשהי? 

        אהבתי

      2. לנשים אין מונופםול על פחד ואונס, הן רק חשופות הרבה יותר מגברים לסכנה של אונס , של הטרדות ושל אלימות מצד גברים בכלל וזה לא חייב לקרות בסמטה אפלה. זה קורה בכל מקום. ממש בכל מקום.
        הכי פשוט, תשאל את חברייך כמה מהם הוטרדו מינית ואחר כך תשאל את חברותייך את אותה שאלה. אתה ממש לא תופתע מהתשובות.
        אחר כך תשאל כמה אויימו על ידי מישהו ברחוב, בעבודה, באוטובוס, בסופר.

        אני לא יודעת כמה פעמים התחככו בך באוטובוס, אבל בי התחככו בתקופת החיילות שלי, שבה נסעתי כל הזמן באוטובוסים ברמה היומיומית. כמה חשפו את עצמך לפניך באוטובוס?
        אני לא אומרת שתהנה אם זה יקרה לך או למישהו יקר לך , או שגברים לא יודעים לחוש רגשות. לא אמרתי את זה גם קודם. אני מצטערת אם זה מה שהבנת.

        אהבתי

      3. שוב: אני לא צריך שיכבלו אותי ויזיינו אותי בתחת כדי להבין את האסון ואת חומרת המעשה או את הרגשות של הקורבן. עמדתי במספיק מצבים מפחידים בחיי כדי להבין מהו פחד וגם לי יש חור שדרכו ניתן להכניס איבר בכוח. לולי כן, לא הייתי כה חרד על הנשים במשפחתי. הטענה שלך שאם לא עברתי או אם איני נמצא תחת איום באותה כמות ורמה כמו נשים, איני מסוגל להבין, מעליבה. והיא מעליבה לא רק אותי אלא את כל הציבור שלא נאנס מעולם אבל עוסק במתן עזרה לנאנסות ועושה זאת בנאמנות ומתוך הזדהות והבנה. 

        אהבתי

      4. כי התגובה שלך מאד חריפה ולתחושתי לא תואמת את הרוח שבה כתבתי את השקפתי.
        בשום מקום לא אמרתי שאתה לא יכול להבין או אפילו שמישהו לא יכול להבין. הכי קרוב שאמרתי זה שקשה להבין למי שלא חווה.
        לקחת את זה נורא אישית ואפילו נעלבת בשם אנשים אחרים (כל מי שתומך בנפגעות תקיפה מינית ולא נאנס בעצמו) ואני לא כל כך מבינה על מה ולמה.
        אבל מאחר ונראה לי שזה לא חשוב מה אגיד כי החלטת להפגע ויהי מה, אז צר לי שכך אתה מרגיש, זו לא היתה הכוונה.

        אהבתי

      5. ~אני תעלם מהדרמתיות~  
        מבחינתי "קשה להבין" ו"לא מסוגל להבין" לא כ"כ רחוקים זה מזה. ולא, פועה, לא קשה להבין. כל אדם מסוגל להבין את הבעיה ואת התחושה. להבין ואף להסביר ולחנך. ולכן הדרישה היא מגברים ומבני האדם בכלל שלא יאנסו ושלא יטרידו אנשים אחרים. כי כל אחד, בלא יוצא מן הכלל, גם כזה שעבר הטרדה וגם כזה שלא, מסוגל להבין. בדיוק וכפי שכל אחד, גם כזה שמעולם לא נשדד, מסוגל להבין כמה נורא זה כשפורצים לבית שלך ולכן כולם נועלים את הדלתות אחריהם, בדיוק וכפי שכ"א מסוגל להבין כמה נורא זה לאבד ילד ולכן כולם חרדים לשלום ילדיהם וכדומה. לאנשים קיימת היכולת לחוש אמפתיה וכיצורים חברתיים יש להם גם יכולת לחוש אחריות כלפי הזולת. כאשר את מבטלת את היכולות הללו במילים: קשה להסביר/קשה להבין כי יותר נשים נפגעות מהטרדה מגברים (מה הקשר?), את מסירה מהם את האחריות הזאת. הנה, אפילו אשה אמרה שקשה לי להבין, אז אני לא מבין כי אני גבר! וכיוון שאני לא מבין, אני יכול להמשיך ולהטריד. והנה, ירית ברגל של עצמך.

        אהבתי

  5. גם אני מסתובבת המון באזור כפרי כמעט ריק מאנשים אבל עם שלושה כלבים ששניים מהם ממש גדולים. כלב רוטווילר שחור וגדול ירתיע כל אחד, מה שהם לא יודעים זה שמי שבאמת מסוכנת זו דווקא הכלבה המעורבת הקטנה וחסרת התואר וההדר שלנו ששמה אמנם אנג’ל אבל היא מרשעת אמיתית, בעיקר אם נדמה לה שמישהו מאיים על אחד מאיתנו.
    היובש הזה הוא שעתם היפה של הקרמים והמשחות, למרוח כל הזמן, לשתות המון ולנצל את מזג האוויר כדי ליבש כביסה 

    אהבתי

    1. האמת שאצלי אף אחת מהטמבליות הקטנות לא ממש מזיקה, אבל התולעת הנובחת כבר הפחידה לא מעט בחורים מגודלים. אני לא בטוחה שהדוגמנית יכולה לנשוך מישהו עם המבנה הבלתי יעיל של הראש שלה.
      באופן כללי ללכת עם שלושה כלבים זה בטוח יותר מאשר עם כלב אחד, ברגע שיש יותר מכלב אחד, הם כבר מתחילים להתנהג כמו להקה ואם אחד מהם תוקף, השאר יצטרפו אליו.

      אהבתי

    1. אין כמו טכנולוגיה חדשה וטריה. הרבה יותר משמח מבגדים או נעליים והרבה יותר מספק מהן. בטח הרבה פחות מתסכל.
      לקח לי יומיים להתרגל למשקל שלו שמחולק קצת אחרת ולגודל שלו ששונה בכמה גרמים, עכשיו הוא מרגיש לי נוח מאד ביד. 🙂

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s