צירוף מקרים על חושי?

בגלל חתונה שנערכה אתמול, בשישי בצהריים, לא הגעתי ללשטוף את הרצפה.

יש כמה פעילויות שאחריהן זה מרגיש שהשבת הגיעה. אחת מהן זו שטיפת הרצפה. שאותה לא הספקתי אתמול, והשבת התחילה למרות זאת.

 

כשקמתי הבוקר והצצתי מהמיטה בחלקת הרצפה שנשקפת מחדר השינה, יכולתי לראות שהבית ממש לא נקי.

ואמנם שבת ולמי יש כוח…

בכל זאת קמתי והחלטתי לנקות.

קצת אבק, שירותים, מטבח.

שאיבה של הספה וניקוי בשמפו לספות (כן, הדוגמנית עולה על הספה כשאני לא בבית וחייבים).

טאטאתי את הבית והתחלתי לשטוף.

קודם כל את הסלון.

הזזתי את הספות ורחצתי מאחוריהן ומאחורי שולחן המחשב.

כשהחזרתי אותן למקום חשבתי שאמנם הרצפה רטובה, אבל אם הגמל יבוא, אוכל להושיב אותו על הספה הנקיה ולהגיד לו להרים רגליים על השולחן. זו לא תהיה בעיה, אכין לו קפה. לא , הוא ירצה מים קרים, והוא ישב ויחכה שם עד שאסיים לשטוף את החלק של המטבח. אחרי שאסיים אוכל לשבת ליידו עד שהבית יתייבש.

 

הגמל לא היה אמור לבוא.

להיפך, מאחר ואירע אסון במשפחתו ופטירה בלתי צפויה של אדם צעיר, ומאחר ודיברנו אתמול והוא אמר שיהיה עם המשפחה, ידעתי שאין מצב שהוא יבוא.

ובכל זאת היתה לי תחושה חזקה מאד שהוא תיכף מגיע.

הוא לא הגיע.

לפעמים זה קורה לי שאני חושבת עליו, ופוטרת את המחשבות כביטוי של רצון או תקווה שלי.

מצד שני, היו לנו הרבה צירופי מקרים מוזרים לאורך השנים.

בדרך כלל אני לא אומרת כלום, אבל הפעם התחושה היתה כל כך מוחשית וחזקה שכתבתי לו הודעה:

"היי גמל, מה שלומך? היום בצהריים היתה לי הרגשה חזקה שתיכף תבוא, זה היה מוזר…"

הוא ענה "אמא'לה"

 

התקשר אלי מייד ואמר שעם כל ההתרחשויות הלא פשוטות במשפחתו הוא חשב לבוא אלי, ככה בלי תכנון, לשבת קצת ולדבר. בסופו של דבר נאלץ להשאר אצל אחיו שהרגיש לא טוב. 

כן בדיוק בשעה שחשבתי עליו.

 

אולי גם זה צירוף מקרים.

אני באמת לא יודעת.

 

27 תגובות בנושא “צירוף מקרים על חושי?

  1. מקרים כאלה ביני לבין אנג’ אני משליך תמיד על ההכרות בינינו ועל הקירבה. אנחנו מכירים זה את זה ולכן, למשל, במקרה דומה, היה מתבקש שארצה להגיע אליה ולשוחח עמה והיא שהייתה יודעת את זה, לגיטימי היה שתצפה לכך. זה לא אומר שאני לא משתעשע במחשבה שנועדנו זה לזו ושמשהו חזק מאתנו חיבר בינינו ולשכן יש בינונו קשר שגובל בקריאה של מחשבות. אבל ברגעים השפויים יותר שלי, אני תמיד מגיע למסקנה שיצרנו קשר נכון, שופע הדדיות וקירבה וצירופי מקרים מסוג זה, הם הפירות שלו. התמורה (או התוצאה). 

    אהבתי

    1. אני חושבת בדיוק כמוך. רק שאני לא חיה עם הגמל. אנחנו נפגשים לעיתים רחוקות וחלקים גדולים מחיינו לא רק שלא חופפים, אפילו לא קרובים. זה נכון שאכפת לנו זה מזו,  ושאנחנו יודעים בגדול, מאד גדול, מה סדר היום.
      אבל במקרה הזה דיברנו אתמול וסגרנו את הפינות, לא היתה לי סיבה לחשוב שהוא יבוא, כי דיברנו על זה שלא.
      היו לנו לאורך השנים המון מקרים מוזרים דומים שפטרתי בדיוק כצירוף מקרים והיכרות מוקדמת, רק שזה לא קורה לי עם אף אחד אחר. 

      אהבתי

      1. כנראה יש משהו בקשר שלכם שהוא מעבר לקשרים אחרים שלך. זה לא תמיד תלוי בכמה טכנית נפגשים. אם לסכם את חמש השנים שלי עם אנג’ אני בספק אם תמצא שנה אחת "ביחד". אני וה"נסיעות" שלי… ובכ"ז ההכרות בינינו עברה את הגבולות של כל הכרות אחרת שהייתה לי. היא אשתי השלישית, יש עם מה להשוות. 
        ולגבי יש סיבה או אין, כנראה הייתה סיבה לחשוב שהוא יבוא, עובדה שחשבת על זה. משהו בתת מודע שלך סימן לך, למרות הסיכום שלא יגיע, שבצב בו היה הוא ירצה להגיע. הסיכום היה נכון ונאמן למציאות, הוא באמת לא הצליח לבוא, אבל התחושות שהתבססו על קירבה והכרות מוקדמת, בנו עולם אחר. 

        אהבתי

      2. כנראה שאתה צודק 
        הלוואי שהייתי יכולה להאמין בדברים על חושיים, קסמים, מלאכים ופיות. אבל עם כל רצוני הטוב אני לא באמת מאמינה. אני רק מאמינה שיש דברים שאני לא מבינה את הרציונל מאחוריהם.

        אהבתי

      3. גם אני הלוואי ויכולתי להאמין. כמו שאמרתי, לפעמים ברגעים הפחות שפויים שלי אני מאמין. אני אפילו מניח תפילין לפעמים ומשחק אותה שאלוהים קיים רק כדי לדבר עם כוחות נסתרים כלשהם שאולי מסוגלים לעשות קסמים. אבל… בסופו של דבר, הרציונל שלי מרים את ראשו והורס לי את האגדה. 
        מצד שני… מה זה אם לא קסם? אני מתכוון למערכת יחסים כזאת ששני אנשים נזכרים זה בזה באותה שעה ובזמן שהאחד מצפה לשני בניגוד לסיכום, השני רוצה להגיע? גם זה קסם ועוד איך. 

        אהבתי

      4. להבדיל ממך, באתי מבית שלא רק אינו מאמין, אלא גם לועג ובז לאמונה. לקח לי לא מעט שנים להפסיק לחוש בוז כלפי מאמינים למינהם, לא רק באלוהים.
        הגמל בא ממשפחה שומרת מסורת עד גבה דתית והמסטיקה זורמת בדמו עם סיפורי הסבתא המכשפה שלו, והדודה ההיא עם הכוחות שלה ועוד ועוד….
        הוא מאמין בתפילות, למרות שאינו דתי, מאמין בכוחות נסתרים ואני בעיקר מקנאה בכוחות שתמיכה האלו שיש לו ואין לי. 

        אהבתי

      5. כמו שאני מקנא בהוריי ובחברים שהשארתי בחיי הקודמים. או בהורים לבנים שנהרגו כשאני מגיע לבקר אותם. אלוהים נתן אלוהים לקח ותודה על הזמן שהיה לנו אתו. ורק אני עומד שם כועס על העולם ואין לי אפילו שטות אלוהית אחת לנחמה. אז כן… אני מבין. 
        וברוך מטוסי הקרב שבשמיים ששומרים עלינו, אין לך מושג איזה קסמים הם עושים! (-:

        אהבתי

      6. הייתי בחיל אויר 
        בחלק השני של השירות הייתי כלבנית והכלביה שכנה באחורי איזו טייסת, אז אני יודעת מצויין מה המטוסים עושים – שריקות מחרישות אוזניים. ולא בהשאלה 

        אהבתי

      7. את היית כלבנית? LOL! אני כבר רואה אותך נכנסת ואומרת: בנים ובנות! חבריה! מי הקיא על הרצפה?! אך כולם ממשיכים להתעסק בעיניינים שלהם כאילו את מדברת אל מישהו אחר, וברקע נשמע רעש מחריש אוזניים של מטוסים הממריאים בשריקה.

        אהבתי

      8. הייתי מגיעה בבוקר לכלביה ומשחררת את כל מי שאפשר מהכלובים, הם היו פוצחים בריצת בוקר מאושרת על הדשא שניסינו לטפח שם.
        אחרי שעזבתי והשתחררתי הגיעה לשם מישהי אחרת , פעם אחרת היא הוציאה את הכלבים מהכלובים ומייד אמרו לה, מה נהיה לך? את לא פועה!

        בכל אופן, בשמיעה הלא כל כך טובה שיש לי מאז הצבא, אני מאשימה את המטוסים…

        אהבתי

  2. למה מרגישה אהבלה? (בהקשר לתגובה למעלה)
    מיליון פעמים התקשרתי לזוגתי והטלפון שלה היה תפוס, לא נדיר אבל כשהיא ניסתה וגם אצלי היה תפוס אז הבנו. לא הבנתי למה עכשיו פתאום אני צריך להתקשר? כי היא הייתה זקוקה למשהו ממני ולהיפך. נראה לי שאני סתם משלם חשבונות סלולרי, אפשר לתקשר בטלפטיה…
    זה נפוץ מאוד בין אנשים שיש להם קשר חזק להרגיש את הקשר. אפרופו, לפני הרבה שנים הצי האמריקאי עשה ניסוי. לקח גורים של אמא שפנפנה ושם אותם בצוללת, השפנפנה האם נשארה על החוף. אחרי יום של הפלגה ומרחק גדול הם הטביעו גור. האם שהייתה מחוברת לחיישנים הגיבה מיד. כשהשוו את הזמנים הסתבר שכמה שניות לפני שהטביעו את הגור האם נתנה קריאה עצבית לא רגילה. כך זה נמשך עם כל חמשת הגורים הנותרים.
    יש דברים בגו.

    אהבתי

    1. אוי ואבוי,הניסוי הזה מזעזע, מחריד ואכזרי ברמות….

      אני זוכרת שקראתי פעם ספר בשם החיים הסודיים של הצמחים שחיבר צמחים לפוליגרף ומדד תגובות למוזיקה, לרגשות של המגלים שלהם ואפילו לחיתוך ירקות במטבח.
      כמובן שהרעיון <a title="מופרך" href="מופרךhttp://www.hayadan.org.il/anonymusplant-120604/">מופרך</a> מעיקרו, כך שאני לא יודעת כלום לגבי הניסוי האכזרי עם הארנבות, אפשר לזהם ניסויים בהרבה דרכים.
      בכל אופן אני רוצה להאמין שקיים קשר מיסטי, אבל בעיקרון אני מאמינה בצירופי מקרים, באכפתיות והיכרות עמוקה. 

      אהבתי

  3. היית כלבנית ברמת דוד?

    אני מקווה שהכלבים המסכנים האלה שהיו רצים לאורך הגדר ונובחים זכו גם לשעות חופש ומנוחה 

    נדמה לי שאוהבי בעלי חיים הצליחו לשכנע את הצבא לוותר על שירותיהם ולהשתמש רק בחיישנים אלקטרוניים.

    וכל ההרגשות והתחושות והטלפתטיות הן סתם משאלות לב שלפעמים מתגשמות ולפעמים לא. עובדה שלמרות התחושה החזקה שלך בסוף הוא לא בא.

    אהבתי

    1. הייתי כלבנית בבסיס אחר של חיל אויר, גם שם הכלבים היו על הגדרות, כמובן. ולא , לא היה להם חופש ומנוחה. אבל זו היתה הבעיה הקטנה שלהם. הם היו משועממים, קשורים לכבל רץ שלא איפשר להם להגיע ממש לכלב ליידם והם חיו בתחושת תסכול מתמידה. כמעט שלא היה להם מגע עם אנשים, מלבדנו שהיינו מאכילים אותם ומידי פעם מטפלים בהם נגד קרציות או אם איזה כלב נפצע או הוכש, אז לקחנו אותו לכלביה.
      אני מקווה מאד שהיום אין כלביות כאלה…

      גם אני חושבת שזו רק משאלת לב, אבל התחושה החזקה שלי היתה בדיוק כשהוא התכוון לעלות על הרכב ולבוא. אחר כך הנסיבות אילצו אותו להשאר, אבל לולא היה צריך לעזור לאחיו, לדבריו, היה בא.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s