תחת גפנו ותחת תאנתו

זה לא מצליח במציאות, לא גפן ולא תאנה.

אבל משאלת לב כנראה צופפה את שתיהן במקרר שלי.

בצהרי שבת אחת מיואשת החלטתי להכין ריבה. 

יש משהו בתהליך ההכנה שמרגיע ומשמח, יצירה מיידית של משהו מתוק.

 

גילוי נאות, אני לא אוהבת ריבות באופן בסיסי, אבל אני מאד אוהבת להכין, וכשאני מרגישה חסרת אונים או חסרת שקט ואני צריכה לעשות משהו, אני בדרך כלל מבשלת משהו. התקופה האחרונה מזמנת הרבה תחושות חוסר אונים וחוסר שקט, ובשבתות יש יותר זמן פנוי, לכן באותה שבת פתחתי את המקרר, ראיתי מה יש והלכתי על זה:

 

 

 

זה מתחיל מלחתוך את הפירות לגודל סביר, פחות או יותר אחיד ולשקול אותם בדרך לסיר.

 

 

אחר כך להוסיף כמות של סוכר במשקל דומה למשקל הפירות, לשפוך לסיר ולהדליק אש גבוהה.

 

וזה החלק שאני הכי אוהבת, לערבב את הפירות והסוכר על אש גדולה ולראות איך הסוכר נמס והפירות מגירים נוזלים והכל הופך לנוזלי וסמיך ומקסים. זורקים פנימה חצי לימון שידע ימים יפים יותר שיתן מאמץ קבוצתי אחרון.

 

 

ואז נותנים להכל להתבשל על אש לא גבוהה, ברתיחה עדינה ומתמשכת, לבחוש מידי פעם, כדי ששום דבר לא ישרף. ובסוף, ברגע הקסם שבו הריבה מקבלת את המרקם הנכון, מורידים מהאש ומוזגים לתוך צנצנות מעוקרות. סוגרים אותם מייד ומעמידים על הראש. עד שיתקררו. אחר כך זה יכול להשמר זמן ארוך מאד במקרר ואולי גם מחוצה לו, לא ניסיתי.

יצאה ריבה מהיפות שיש, ואלה שטעמו אמרו שגם טעימה מאד, רק כשרציתי לתת את הצנצנת הראשונה ורציתי להסביר איזו ריבה זו הבנתי שיצאה לי ריבת תחת גפנו ותחת תאנתו.

אם אין שלום, לפחות יש ריבה.

 

 

 

 

 

נ.ב. אתמול קיבלתי מכוח הצלה מנגואים ירוקים ודגדג לי להכין צ'אטני. לא שאכלתי כזה אי פעם או ראיתי או טעמתי או משהו. פשוט התחשק לי להכין. אז הכנתי, על פי מתכון שמצאתי שכלל חומץ בכמות לא קטנה. הריח של הבישול בחומץ הרג אותי לגמרי, אפילו לא טעמתי את התוצרת הסופית. אז יש לי במקרר חמש צנצנות של צ'אטני מנגו, אם יש קונים….

26 תגובות בנושא “תחת גפנו ותחת תאנתו

  1. אני מתה על ריבות! שלך נשמעת ונראת נפלאה. נקרא לה: ריבת השלום. 
    חשבתי שחייבים להוסיף לריבות איזה חומר מדביק שנקרא פקטין. לא באמת צריך?
    מציעה לך לשלב את הריבה ברוטב סלט (בעיקר חסה) ולמרוח על עוף בתנור (-:

    צ׳אטני גם הוא מתאים כרוטב עוף (חזה עוף) ולדגים.

    אהבתי

    1. מהריבה נשארה לי צנצנת אחת, היא חולקה בזריזות שיא, גם האחרונה תמסר לבית חם בקרוב…

      הצ’אטני, אם ארהיב עוז לטעום אותו אחרי תקופת התיישנות ראויה, בטח אשים אותו על עוף כמו שהצעת 🙂
      לריבות אני מוסיפה חצי לימון או חצי תפוח (עם הגרעינים) שמשחררים את הפקטין הדרוש להקרשה, אבל גם בלי זה… מקסימום הריבה נוזלית יותר, לא נורא.

      אהבתי

  2. הנה בטח משהו שאף אחד לא ניסה – ריבת מנגו

    את שמה את הלימון במקום פקטין נכון? נראה לי הרבה יותר עדיף
    בכל מקרה ריבות תוצרת בית עדיפות על פני כל דבר שבא מקופסא מהסופר

    אהבתי

    1. צ’אטני הוא למעשה ריבת מנגו. הודית ומוזרה, אבל עדיין ריבת מנגו.

      ריבות תוצרת בית עדיפות בהרבה על ריבות קנויות, אין בהן חומרים משמרים, חומרי טעם וריח ושאר מרכיבים לא ברורים.

      אהבתי

  3. אח אני אוהב ריבות וגם מכין בעצמי. תותים ומשמשים בעיקר (לחוד). 
    אני אתן לך המלצה קטנה ברשותך. תנסי בפעם הבאה להוריד את הקצף. אם מקפידים להוריד אותו, הריבה יוצאת צלולה יותר ויפה יותר. 

    אהבתי

    1. משמשים…לפני שנה עשיתי ריבה שאפילו אני אכלתי וכך גם תותים. אלה הריבות הטובות ביותר. חוץ מריבת פסיפלורה שמשתווה להן בקלילות. אבל ברמה העקרונית אני מכינה ריבה בכל פרי שיש בבית ועומד לפני השלכה לפח. נראה לי עדיף בהרבה להכין ריבה ולחלק, מאשר לזרוק לפח…

      למען האמת בריבה הזו לא נוצר כמעט קצף במהלך הבישול, אבל אני אזכור את הטיפ הזה, תודה 🙂

      אהבתי

    1. כנראה שזו בעיה כללית נקודתית כי גם לי היה קושי לראות תמונות בבלוגים אחרים, אבל כנראה רק מהבוקר כי אתמול לא היתה בעיה כזו.

      ריבת השסק האחרונה שהכנתי יצאה קצת מוזרה, הקליפות של השסק כאילו התקשו במהלך הבישול. את מקלפת את השסק קודם?

      אהבתי

    1. טליק, תבדוק בפינה בשמאלית בתקרה של איפה שאתה לומד לבשל, נראה לי שאני עוקבת אחריכם 🙂

      ואם כבר, אני חייבת שתסביר לי איך הכנתם. אני עשיתי לפי מתכון שמצאתי האינטרנט וכמעט מתתי מהריח של החומץ המתבשל…

      אהבתי

  4. גם בעיניי יש מאכלים שההכנה שלהם הרבה יותר מלהיבה מהאכילה. סופגניות למשל. אלה מאכלים עם קסם כימי כזה שמתחולל מול העיניים. לוקחים כמה חומרים ומקבלים משהו אחר שלא היה שם קודם.

    וניסית פעם ריבת דובדבנים? הקטנים החמוצים, לא גודגדנים. היה לנו פעם עץ ומטפלת שהכינה ממנו צנצנות שהספיקו לשנים…

    אהבתי

    1. באופן כללי בישול ואפיה זה סוג של קסם. לקחת קמח וסוכר, ביצים ושוקולד ולהכין מזה עוגה, זה אושר עילאי.
      זו אחת הסיבות שאני אוהבת להכין אוכל שאין לו חמש מאות שלבי הכנה, זה קורה כמעט כהרף עין.

      לגבי דובדבנים, אני אוהבת אותם רק במצבם הטרי. בכל צורה אחרת- משומרים, מסוכרים, בשוקולד או אפויים אני לא נוגעת. הם הופכים למשהו אחר לגמרי שחוטא לטעמם המקורי אחרי שמבשלים אותם…

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s