ארוחת יום הולדת

כי כמו בכל שנה, אם אין אני לי מי לי וכל זה, או לפחות ככה חשבתי, אבל התברר לי שאני צריכה לנטוש את התפיסה המיושנת, מאחר והתברר לי שמאז שהזמנתי את יוגה להצטרף לארוחת יום ההולדת ושיתפתי אותה בשמחה, כי גם היא חוגגת כמעט יחד איתי, הזמנתי אותה לנסות לאמץ את הקונספט לעצמה.

ואני לא ידעתי.

את היום הולדת שלי אני חוגגת כבר כמה שנים בארוחה גדולה לחברים. לפי המתועד פה בבלוג זה לפחות משנת 2006, ככה שלאט לאט נוצרה לה מסורת וכולם מחכים ליום הולדת של פועה. היום הולדת עברה שינוים קלים והאורחים המוזמנים השתנו קצת, אבל הרעיון הוא אותו רעיון:

אני מזמינה אנשים שאני אוהבת ורוצה לבלות בחברתם והם באים בשמחה, אוכלים ושותים ושמחים איתי ומחכים כבר לשנה הבאה.

 

השנה, שבוע לפני התאריך המיועד, יוגה אמרה פתאום- השנה חוגגים אצלי, בדיוק אני גומרת לשפץ את הבית וזה יהיה מושלם. למען האמת, נשארתי ללא מילים, זה היום הולדת שלי!! מה פתאום היא מנכסת אותו לעצמה. לא הגבתי, אבל המשכתי לתכנן את יום ההולדת בבית שלי. 

מה היא חשבה לה? שאוכל להזמין חברים שלי לבית שלה, או שלא אזמין חברים שלי? למען האמת, לארוחה שערכנו לאחר הנסיעה לאיטליה ולארוחה שתלם ערך לאחר סיום השיפוץ בבית שלו, הוזמנו אותם האנשים, החברים שלי שהם חברים משותפים. נו יופי. שכל אחד יהיה מקורי ויזמין לו חברים משלו.

 

היא הבינה את הרמז השתוק שלי והודיעה שהיא תכין סלמון ועוד מנה של אורז פרא ומנה של קינואה , שזה קודם כל אוכל שהיא יכולה לאכול עם כל ההגבלות התזונתיות שהשיטה על עצמה ושנית אוכל בכמות גדולה מכפי שהייתי מבקשת ממישהו להביא. 

בכל אופן סלמון לא היה סיכוי שאכין כי אני לא אוכלת דגים באשר הם ובטח לא מוכנה לגעת בהם ולהתעסק איתם, אז דווקא שחשבתי שזה יהיה נחמד לאורחים שלי, מנה של דגים.

אבל כנראה שאני לא קוראת טוב מספיק רמזים מהסוג שפיזרה לי, כי מייד אחר כך התחילה לדרוש שלא נאכל מאוחר מידי ושלא אזמין יתר מידי אנשים, ושל אכין כל כך הרבה אוכל. ושאלה אם הזמנתי את האמזונה ושמחה במופגן שלא הספקתי… אני המשכתי להתעלם ולהתרכז בדברים החשובים.

הזמנתי את תלם וזוגתו (שהפציעה בחברתנו לראשונה ביום הולדת הקודם), את המהנדס והנודניקית שלו שעברו לגור ביחד ממש עכשיו, את יוגה והפעוט  בן זוגה, את כוח הצלה והאיש שלה, וכמובן את הגמל.

 

תלם הביא איתו צלי בקר ברוטב חמוץ מתוק רך ועשוי במידה מושלמת, המהנדס והנודניקית הגיעו באיחור של שלושת רבעי שעה והביאו כרובית אפויה בטחינה שאף אחד לא טעם כי כולם הייו שבעים כבר, יוגה הביאה את התבשילים שאמרה שתביא וכח הצלה הביאה את הסלט המופלא והמדהים שלה שאין בלעדיו ארוחת יום הולדת. הגמל כנראה רצה להיות שותף, אז הוא הביא שני קילו גלידת גלידריה משובחת. והיה כמובן יין ואפילו ערק.

 

אני הכנתי בקטנה תחתיות ארטישוק ממולאות בשר ברוטב לימון ואפונה, פטה כבד עוף, סלט שעועית ירוקה עם שומשום שחור ושקדים קלויים, תפוחי אדמה אפויים בתנור וסלט עגבניות שרי. לא עבדתי קשה מידי והיה אוכל מגוון ועשיר ובכמות אדירה.

לקינוח הוצאתי את הגלידה של הגמל וקופסת פרלינים שקיבלתי מתנה.

היה שמח ומצחיק ונעים, בדיוק כמו שיום הולדת צריכה להיות. המזגן החדש שלי הקפיא את המסובים לשולחן והם שיחקו בכיסאות מוסיקליים, כלומר, מי שקפא התחלף עם מישהו שחם לו, כך שרוב האנשים החליפו מקום פעם אחת וזכו לשכנים חדשים והתפתחו שיחות חדשות ללא הרף,  כייף אמיתי.

 

בסוף, רגע אחרי שהפעוט שלה שפשף את עיניו ורגע לפני שהלכו, הצליחה יוגה להשחיל , קבל עם ושולחן את האמירה שבשנה הבאה נחגוג את היום הולדת שלנו בבית שלה.

 

אחר כך הגמל אמר שהיא הכניסה לי באלגנטיות, ואני אמרתי לו שעד שנה הבאה אלוהים גדול.

 

 

27 תגובות בנושא “ארוחת יום הולדת

  1. למה חייבים ביחד? יומולדת ליוגה עם קינואה ואורז פרא או בר או איך שקוראים לזה, ויומולדת לך עם כל הדברים הנפלאים האלה שלגמרי גרמו לי לרייר. והעם דורש את המתכון של הסלט המופלא הזה שאין יומולדת בלעדיו. בבקשה.

    אהבתי

    1. הסלט של כוח הצלה…. הממממממ…. אני יודעת שיש שם לפחות שני סוגי חסה, וגרגירי רימון, ונבטים ותפוח מגורד וגבינה מגורדת ושקדים קלויים ואיזה רוטב מופלא, סוג של ויניגרט, אבל אני לא יודעת מה המתכון המושלם. פעם ניסיתי וזה לא יצא אותו דבר.

      ויוגה, היא היתה אורחת בארוחת יום ההולדת ופתאום היא הפכה את זה לשלה. עד לפני שנה או שנתיים היא לא הוזמנה למסיבות האלה כי חשבתי שהן תהיינה פרועות מידי בשבילה (היא לא שותה אלכוהול ולא מעשנת ולא ולא ולא) עכשיו אני לא יכולה לא להזמין אותה בכלל ואני לא רוצה שהיא תיקח לי את היום הולדת שלי. כנראה שאצטרך לדבר איתה על זה מתי שהוא 😦

      אהבתי

  2. אף פעם לא אהבתי לחגוג ימי הולדת יחד
    ובכלל זה מרגיש כאילו היא משביתת שמחות עם כל האוכל הבריא הזה
    (בלי להעליב, זה טעים אבל פעם ב… אפשר להתפרע לא?)

    אהבתי

    1. אין לי בעיה לחגוג עם כל מי שחוגג קרוב אלי, כל זמן שזו המסיבה שלי. אני אוהבת לחלוק שמחה, אבל שכל אחד ימציא לעצמו את המסיבות שלו.

      היא מאד נוקשה עם הגבלות האכילה שלה. יש לה דיאטה מיוחדת שקיבלה מנטורופטית כדי לטפל במיגרנות שלה והיא דבקה בה בקפדנות. חוץ מזה היא צימחונית, כך שלא נשארים הרבה דברים ש"מותר" לה לאכול.
      בכל אופן היה מספיק אוכל כדי שהאוכל שלה לא יפגום בשמחה.

      אהבתי

      1. אני מכירה את המצב שבו יש הגבלות אכילה
        אני אלרגית לדגנים, קיטניות וירקות עליים (אלרגיה שהתפתחה במהלך 10 שנים של צמחונות )
        ככה שגם לי ברגיל אין הרבה מה לאכול
        אבל התרגלתי

        אהבתי

      2. לא בדיוק
        זה עשה לי המון בעיות בריאותיות
        שהשיא שלהן הגיע בזמן השירות הצבאי שלי (הייתי צמחונית מגיל 11 – 10 שנים)
        זה הגיע למצב שרופא יושב איתי ומסביר לי שאם אני אמשיך ככה יהיו לי בעיות של זקנים (וחלק מהן כבר היו בשטח) ושהוא נותן לי בערך עד גיל 30. ושאני אעשה חושבים עם עצמי ואחליט אם ככה אני רוצה את החיים שלי או לא

        צמחונות זה לא בריא
        את לא יכולה לשרוד את זה ללא תוספים (ויטמינים) ואז בארץ לא היו.
        מי שעושה את זה מתוך אידיאולוגיה, שיבושם לו

        כך שחזרתי לאכול חיות, אבל לא כל יום.

        רק כשהשתחררתי מהצבא אמא שלי הכריחה אותי לעשות בדיקה למה פריחה מסויימת לא עוברת לי (היה לי גם בצבא אבל שם לרוב לא שמים לב לדברים מהסוג הזה) ולקח לרופא כמה חודשים עד שהוא עשה לי טסטים.
        בעקרון אני אלרגית לניקל
        ויש ריכוזים שמפריעים לי באופן גורף  בדגנים קיטניות וירקות עליים
        אבל לא רק
        יש את זה למשל גם בקולה, ופחית קולה תביא אותי לבי"ח הקרוב

        אהבתי

      3. זה מה שאני טוענת כל הזמן… שאנחנו אמורים לאכול בשר.
        אני לא חושבת שצריך לאכול בשר כל יום, בעיני פעם פעמיים בשבוע זה מספיק לגמרי, אבל יש בבשר דברים שאין בצמחים.

        קולה זה לא כזה הפסד גדול, אני לא אלרגית, אבל אני לא נוגעת בזה. זה ממש דוחה בעיני. (אמרה זאת ששותה 6-7 כוסות קפה ליום)

        אהבתי

      4. כל האידיאולוגיה הצמחונית והטבעונית התפתחו בשנות ה70 של המאה ה20
        לפני כן אף אחד לא חשב לחיות ככה, מסיבה פשוטה – האדם לא יכול לחיות ככה
        היום יודעים שמבחינה אבולוציונית האדם לא היה מגיע לאן שהוא הגיע אם הוא לא היה מתחיל לאכול בשר

        היום גם יודעים שהמהפיכה החלקאית עשתה ועושה לנו נזק
        כי עם כל הכבוד למה שמגדירים בתור אוכל בריא, הוא קיים אולי 10 אלף שנים
        וזה מבחינה אבולוציונית בערך אתמול
        חוץ מזה שהיום הרבה דברים עברו הנדסה גנטית והם הרבה פחות בריאים לנו
        למשל החיטה שפעם היה בה רק 3% גלוטן, היום יש בה 50% גלוטן (לא סתם יש יותר צליאקים ואנשים שרגישים לגלוטן)

        אני גם אלרגית לתה (מעלי תה, תה צמחים אני יכולה לשתות) וגם לקפה

        אהבתי

      5. אל תגידי את זה בקול רם, פן יתנפלו עלייך טיבעונים מיליטנטים שכל כך אוהבים חיות שהם מסוגלים לרצוח בני אדם…

        אהבתי

      6. מכירה היטב את התופעה
        אין לי שום דבר נגד מי שעושה את זה מתוך אידיאולוגיה
        אבל בריא זה לא
        בדיוק כמו שלא בריא לחיות רק על בשר בלי ירקות ופירות בכלל

        אהבתי

  3. הצחקת אותי עם הפעוט משפשף עיניים 🙂
    אני חוזרת לברכה שלי מהפוסט הקודם, שכל יום יהיה לך כיף כמו ביום הולדת. גם אם יש חיכוכים קטנים בדרך העיקר שיש חברה טובה ואוכל טעים ומזגן. בעיקר מזגן. 

    אהבתי

    1. ככה הוא זכה בשמו החדש וההולם. והוא אכן פעוט, הוא צעיר מיוגה ב16 שנים והוא הצעיר בחבורה באופן דרמטי.
      בזכותו מנעד הגילאים מתפרש על פני כמעט עשרים שנים.
      אני חייבת לדבר איתה, כי אני כועסת עליה קצת ואני לא אוהבת לכעוס על חברות שלי.

      אהבתי

  4. עכשיו אני מבינה למה קראת לה יוגה.

    לדעתי עדיף לעשות הפרדת כוחות בימי ההולדת כי הסגנון הקולינרי שלכן שונה מאוד. מה רע לחגוג שני ימי הולדת?
    אחד בריא בסגנון יוגה ואחד טעים ומפנק בסגנון שלך

    אהבתי

    1. לא חושבת שאפשר להפריד את המסיבות בלי לפגוע בה. אני בטוחה שבסוף נמצא דרך להסתדר עם הכפילות הזו.

      האוכל הבריא שלה דווקא נותן מענה, קודם כל לצרכים שלה, אבל גם כוח הצלה התחילה לאכול טבעוני , ככה שיש לפחות שתיים שאוכלות אוכל כזה. ומצד שני יש מספיק אוכל אחר בשביל שאף אחד לא יצא רעב או לא מסופק.

      אהבתי

  5. כפי שכבר נאמר קודם, למה לא להפריד?
    יומולדת על טהרת הבריאות  באיזה בראנץ שבת עם אוכל בריא שמש ואויר צח,
    ויומולדת שחיתותי עם בשר אלכוהול ועשן.
    והשמחה רבה!

    אהבתי

    1. זו היתה הסיבה שבגללה לא הזמנתי אותה בשנים הראשונות של המסיבות, לא חשבתי שהיא תצליח להרגיש נוח עם אוירת השחיתות הפרועה.
      להפתעתי היא השתלבה מצוין במסיבה הראשונה, לא הפריע לאף אחד שהיא באופן אישי לא שותה ולא אוכלת כל דבר. מה שמפריע לי עכשיו זה לא העובדה שהיא לא שותה ולא אוכלת דברים מסויימים, אלא שהיא מנסה להפוך את זה לשלה. אצלה ולפי התנאים שלה.
      אחרי הכל זו מסיבה שלי, וככה אני רוצה שזה ישאר.

      אהבתי

  6. כבודה של יוגה במקומו מונח אבל לדעתי אין לערב שמחה בשמחה וחבל שאין היא מבינה זאת
    הצטנעת יותר מדי
    הכנת בקטנה? הכנת את רובה של התקרובת וכשאני קורא מה זללתם אני מתחיל לרייר….

    אהבתי

    1. זה הרעיון… זה הרעיון של אוכל באופן כללי, בעיני. שיהיה טעים ומרגש ומעורר חשק, לא רק מזין או משביע.

      פעם הייתי מכינה ה-כ-ל ומשאירה לאורחים להביא יין או משהו כזה, אבל כבר כמה שנים שאני לא עושה הכל לבד. ככה (מסתבר) האורחים מרגישים יותר חלק ופחות אורחים, בדיוק כמו שאני אוהבת.

      אהבתי

  7. למרות כל האי-נעימות עם יוגה, נשמע שיצא נהדר ושהיה כיף, וממש טעים! אני מקנאה *-* זה נשמע מסובך לבשל את כל זה ואת אומרת שזה קל?? לבריאות שיהיה לך…
    נראה מה יהיה שנה הבאה באמת XD נראה לי היא פשוט רוצה גם לארח בבית או משהו.

    אהבתי

    1. אני מתמחה בהכנת אוכל שקל להכין. באופן כללי אני מומחית במציאת מתכונים שלוקח כמה דקות להכין ועושים רושם כאילו השקעתי שנים.
      בקרב חברי ומשפחתי יש לי שם של בשלנית, למרות שאני ממש לא מחזיקה מעצמי כזו, בעיקר עקב האמור לעיל….

      ויוגה, שתארח, לא מפריע לי, אבל לא ביום הולדת שלי…

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s