במרחק נשימה

לאור יום ריחני וקשה במיוחד, רשימה חלקית ולא ממצה של אנשים שרצוי שלא יתקרבו למרחק הרחה:

 

1.אנשים שטיגנו משהו היום. 

2.אנשים שאכלו שום או בצל. (אלה מזן האוכלים שום או בצל חי – הכי גרועים)

3.אנשים שאוכלים חטיפים מתובלים.

4.אנשים שעישנו סיגריה בשעה באחרונה.

5.אנשים שלא התקלחו (מאתמול בחורף, מהיום בקיץ).

6.אנשים שלא משתמשים בדאודורנט.

7.אנשים שלא ציחצחו שיניים.

8.אנשים שלא אוכלים הרבה זמן.

9.אנשים שלא מחליפים בגדים (או שמחליפים בגדים, אבל לא טורחים לכבס אותם).

10.אנשים ששופכים על עצמם חצי בקבוק בושם.

11.אנשים ששופכים על עצמם חצי בקבוק אפטר שייב.

12.אנשים שנועלים נעליים בלי גרביים.

13.אנשים שעובדים עם בעלי חיים (לפני מקלחת).

14.אנשים עם מעי רגיז.

 

באמת שאני לא מבקשת הרבה. זה נראה לי עניין של נימוס בסיסי ושל הגיון. ורצוי להקפיד על כך בכל שעות היממה, אך בעיקר בבוקר שאז היכולת שלי להתמודד עם רעות חולות שכאלה יורדת לשפל חסר תקדים ואני, שאני בן אדם הגיוני, מבקשת את נפשם למות.

 

30 תגובות בנושא “במרחק נשימה

  1. אחלה "רשימת אזהרה"…
    אגב שום ובצל מרזים. את יודעת למה? כי אנשים שאכלו שום או בצל לא מתקרבים אליהם ומרחוק הם נראים רזים 

    אהבתי

    1. כן , כן, נראה אותך צוחקת בשבע וחצי בבוקר כשעוד לא הספקת לשתות אפילו את הקפה של הבוקר, כשאחד מהריחניים הללו מתקרב אלייך קרבה מסוכנת…

      אהבתי

      1. את הקפה של הבוקר אני שותה כבר בשש, ובשבע וחצי אני בדרך כלל כבר בדרך הביתה.
        מה לעשות? יש לי עבודה ממש מצחיקה שמתחילה נורא מוקדם בבוקר 

        אהבתי

      2. לשתות קפה בבית זה לא נחשב, זה רק מה שמחזיק את האדם המתעורר עד בואו למקום המכונה-עבודה.
        אחרי הכל, אך תזעפי ותתמרמרי מעל הקפה בעבודה אם לא הספקת אפילו להכין אותו??

        אהבתי

  2. פעם, כשגרתי בקריות והייתי נוסעת באוטובוס לחיפה היו כמה קטעים מסריחים בדרך ולפני שהיינו מתקרבים אליהם הייתי עוצרת את הנשימה, ואז יום אחד ראיתי אישה מוציאה מהתיק ממחטה (אני כל כך זקנה וזה היה כל כך מזמן, עוד לפני שהמציאו את הטישיו) ושמה עליה כמה טיפות של בושם שהיה לה בתיק. אחר כך היא קירבה את הממחטה לאף והשאירה אותה שם עד שעברנו את הקישון. 
    היום יש כבר טישויים ריחניים, אז אפשר להעמיד פנים שאת נורא מנוזלת בנוכחות אנשים ארומתיים במיוחד…

    אהבתי

    1. היתה לי שותפה לעבודה שהיתה מדליקה נרות ריחניים בחדר במקרים קשים כאלה. הבעיה עם ממחטות היא שלא תמיד הידיים שלך פנויות להשתמש בהן.
      את לא כזאת זקנה, אני זוכרת סיגריות מרום שעושנו באוטובוס…

      אהבתי

      1. למען האמת אני לא חושבת שזכיתי לראות הרבה סרטים בתקופה שעישנו בקולנוע, אבל בהחלט הייתי מאלה שרצים בהפסקה ללובי לעשן.
        אני לא מאמינה איזו מעשנת כבדה הייתי , מהסוג הגרוע הביותר….

        אהבתי

      2. בתור ילדה לא ממש הלכתי לקולנוע, זה היה סוג של מותרות שלא היה לנו כסף אליו…

        ובאוטובוס עוד הספקתי לעשן, אבל זה רק כי התחלתי לעשן מוקדם מאד 

        אהבתי

  3. תמיד אמרו לי שבגלל שאני נוסעת באוטובוס עם חרדים שאני אזהר מהריחות
    גם בגלל הבגדים שהם לובשים וגם בגלל שאנשים חושבים משום מה שאין להם מודעות להשתמש בדאורדורנט
    האמת היא שבאוטובוסים הרגילים (שבהם לא נוסעים חרדים) הרבה יותר מסריח

    ריח של סיגריות זה אחד הנוראים
    כשאבא שלי מתקרב אחרי שהוא עישן סיגריה, אני כמעט נחנקת

    אהבתי

    1. לגבי חרדים, אני חושדת שיש להם הוראה לא להשתמש בדאודורנט. פעם דיברתי עם חוזר בתשובה שבעברו היתה לו מודעות לשימוש בדיאודורנט והמודעות נעלמה עם חזרתו בתשובה, כששאלתי אותו על זה, הוא התחמק.

      הבעיה עם החרדים זה שהריח כלוא תחת השכבות הכבדות של הבגדים, וכשהוא משתחרר מתחילה הבעיה.

      אני מבקשת במפורש מהמעשנים בחיי (שפוחתים עם השנים) שלא יתקרבו אלי אחרי סיגריה.

      אהבתי

      1. ממממממ… לא, לא היינו מסתדרים.

        את עניין הטיגון עוד אפשר לתקן אחרי מקלחת והחלפת בגדים, אבל בצל ובעיקר שום, נודפים מהגוף ולא רק מהפה לאורך זמן.
        אלכוהול בעייתי רק בתחום הקרוב לשימוש וסיגר – דינו כמו של סיגריה.

        טוב, אין ברירה, אתה פשוט תאלץ להשאר עם המשפחה שלך.

        אהבתי

  4. שום חי עושה עם הבצל תחרות קשה.
    וגם כאלה שחושבים שדאודורנט זה במקום מקלחת 
    וגם אלה שאכלו עכשיו עמבה.
    ואלה שעשו גרפעס אחרי נקניקיה.

    אהבתי

    1. אווווווו בעבודה שלי יש מישהי שאוכלת בעיקר עשבים. באמת פעם היא הראתה לי צנצנת של אוכל שהיא הכינה במשעבי תיבול מהגינה עם תפוח או משהו ויש לה ריח קבוע נוראי. מישהו אמר לי שהיא אוכלת עשב של אתיופים. אבל אין לי מושג במה מדובר.
      בכל אופן בכל פעם שהיא באה אלי, אני נשענת אחורה בכיסא והולכת להכין לה קפה…

      אהבתי

    1. אני ממש לא מדברת על ריח של כלבים, יותר על עבודה חקלאית עם בעלי חיים. הכלב הביתי הממוצע לא יסריח במיוחד ובטח בעליו לא יסריחו.

      הדוגמנית מפזרת את השיערות הלבנות שלה בכל מקום, לכן יש לי בבית גלגלת ניר דביק בשביל להוריד את השיערות מהבגדים. יש בכל חנות לבעלי חיים כזה דבר 🙂

      אהבתי

  5. איזה מזל שלא ניחנת בחוש ריח של כלב, תחשבי מה הם מרגישים 

    נכון שהכל יותר גרוע אחרי הפסקת העישון?
    שנים הייתי מציתה סיגריה בכל פעם שהתקרב אלי מין מסריחון שכזה ועכשיו – אין סיגריה.
    לפעמים אני מתגעגעת לסיגריות בגלל הדברים האלה.

    אהבתי

    1. ההבדל ביננו לבין כלבים זה שהם לא מחברים רגשות לתחושות, הם לא נגעלים כמונו, רק מנתחים ומבינים פי אלף יותר מאיתנו מה אומר כל ריח.

      חוש הריח מתחדד אחרי שמפסיקים לעשן, לכן הכל יותר גרוע, בשנים האחרונות שעישנתי התחלתי להבין כמה שאני מסריחה לאחרים וזה נורא הפריע לי.

      היום אני מתגעגעת לסיגריה רק כשאני הולכת להופעות מוזיקה ובא לי נורא סיגריה ביד ובירה בשניה. כי אם כבר להתקל במישהו ולשפוך עליו בירה, אז לפחות לעשות לו כוויה באותה הזדמנות…

      אהבתי

      1. את צריכה לראות את הפרצופון של הכלבה שלי כשהיא מריחה קישואים מבושלים – היא נגעלת ועוד איך.

        LOL את לא יכולה להסתדר עם בירה ביד אחת ושוקר חשמלי ביד השניה?

        אהבתי

      2. א. צודקת הכלבה, גם אני עושה כזה פרצוף כשאני מריחה קישואים מבושלים.

        ב. ביום שבו יהיה אפשר לקחת שאכטה טובה משוקר, אני הולכת על הרעיון שלך

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s