שרביט ספרים

שרביטים עליכם!

את זה שלי קיבלתי מקיימן , ואני משתמשת בו בעודו חדש, מבריק ונוצץ. שרביט הספרים שהועבר בצורה לא לגמרי ברורה, (איפה הוראות ההפעלה איפה??) מלבד זה שאני מתבקשת לכתוב על ספרים שאהבתי, אני לא בטוחה במשימה ולכן אעצב אותה כרצוני ואכתוב על ספרים שהולכים איתי שנים. אלה שאעביר להם את השרביט מוזמנים להבין אותו כרצונם.

 

אז כמו שאפשר לראות, אני אוהבת ספרים. אוהבת להיות מוקפת בספרים. אוהבת את הריח והמגע והתחושה של התכרבלות עם ספר טוב. הספריה הזו נבנתה על פי תכנון שלי והיתה שאפתנית הרבה פחות ממני עצמי, כמו שאפשר לראות כבר לא נשאר בה מקום…. יש עוד ספרים במקומות אחרים בבית. 

 

ויש את הערימה המפורסמת. זו שליד המיטה. למרות הסטיגמה הנפוצה, את זו שליד המיטה שלי קראי ברובה, זה פשוט שהספרים עבי כרס, שלא לומר שמנים וכבר אין לי מקום בספריה כמו שרואים. אני יודעת שאני יכולה למסור ספרים או למכור, אבל אני לא מצליחה להביא את עצמי לעשות את זה. למען האמת, יש עוד ספרים שלי שנמצאים אצל חברים שמתייחסים אלי, אולי בצדק, כספרנית פרטית ואישית. ואני מתגעעגת לספרים שלי ורוצה אותם איתי, ליידי.

 

 

 

הספרים שהשאירו עלי את הרושם הגדול מכולם, הם ספרים שקראתי בנעורי, אל חלק מהם חזרתי אחר כך והתאכזבתי קשות – למשל עריצה היא הלבנה של רוברט היינלין. הלוואי ולא הייתי חוזרת לקרוא שוב. הפעם השניה איכזבה אותי קשות. את רוברט היינלין חייבים להגביל בגיל על פי חוק.

 

ויש ספרים שלמרות שאני כבר פחות תמימה ונוחה להתרשם, שלא לומר ביקורתית ובעלת נסיון יותר, אני עדיין אוהבת לחזור אליהם ואלה גם ספרים שדאגתי שיהיו אצלי, לידי. שאוכל לקחת אותם ולקרוא בכל רגע שארצה, שלא אצטך לחכות ולחפש.

בתקופות של מצוקה וקושי, אני חוזרת לקרוא את הספרים הישנים והמוכרים. אני יודעת מה יש בהם ויכולה לסמוך עליהם שישמחו, ירגשו ויפליאו אותי שוב ושוב: 

 

שיבומי

נתקלתי בו במקרה בבית לא שלי. פתחתי והתחלתי לקרוא, כי בגיל 21-22 כפי שהייתי אז היתה לי פחות מודעות למקובל חברתית ופשוט שקעתי בו מההתחלה ועד לסוף בלי לשים לב לאחרים.  אני חושבת שבעיקר אהבתי את הדמות של הגיבור שהוא גבר החלומות האולטימטיבי, הלוחם הקשוח והמשורר הרגיש, איש ללא חת ומאהב מתחשב, חתיך הורס שחי באיזור מבודד בטירה חלומית. מה עוד אפשר לבקש? שאר הסיפור בא רק כדי להבליט את הנקודות החיוביות של האיש המופלא. היום אני מחייכת בסלחנות למי שהייתי אז כשקראתי לראשונה. בסלחנות ובחיבה.
הנקודה המוזרה בקשר לספר הזה היא שגם הגמל קרא אותו והושפע ממנו עמוקות, כמובן שעוד לפני שהכיר אותי ובלי קשר אלי. הוא הופתע והתרגש לגלות אותו אצלי וסיפר לי אחר כך שבתקופות קשות בחייו היה מנסה לחשוב איך היה מגיב ומתנהג הגיבור בסיפור ולנהוג כמוהו. 

 

 

 

לעולם לא עולם

 

אני לא זוכרת איך הגעתי אליו, אבל אני זוכרת את הפעם הראשונה שקראתי אותו.

עד כמעט חצי הספר לא הצלחתי לחבר את הנקודות, היו המון חוטים לא קשורים, אבל כל כך הוקסמתי מפיתולי העלילה ומההומור השחור משחור שהמשכתי לקרוא. אחרי יממה וחצי (טוב הייתי חייבת גם ללכת לעבוד באמצע) הגעתי לסופו, סגרתי את הספר וישבתי במשך עשר דקות, בוהה באויר, מחייכת ומוקסמת לחלוטין. שואלת את עצמי מה לעזאזל קרה פה עכשיו?
ואז פתחתי אותו שוב וקראתי את כולו שוב, הפעם כשאני כבר מבינה את הנקודות וההקשרים. אחר כך קראתי אותו עוד כמה פעמים, לאורך השנים.

גם נתתי אותו כמה פעמים לאנשים לקרוא ולכן נאלצתי לקנות אותו שלוש פעמים כי לא החזירו לי אותו אף פעם.

היום אני כבר לא מוכנה להשאיל אותו לאף אחד.

 

 

 

מר אל, כאן אנה

 

כן אני יודעת שיש טענות על פדופיליה בנוגע לספר הזה. אבל אני קראתי אותו כשדברים כאלו עוד לא עלו בדעתי. קראתי אותו בצבא כשהייתי זקוקה לנחמה ולאמונה שמשהו יכול להיות טוב ואוהב ונכון בחיים, והספר הזה כל כולו מלא אהבה ופליאה ורוך ונתינה אין סופית, נקיה וטהורה. לאנה וגם למספר יש את אותו תום של גורי כלבים, מגושם ומתוק ועלה חיוך חומל על הפנים.

גם עכשיו, כשאני חושבת על הספר הזה , אני מחייכת.

 

 

 

מה שגור הגורילה צריך

 

ספר ביכורים, של סופרת צעירה. אני אפילו לא יודעת אם כתבה אחר כך משהו או שזה ספרה הראשון והאחרון. וגם הוא בא לי בתקופה שבה הייתי זקוקה לידיעה שיש קצת תום בעולם.

זה ספר קטנטן וחמוד שמספר ברגישות אין סופית סיפור של התבגרות קצת אחרת, כמו של כולם כמעט. 

גם את הספר הזה נתתי למישהו לקרוא ואחר כך נאבקתי ארוכות עד הצלחתי למצוא עוד עותק שלו.  לא נותנת אותו לאף אחד.

 

 

 

מה משותף לספרים האלה? שכל אחד מהם הצליח לגעת בי בנקודה של רגש, שכל אחד מהם השפיע עלי קצת ולימד אותי הרבה. שלכל אחד מהם אני מוכנה ורוצה לחזור מידי פעם, בנקודות אחרות בחיים ולגלות על הספר ועלי דברים חדשים. את כולם אני רוצה קרוב אלי ומתנהגת אלהם ברכושנות אמיתית.

יש עוד לא מעט ספרים שנכנסו לי לנשמה לאורך השנים, אבל אי אפשר את כולם, אז בחרתי את אלה שקפצו לי לראש ראשונים, כי זה אומר עליהם משהו.

 

ולהעברת השרביט המסדר יעבור לדום – מסדר דום!

 

אני מעבירה לאליפל (כו, אני יודעת ששוב, אבל אני באמת רוצה לדעת),  לחגית (כן אני יודעת ששוב, וכו') לנוסעת המתמידה, לאמובטלת ולצופה.

 

36 תגובות בנושא “שרביט ספרים

  1. סחתיין על ההשקעה בפוסט
    עד לפני 3 ש-4 שנים לפני שעשינו שיפוץ גדול הייתה לי ספריה של ספרים רבים לאורך הקיר כמו בכל סלון נחשב בארץ,
    אז בא השיפוץ והיינו צריכים לארוז את כל הבית 
    כשחזרנו אחרי השיפוץ אחרי 7 חודשים הבייתה ,החלטנו שאנחנו לא רוצים ספריה שספרים יעמדו בה ויעלו אבק והשארנו אותם ארוזים בקופסאות
    לאט לאט התחלתי שוב לאגור ספרים בעיקר חדשים אבל את רב ספרי הקריאה שלי אני לוקח מהספריה ביישוב שלנו
    ויתרנו על תצוגה מתמדת של ספרים וזה בסדר גמור לי
    את בהחלט עשירה בספרים וזה נהדר
    אגב אני לא משאיל לאף אחד ולא שואל מ אף אחד מלבד מהספריה

    אהבתי

    1. הספריה שלי נמצאת בחדר השינה שלי, כמו שאמרתי, אני אוהבת את הספרים קרובים אלי …. 🙂 

      אני חייבת ללמוד לא להשאיל ספרים, אנשים לא מחזירים וזה מרגיז. אני רודפת כבר חודשיים אחרי מישהו ששאל ממני את שני ההמשכים של אנשי הקש ולא זכר להחזיר וממש בא לי לקרוא אותם.

      אהבתי

  2. את זריזה
    אני עוד לא הספקתי לכתוב את הפוסט שלי

    אצלי גם יש ספרייה בבית
    ספרים נותנים לי הרגשה של בית
    אם כי בשנים האחרונות יש לי פחות זמן לקרוא ורוב הספרים שיש לי היום בספריה טרם קראת יאותם
    אבל יש לי כמה וכמה פייבוריטים

    אני לא משאילה לאנשים ספרים משתי סיבות:
    או שאני לא רואה את הספרים שהשאלתי שוב (וזה לכשעצמו מעצבן)
    או שהם מחזירים אותם במצב מזעזע (ואז זה עוד יותר מעצבן)

    הספרים שיש אצלי בבית הם אלה שאני אוהבת ונהניתי לקרוא
    אלה שלא אני תורמת לספריה

    אהבתי

    1. בדיוק היה לי זמן פנוי כשראיתי את הפוסט של קיימן 🙂 וספרים… אני מוכנה לדבר על ספרים כמעט תמיד. עכשיו אני קצת מתבאסת שלא הכנסתי לפה את אנשי הקש של מייקל מרשל ואת מדריך הטרמפיסט לגלקסיה ואת החיים על פי גארפ ואת…. ואת….

      אני משאילה ספרים כי אני נורא נהנית מהם ואני רוצה לחלוק את הכייף הזה. חלק גדול מהספרים לא חוזר , אבל לכוח הצלה, ויוגה, כשאני מסאילה, הספרים תמיד חוזרים ובמצב מצויין, הן יודעות לשמור על ספרים ומכבדות אותם ממש כמוני.

      אהבתי

  3. גם אצלנו יש ספריה בערך פי שלוש (!) ממה שאת מראה וזה בלי הספרים של הילדים וכו’. את קוראת מגוון גדול של ספרים בכל מיני תחומים וזה מעניין. יש אנשים, כמוני, שבוחר קו אחד של ספרים ומדי פעם "עוקף" לכיוון אחר. זוגתי לדוגמא ננעלה על הסופר הרלן קובן ויש לנו את כל הספרים שלו בגרסה המודפסת וחלק בגרסה הדיגיטלית. מעניין אם ספרים אומרים משהו על אנשים הקוראים אותם?

    אהבתי

    1. בעקרון אני אוהבת אגדות. בתור ילדה קראתי את כל ספרי האגדות שהיו. כי אגדה זה משהו אחר לגמרי מהמציאות וקורים בה דברים פלאיים שלא יכולים לקרות במציאות.
      גם היום אני מאד אוהבת ספרי פנטזיה וחלק מהמדע הבדיוני, אני אוהבת אקשן והרפתקאות . בעיקר אני אוהבת שספר מפתיע ומאתגר את החשיבה שלי ולוקח אותי למקומות שלא הייתי חושבת עליהם לבד.

      אהבתי

      1. כילד אהבתי לקרוא את אריך פון דניקן ואת מרכבות האלים שהוא כתב ואת אייזק אסימוב על שלל ספרי המדע הבדיוני שלו בכלל סיקרן אותי (ועדיין) כל מה שקשור לחוצנים ויש סדרה טובה בערוץ ההיסטוריה על העניין אבל עם השנים הבנתי שכנראה אין סיכוי לראות חוצנים ומדע בדיוני הוא בדיוני וירדתי קצת מהעניין אבל תמיד ישאר מקום בליבי לאותם ספרים מהעבר.

        אהבתי

      2. וואו מרכבות האלים!
        כשהייתי בורחת משיעורים בבית ספר הייתי מתגנבת לספריית בית הספר, מתכרבלת בשקט על הכורסא הרכה החומה בספריה וקוראת את הספר הזה בדיוק, בוחנות עדויות ומדמיינת מה אם…

        אהבתי

  4. די, איזה לחץ. 
    נהניתי מאוד לקרוא על הספרים ואת הפירוט שלהם. לפני מספר חודשים קיימן המליץ על אתר "עברית" שעזר לי המון. למרות שלצערי לא את כל הספרים יש בגרסה הדיגיטלית. בכל מקרה, אני מציין את זה בגלל שדיברת על מחסור במקום. 

    אהבתי

    1. "עברית" נפתח סוף סוף לסמארטפונים, מייד הורדתי את התוכנה וגיליתי שאין שם המון ספרים כמו שחשבתי ושהרבה ספרים שרציתי לקרוא לא מופיעים בגרסא דיגיטלית.
      אבל אני בודקת מידי פעם לראות מה התחדש ובאתר של "מנדלי מוכר ספרים " יש לא מעט ספרי מדע בדיוני ופנטזיה שחביבים עלי, אז אני בהחלט מתחילה לצרוך גם משם.

      עוד לא ניסיתי לקרוא ממש ברצינות מהסמארטפון, אני צריכה לראות איך זה הולך לי וכנראה אשתמש בזה בעיקר בעבודה הפנינה שיש לי בה המון שעות מתות. באופן כללי יש עונג בל יתואר בקריאה ספר נייר שכרגע נראה לי שיהיה לי קשה לוותר עליו.

      אהבתי

      1. תלוי בנסיבות. הבאתי לכאן מכולה שלמה עם ספרים. לו היו לי הגרסאות הדיגיטליות, הייתי חוסך לעצמי את המאמץ. לליטא בשנה שעברה לקחתי שמונה ספרים (אחד מהם בן ארבע מאות עמודים). זה חתיכת משקל. משקל שיכולתי למלא בנקניקים ופסטרמות מעושנים עבודת יד בדרך חזרה. אז נייר זה טוב (לא לעצים) אבל יש לגרסאות דיגיטליות יתרון ענק. ונכון, כתבתי מראש שהאתר לא מכיל את כל מה שרוצים. חבל )-:

        אהבתי

    1. רציתי להוסיף את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה ואת משחקי הכס, היה עוזר? 

      אני לא משאילה, מי שרוצה, שיבוא לפה ויקרא. אני מבטיחה קפה ופינה לשבת בה בנוחות 

      אהבתי

      1. אני לא מצליחה להגיע לספריה המקומית ואין לי סבלנות לחכות ברשימת ההמתנה לספר מבוקש…. אני אוהבת לקנות ספרים יד שניה בחנויות אינטרנטיות. שם, משום מה, אין לי בעיה לחכות

        אהבתי

  5. אני מחזיקה מעצמי די קראנית וידענית, והנה, 3 (!) מתוך הארבעה לא הכרתי! את מר אל כאן אנה כמובן שמכירה, אבל לא זוכרת כלום ממנו… שווה לחזור אליו כבוגרת? לגבי השאר: תודה על ההמלצה.
    ותודה על השרביט! אכן לא ברור מה טיבו אבל זה דווקא נחמד כי אפשר לפרש אותו ככל העולה על הדעת… אני מתחילה להרהר.

    אהבתי

    1. בעיני שווה לחזור אליו, אבל לנקות את כל התפיסות הבוגרות שלנו ופשוט לקרוא אותו בתמימות ופשטות. בעיני יש בו קסם שלא פג עם הזמן.

      אני מניחה שלאורך הדרך היו חוקים ברורים יותר לשרביט, אבל מה זה משנה, תכתבי משהו על ספרים שאת אוהבת, מה יכול להיות 

      אהבתי

  6. ואוו.  את טובה… בשנים האחרונות (ילדים ושות’) אני קוראת בעיקר מתח קליל. (ספרי חרבון זה המונח המדעי שהוטבע בבית על ידי הבחור) הספר הראשון שחשבתי עליו הוא מר אל כאן אנה. בדיוק בגלל כל מה שרשמת וגם כי שנים מהילדות שלי דמיינתי אותי או אותה.. שוכבת על דשא ורושמים מכתבים. על הספר השני כבר לא הצלחתי לחשוב..  כי כל מה שהשפיע עלי פעם לא כזה מרומם ומודל (אורי? אליפים? ) היום. ומה שהוא ספר טוב בעיני היום הוא ספר קליל וכייפי בלי שום ערך מוסף. 
    אני אשתדל לשמור על גחלת השרביט אבל זה יקח לי קצת זמן. גם כי אני צריכה לחשוב וגם כי אנחנו באים לבקר:) 

    אהבתי

    1. אני בחרתי ספרים לפי – האם קראתי אותם יותר מפעם אחת והאם הם עדיין כאלה שאני אשקיע בלחפש אותם ולקנות אותם שוב והאם אני חוזרת אליהם מידי פעם ועוד, האם אני מוכנה להשאיל אותם לחברים.
      כמובן פספסתי עוד די הרבה ספרים (ההוביט, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, הנסיך הקטן, מילכוד 22, אנשי הקש ועוד ועוד ועוד) יכול להיות שאם הייתי חושבת יום יומיים הרשימה היתה מתארכת בהרבה 🙂

      אהבתי

  7. טוב, גם אני אוהבת ספרים, וגם אצלי הם מפוזרים בכל מיני מקומות בבית. 
    את רוב ספרי הקריאה שלי אני שואלת מהספריה האזורית, ואני באה לשם מוכנה עם רשימה (מודפסת!) ואוספת 12-16 ספרים, תלוי כמה הם מאפשרים באותה תקופה. 
    מתוך הרשימה שלך קראתי שניים. מר אל כאן אנה, שקראתי בגיל מבוגר ולא התלהבתי כל כך, ועולם לא עולם של ניל גיימן שעשה לי פשוט וואו. אין לי מילה אחרת לתאר את זה. אני זוכרת שאחרי שקראתי את הספר הזה חיפשתי עוד ספרים שלו ונתקלתי בקורליין, שנחשב סוג של ספר ילדים. זה היה בחופש גדול כלשהו, והילדים שלי כבר היו גדולים יחסית (לפחות שניים היו בגיל העשרה) אבל הכרחתי אותם לשבת ולהקשיב לי מקריאה את הסיפור. עד היום הם זוכרים לי את זה בתור אחד הדברים המפחידים שהכרחתי אותם לעשות אי פעם. אחר כך הצלחתי לשכנע רק את הצעיר שיראה איתי את הסרט 🙂 
    אני מוסיפה לרשימה שלי את שיבומי ואת גור הגורילה, ואחרי שראיתי את הערימה ליד המיטה שלך אני ממליצה לך על הספרים של קוני ויליס (מכירה?) ועל הטרילוגיה של קרול ברג השתנות, התגלות, התחדשות. 

    אהבתי

    1. איזה אלופה את! אני אוהבת המלצות 🙂
      קוני ויליס, קראתי את "מלבד הכלב" חיבבתי אותו, אבל הוא לא העיף לי את הגג.
      על קרול ברג, אני הולכת לחקור עכשיו, הכי כייף זה טרילוגיות, אם מדובר בספרים מעולים. את יודעת שיש עוד ממה שאהבת וזה נהדר 🙂

      וניל גיימן – למרות ש’לעולם לא עולם’ הוא הטוב ביותר שלו יש גם ’אלים אמריקאים’, ’אוקיינוס בקצה המשעול’, ’עשן ומראות’, ’דברים שבירים’, ’ספר בית הקברות’ ’בין עולם’, ’בשורות טובות’ ואבק כוכבים האגדתי והמקסים.
      יש גם את ’סנדמן’ שזה קומיקס. אני פחות מתחברת לקומיקס…
      יש לי הכל חוץ מסנדמן. הספרים שלו כולם אפלים במקצת, ובכלל , הוא לוקח אותך למקומות שלא היית בהם, שזה בעצם מה שרוצים כשקוראים ספר, לא?

      אהבתי

      1. קראתי את אלים אמריקאים, עשן ומראות, בשורות טובות ואבק כוכבים. 
        בעיני כולם היו פחות טובים מעולם לא עולם. אבל זה לא משנה, אני אקרא גם את כל השאר חוץ מהקומיקס כי אני פחות מתחברת לקומיקס. 
        בשורות טובות נכתב לדעתי עם טרי פרצ’ט, לא?
        הוא נחמד טרי פרצ’ט, משעשע. אבל לא מגיע לרמה של ניל גיימן. (ספר חמוד של פרצ’ט שאהבתי נקרא אומה. מכירה?)
        קוני ויליס – לדעתי הכי טוב שלה הוא המשכוכית. 
        וכן, מה שאני אוהבת בספרים (בין היתר) זה שהם לוקחים אותי למקומות שלא הייתי בהם. במקרה של גיימן גם לא אוכל להיות, למרות שהיה יכול להיות מגניב להיות בלונדון תחתית. 

        אהבתי

      2. טוב, עד שהקלדת את התגובה מצאת את ’התגלות’ בחנות יד שניה אינטרנטית והזמנתי אותו. אחריו יש מצב גם למשכוכית 🙂

        בשורות טובות נכתב עם טרי פרצ’ט ו’בין עולם’ נכתב גם הוא עם סופר נוסף. ניל גיימן הוא משהו אחר לגמרי.  ולקחת למקומות אחרים, התכוונתי, למקומות שהראש שלך לא היה חושב עליהם לבד… 🙂
        קראת ספרים של מייקל מרשל (הידוע גם כמייקל מרשל סמית)?

        אהבתי

  8. גם אני נתקלתי בשיבומי בטעות! ספר נהדר, שהביא לצירוף מקרים מהמשונים שראיתי.
    אני לא זוכרת אם קראתי את לעולם לא לעולם… השם מוכר, וקראתי הרבה ספרים של גיימן, אבל אני לא מצליחה להיזכר… מה הולך שם בערך?
    את השאר אני לא מכירה… לא נשמעים הסגנון שלי האמת.
    ולסיכום – ספרים זה כיף ואושר גדול [=

    אהבתי

    1. ספרי ספרי על צירוף המקרים, אחרי הכל גם לי היה צירוף מקרים עם הגמל בנוגע לספר הזה 🙂

      לעולם לא עולם – לונדון תחתית, ריצ’ארד מייהו, ליידי דלת, מר וונדמאר ומר קרופ, המלאך איסלינגטון, עכברושים, יום השוק?

      אהבתי

      1. ובכן, לגיבור הראשי בשיבומי קוראים ניקולאי אלכסנדרוביץ’ הל, שזה שם מאד ספציפי, ולאורך כל הספר תהיתי למה השם הזה כל כך מוכר לי ואיך זה יכול להיות, עד שגיליתי שדמות באנימה שראיתי (שלא אגיד את שמה כי אני לא כל כך רוצה שידעו שראיתי את זה >.>) קוראים אלכסנדר ניקולאייביץ’ הל! זה היה כל כך מוזר!
        איזה צירוף מקרים היה לך? [=
        הווו כן! אבל זוכרת ממש במעורפל… בהחלט חיבבתי אותו D=

        אהבתי

      2. כפי שכתבתי בפוסט, הספר מאד השפיע עלי בתקופה שקראתי אותו , כמעט התאהבתי בדמות הגיבור , הגבר הכל יכול (כן כן, זה קורה לחלק מאיתנו:) החזק והנפלא , אחר כך בשלב מאוחר הרבה יותר גיליתי שהגמל קרא את הספר והזדהה מאד עם דמות הגיבור , זה כנראה הספר שהכי השפיע עליו בחייו והוא שאף להתקרב לערכים של הדמות 🙂

        אהבתי

  9. אווו מר אל, כאן אנה זה אחד מהספרים האהובים עליי.
    אף פעם לא עלה לי עניין הפדופיליה בו, זאת הפעם הראשונה שאני שומעת על זה אבל זה אחד הספרים האהובים עליי, יש לו מקום אהוב בספרייה שלי 🙂

    אהבתי

    1. זה ספר שצריך לקרוא בתמימות ילדותית, ולהמשיך לקרוא אותו ככה. קראתי אותו כמה וכמה פעמים בנעורי ורק כמה שנים אחר כך שמעתי את טיעון הפדופיליה. אני מצטערת ששמעתי על זה כי זה קלקל לי את נקיון והפליאה שיש בספר.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s