רוששנה

הסתבר לי שמוצאי החג פנויים לי ושבנוסף יום כיפור נוחת על יום שישי שהגמל אמור לבוא ולכן לא יבוא ומייד הצעתי לו להפגש בחג.

הוא הציע לבוא אלי, אבל אני רציתי לצאת מהבית והצעתי שאבוא אליו.

עניין טעון ורגיש כל העניין הזה שאני אבוא אליו, אבל בשביל לעשות דה סנסטיזציה, חייבים להמשיך ולהחשף לגורם הסטרס, לא?

 

וכך קרה שאתמול אחר הצהריים תדלקתי את האוטו ויצאתי לדרכי אל ביתו של הגמל. וויז התנהג יפה לשם שינוי ואני מצידי גיליתי שכמעט ואיני נזקקת לו, אני כבר כמעט מכירה את הדרך לבית של הגמל, אחרי שלוש פעמים שזה יפה מאד, בשביל אחת כמוני שכל מה שמדרום לחדרה נחשב אצלה לגוש אחד גדול ומסובך שנקרא "איזור המרכז". לא מצליחה להבין את הכבישים ואיך דברים עובדים שם, אבל את הדרך לבית שלך הגמל אני דווקא מצליחה למצוא.

 

כרגיל הגמל נראה קצת מתוח כשהגעתי ולקח לו זמן להרגע להתחיל ליהנות מהעובדה שאני אצלו. אחרי הקפה והעוגת הדבש שהבאתי לו הוא הציע להתקשר למעסה שלו ולקבוע לנו פגישה, אם הוא מוכן לעבוד במוצאי החג.

הגמל סיפר לי על המעסה הזה שהוא מכיר המון שנים כבר כמה וכמה פעמים ואני אמרתי שאשמח לקבל עיסוי מקצועי פעם. 

פעם זה מן זמן לא מחייב כזה, שהפך לפתע, עם הסכמת המעסה לקבל אותנו, למשהו מאד עכשיוי ומיידי. קצת נלחצתי, כי זה נחמד לחשווב על זה ופחות מסתדר לי העניין המעשי עצמו, אבל החלטתי לשחרר קצת וליהנות.

 

כשהגענו אל המעסה, הגמל הודיע שהוא ראשון, התפשט בשניות ונשכב על מיטת העיסוי, אני הייתי המומה קצת מקצב ההתרחשויות וישבתי קצת בפינת החדר ורק הסתכלתי מה עושה המעסה. אחרי כמה זמן התחיל לשעמם לי, אז נגשתי לשולחן העיסוי, והצטרפתי למעסה. הוא קיבל את זה בהבנה ואפילו הציע לי שמן חם כדי שיהיה נעים יותר.

 

אחר כך כשהגיע תורי, הרגשתי מבוכה גדולה להתפשט כמו שהתפשט הגמל, המעסה יצא לרגע מהחדר ברגישות שעודדה אותי והגמל זירז אותי להתפשט וכיסה אותי במגבת על מנת שלא ארגיש חשופה מידי. הוא הבטיח שלא ישאיר אותי לבד וכשחזר המעסה לחדר פצח יחד איתו בעיסוי בארבע ידיים שהתברר כאחד הדברים היותר נעימים ומרגיעים שקרו לי בזמן האחרון. 

עצמתי עיניים והתרכזתי בלהרפות ולשחרר ובלנוח ולנשום. יכולתי בכל שלב, למרות שלא ראיתי לדעת איזה ידיים הן ידי הגמל ואיזה ידי המעסה, למרות שתחושה היתה מאד דומה, כל זוג ידיים השפיע עלי אחרת לגמרי והיו לו אנרגיות אחרות לגמרי.

הידיים של המעסה היו מרגיעות ושקטות. היידים של הגמל היו מעוררות ומרגשות.

כשנגמר העיסוי, המעסה יצא מהחדר והשאיר אותנו לבד. וטוב שכך, כי היינו צריכים כמה זמן כדי התארגן ולהתלבש ולצאת.

 

בבית של הגמל מאוחר יותר, לא יכולתי להרדם. שכבתי במיטתו שעות ארוכות עירנית כצרצר.היה לי חם וקר בו זמנית, הכרית לא היתה נוחה לי, המזרן היה שונה והקרבה של הגמל הפריעה לי. בסופו של דבר, בארבע בבוקר, הוא התעורר מההתפכויות התכופות שלי ושאל מה קרה. 

"אני לא מצליחה להרדם!"

"אין מה לעשות, זה קורה לפעמים, תנסי לפחות לנוח…"

"תעביר לי את הג'וינט שיש לך שם, נראה לי שזה ירדים אותי"

"רעיון טוב, אבל לא בטוח שתרדמי"

 

שתי שאכטות אחר כך צפתי לי במיטתו של הגמל. נרגעת לאיטי ומפוגגת את המחשבות והתחושות העקשניות שהטרידו אותי קודם.

את ארבע השעות הבאות העברנו בהתכרבלות הדדית, פעם הוא מחבק אותי ופעם אני אותו, מתהפכים בעצלתיים לפה ולפה מידי פעם. לא נרדמתי ממש, אבל שקעתי בשלווה גדולה, מחובקת, חמימה ונינוחה.

הכל היה נעים ונוח, אפילו ובעיקר החיבוק העוטף ההדי.

קמתי שמחה מאד ועייפה כמעט באותה מידה.

 

אני אומרת לכם, דברים מוזרים קורים בחגים.

 

25 תגובות בנושא “רוששנה

    1. אני ממליצה על שניהם בחום, אבל בסדר הבא – קודם לעשן, אחר כך להתמסז’. זה עוזר לשבור מחסומים ותחושות של מבוכה ואי נוחות.
      ולפחות אחד מהשניים חוקי בארץ, אז לכי על זה, יכול להיות שתגלי הנאות חדשות 🙂

      אהבתי

    1. אני בטוחה שזה בדיוק מה שהיה ממליץ לך הרופא, לו הוא היה חושב על האופציה. עם כל הטירוף שקורה לך בחיים, את זקוקה לזה ממש.
      אבל ככה בשקט שלא ישמעו. בין המסאז לכירבולים, תוסיפי סקס, אמנם לא כתבתי במפורש, אבל זה חלק מהמתכון…

      אהבתי

      1. דווקא התכוונתי למה שאמרתי… הכירבולים הם פלא אמיתי מהיותי שונאת כירבולים ליליים, אני לא אוהבת שנוגעים בי בלילה, כשאני רוצה לישון, זה נורא מפריע. ולכן הופתעתי מהעונג האדיר שהיה בהתכרבלות הכפיות המופלאה.
        הסקס היה בלתי נמנע אחרי המסאז’ בעיקר מאחר והגמל נתן לאצבעותיו ללכת במקומו לאורך כל הדרך…

        אהבתי

      1. נו, כמובן שהתכוונתי ששווה לחיות, ולא שזה לשווא… יצא ההפך, אבל את הבנת. 
        ככה זה כשמגיבים מהסללורי (-:
        שנה נפלאה לך ולגמל  ולמעסה ולכלבות ולכל החברים והקרובים!

        אהבתי

  1. אני שוקלת ללכת מתישהו למעסה מקצועי, אבל יש לי קצת בעייה עם מגע אז אני לא יודעת איך אני אסתדר עם זה… נו מילא.
    ולאנשים שונים שאתה מכיר טוב מספיק יש השפעה שונה על הגוף שלך. אתה תזהה את הידיים שלהם גם בלי להסתכל… או לפחות אצלי זה ככה לרוב. אני אוהבת את העניין הזה. מרגיש כאילו אתה מכיר מישהו בעיניים עצומות.
    ואת נשמעת כמו חברה שלי כשהיא באה לישון… חבל שלי אין איזה ג’וינט להציע לה…

    אהבתי

    1. מעסה מקצועי, כשמו כן הוא – מקצועי. כלומר המגע הוא מגע טיפולי ולא מיני. את יכולה ללכת למעסה אשה, אם זה יותר נוח לך ובכל מקרה, את יכולה להציב גבולות מאד ברורים של איפה את מסכימה ורצה שיעסו אותך ואיפה לא.
      בי המעסה לא נגע בחלק הקדמי של הגוף בכלל, בגמל דווקא כן. כל אחד ומה שמתאים לו…

      אהבתי

      1. לאלא, בכללי יש לי בעיה עם מגע. אני לא מחבקת בכלל אנשים חוץ מהמשפחה ובת הזוג, וגם מגע אגבי יכול להוציא אותי מהכלים אם זה בנאדם שאני לא מחבבת מספיק. אמנם כשהייתי בדיקור זה היה בסדר, ולכן יש תקווה למעסה, אבל זה עדיין חשש דיי רציני ^^’’

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s