ימים כאלה

לא כל כך פשוט פה בזמן האחרון.

מוות של איש צעיר מאד הוליך לי את החשק לכתוב ממש רחוק. פתאום הכל נראה תפל וחסר חשיבות. על מה יש כבר לכתוב כשבחור שחגג לפני רגע יום הולדת 25 ועכשיו הוא נטמן באדמה, על מה יש כבר לכתוב?

 

על הצורפתי שמבזבז את שארית חייו, שהיו לו כל ההזדמנויות והוא חירב אותן בזו אחר זו? נראה מטופש ומיותר כל כך. שאפילו לא נשאר בי צער עליו, רק כעס על הבזבוז המטופש ועל כך שעכשיו הוא דורש ותובע שיבואו ויעזרו לו. אבל רק לפי תנאיו וגם אז הוא לא מוכן לתגמל את העוזרים לו, אלא ממשיך להתנהג בדרך שלו ההרסנית. הדבר היחיד שיכולתי לעשות זה לזוז קצת הצידה כדי לא להפגע. מזל שסוף סוף המשפחה שלו הבינה שמצבו גרוע ביותר ואחיו בא לטפל בו. כך יכולתי להתרחק בלי רגשות אשם.

 

על ההחלטה לקנות מכשיר מיים מסוננים? התלבטות שמתמשכת על פני יותר משלוש שנים, כן , לא, לא יודעת. לא מצליחה להחליט אם אני רוצה כזו מכונה אצלי בבית או לא. לא מצליחה להכריע בין החיובי לשלילי. קוראת בלי סוף חוות דעת באינטרנט, מתחקרת חברים שכבר יש להם, שוב ושוב במעגליות ולא מצליחה להחליט. ופתאום הפרופורציות השתנו. מה כבר יכול להיות? או כן או לא. היתרונות והחסרונות ידועים מראש הרבה מאד זמן. צריך רק לעשות את הצעד ולהזמין. אז עשיתי את הצעד והזמנתי והכל היה מאד פשוט. המתקין הגיע ביום שלא הייתי בבית, אבל יוגה התנדבה לחכות לו וללוות אותו ואפילו לא סבלתי את הסבל הרגיל שאני סובלת כשקודחים ומזיזים דברים ומבלגנים לי את הבלאגן שלי. רק באתי הביתה אל מים צוננים וטעימים ורותחים בקלילות והייתי צריכה לשים את הקומקום בארון הגבוה, כי כנראה לא אזדקק לו יותר. על זה כל כך התלבטתי? מרגיש לי מוזר עכשיו.

 

על זה שהתפנה לי הבוקר היום ויכולתי לדאוג שיבואו סוף סוף תקן את הרצפות השבורות בבית, ובדיוק השיפוצניק היה יכול לבוא כי התבטלה לו עבודה אחרת, ועל זה שכשהוא הגיע המזגן הפסיק לעבוד וגיליתי שהמאוורר הישן שלא הופעל שלוש שנים, לא יופעל יותר לעולם כנראה, כי לקחתי אותו לפח האשפה ולא השארתי אותו לגמל שיבדוק ויתקן.

על זה שהזמנתי את איש המזגנים ושנאלצתי ללכת ולהשאיר את כולם בבית שלי לבד, כי הייתי חייבת להגיע לעבודה?

על זה שסגרתי את הכלבות בחצי הבית שרחוק מהמטבח והסלון כי השיפוצניק מפחד מהן?

 

אני כותבת בכל זאת. כי החיים ממשיכים והאבל נשאר של אמא של הבחור הצעיר הזה, שאיבדה שליש ממשפחתה ברגע אחד קצרצר. ואצל כל האחרים הוא יעבור או לפחות לא יכאיב כל כך.

בלוויה שלו, עמדו הרבה אנשים צעירים בני גילו שבאו לבכות עליו וההלם ניכר על פניהם. הם נראו מבולבלים ולא יודעים.

מאחורי עמדה מישהי שלחשה לחברתה: זה המוות הראשון הקרוב שהם חווים, רואים עליהם.

ומאיזו סיבה המשפט הזה העציב אותי יותר מההספדים שנקראו בקולות רועדים וחנוקים.

30 תגובות בנושא “ימים כאלה

  1. אוי יקירה, מוות של אדם צעיר כל כך אכן מרגיש כמו איבר קטוע ומדמם, וכואב כל כך כל כך. המעגלים של הכאב רבים וכל המשפחה כל הקהילה כל החברים כואבים.
    ואכן, הכל פתאום נראה טפל ותפל, מה זה משנה. אבל לאט מצליחים לחזור לחיים, ושוב אכפת מהמים והמזגן והטרדות והשמחות הקטנות של החיים. זה לוקח זמן. (ולהורים כבה האור לתמיד. הם ימשיכו, אבל אחרת). 

    אהבתי

    1. האמת שהכי קשה היה בשבעה, כשנגשתי לחבק את האמא ושאלתי לשלומה, והיא ענתה שמצויין ולא יכול להיות יותר טוב. בציניות כזו, בכעס. והיה לי ברור שלא התכוונה לכעוס עלי, ושהשאלה שלי נשמעה לה טיפשית ולא במקום, כנראה, אבל בטח שלא התכוונה להוציא את זה עלי, רק במקרה זו הייתי אני. ובכל זאת הרגשתי באותו רגע מטומטמת ומגושמת ואשמה ורציתי ללכת משם, אבל נשארתי בכל זאת.

      לצערי אני כבר מכירה את המסלול שבו האבל של מישהו אחר עוזב אותנו ואנחנו חוזרים לחיים הרגילים שלנו. כבר עברתי את המסלול הזה כמה פעמים, שלא כמו הצעירים האלה שלהם זו הפעם הראשונה והקשה ביותר.

      אהבתי

  2. למזלי עוד לא יצר לי לחוות מוות משמעותי, אז מי אני שאדע מה לומר, אבל אני משערת שכשאדם מת, במיוחד צעיר, הכל מקבל משמעות אחרת.
    החיים ממשיכים. אין להם ברירה. גם החיים של המשפחה ימשיכו, בסופו של דבר. אבל זה עדיין עצוב.

    אהבתי

    1. זה עצוב מאד וזו לא דרכו של עולם, לפי תפיסתנו, שמישהו בריא וחזק וגיבור, ימות ככה סתם, בפתאומיות ובלי שום הכנה מראש.
      הלוואי שלא תדעי צער כזה.

      אהבתי

  3. אוי, פועה… זו כבר התגובה השנייה שלי לך שמתחילה ככה. יש תקופות שהעצב מתנפל על החיים, וגם אם זה במעגלים שניים ושלישיים, הוא מזכיר לנו את השבירות והפריכות של חיינו אנו.
    אני מאוד מזדהה עם התחושה שלא ניתן לכתוב.
    נותרות הקלישאות שאיכשהו מצליחות להיות גם שחוקות גם נכונות. לשמוח במה שיש. לשמור על עצמך. ובהתאמה לתקופת הקיץ: אולי תקחי לך איזה חופש?

    אהבתי

    1. הקלישאות האלו נכונות דווקא בזמנים האלו, יותר מבזמנים אחרים.
      חופש? אולי.
      הגמל הציע לנסוע יחד לחו’ל, נראה אם זה יצליח לקרות…

      אהבתי

      1. אל תתלהב, המזגן הראשי בבית התקלקל, כנראה שאצטרך להחליף אותו, או במילים אחרות, אין לי כסף לנסוע לחו’ל.

        אהבתי

      2. ושוב תפספסי נסיעה לחו"ל?
        יש מצב שהוא יקח על עצמו לכסות את כל ההוצאות ובלבד שתסעו יחד?

        אהבתי

      3. השאלה הנכונה היא – האם יש מצב שאת תסכימי שמישהו ישלם עלייך דבר יקר כמו נסיעה לחו’ל?

        אהבתי

      4. אני במצב דומה. הפנדה הציע חו״ל, ולי התקלקל התנור והמצב התעסוקתי בכי רע ויש הרבה אי וודאות. אבל אני חושבת להסכים, הוא לא ישלם על הכל, אבל קצת יותר. הוא מסודר, והוצאה של עוד כמה אלפים לא תעלה ולא תוריד בתמונה הגדולה. גם לי העצמאות הכלכלית חשובה נורא. אבל זה לא שהוא ממן לי שכר דירה או קונה לי אוטו. זה בילוי שאפשר לחיות איתו או בלעדיו. ובא לו לסוע, ובא לו איתי. אז אני אתן כמה שיש לי, והוא ישלים את השאר. למה לא, בעצם? אתם יחד כבר כ״כ הרבה שנים. אני חשבתי בדיוק כמוך (שאני אתן למישהו לשלם עלי??!!!) וחברה שדברתי איתה שינתה את דעתי. הגעתי למסקנה שאני צריכה להיות יותר רכה. אולי גם את? אולי תעזבי קצת את ספרטה לכבוד הקיץ וככה?

        אהבתי

      5. קודם כל, אני לא בטוחה שלגמל יש מספיק כדי לשלם נסיעה לחו’ל שלי ושלו. אבל בלי שום קשר, בפעם הקודמת שנסענו (לסיני) הוא שילם כמעט על הכל ורבנו ריב גדול במסעדה באילת כשניסיתי להחזיר לו את החלק שלי.
        מבחינתו, אם רק יש לו הוא לא רק מוכן, אלא רוצה. הוא אוהב לשלם עלי. אבל מצד שני הוא לא אוהב שאני קונה לו דברים. ואני לא מוכנה לחד צדדיות.
         אז כנראה שבקיץ הזה לא נסע ביחד לשום מקום, לא נורא. באמת שלא.

        אהבתי

  4. מוות של מישהו קרוב וצעיר הוא אירוע מטלטל, שגורם לכל אדם לבחון את סדרי העדיפויות שלו בחיים. 
    אני יודעת שמדובר בטרגדיה, בעיקר לאמא, בדיוק כמו שכתבת, אבל – הקלישאה הכי גדולה שאומרים מתאימה פה: החיים ממשיכים. זה קשה לתפוש איך החיים ממשיכים אחרי כזה שבר, אבל הם ממשיכים בכל זאת. 

    אהבתי

    1. הם ממשיכים, כי הם לא יכולים לעצור.
      בגיל 18, בדיוק בתאריך הזה, של היום, חויתי אבדן עצום מימדים בקנה מידה כזה שלא האמנתי שמשהו יכול להשתקם אי פעם. אבל החיים עשו את שלהם וחלק השתקם וחלק קצת פחות, וכולם למדו לחיות עם מה שקרה. כל אחד שהאסון נגע בו נותר עם שריטות, עמוקות יותר או פחות. גם אני כמובן. אבל אחרי כמה שנים הפסקתי לחשוב על האסון כל יום ואחרי כמעט עשרים שנה אפילו שכחתי פעם אחת לשים לב לתאריך והיום עבר ככה סתם… 

      אהבתי

  5.  תמיד שמישהו נעלם קצת מהבלוגיה יחסית לרגיל אני מקווה שזה בגלל שהוא נמצא בטיול מסעיר סביב העולם או ברומן מסחרר וסוחף ותכף ישוב עם חוויות ולא מהסיבות הרעות. אז אני מצטערת לשמוע שזה מה שהרחיק אותך מהכתיבה.

    גם אני כמוך תמיד חושבת  במקרים כאלו על איך תכף כל האבק ישקע, כולם ימשיכו בחייהם, העולם ימשיך לסוב  ורק הקרובים ממש ישארו עם הכאב הקורע הזה. אני חושבת שזה השלב הכי קשה באבל. 

    טיול לחו"ל עם הגמל. אני בעד, יאללה.

    אהבתי

    1. לא יהיה טיול עם הגמל, לא לחו’ל ולא שהו אחר. עכשיו רשמי, המזגן הראשי בבית התקלקל וזה יעלה לי בערך 7000 ש"ח להחליף אותו.
      והנה, במטה קסם אני מרחמת על עצמי מסיבות אחרות לגמרי מאלה שגרמו לי לרחם על עצמי עד כה.
      החיים כל כך מגוונים שזה מפיל מהרגליים.

      אהבתי

  6. קשה מאוד להתמודד עם מוות של מישהו שמכירים
    על אחת כמה וכמה מישהו קרוב
    ועל אנשים צעירים בכלל
    כי זה לא נתפס
    כי זה לא היה צריך להיות עכשיו
    ואף אחד לא מכין אותנו להתמודד עם זה

    כשמזגן מתקלקל זה נוראי
    אצלי התקלקל המזגן ביוני
    עלות התיקון עלתה יותר ממזגן חדש
    אז קנינו מזגנים חדשים
    קנינו – ההורים שלי  – שזה בעצם הבית שלהם, קנו את המזגן לסלון
    ואני קניתי לחדר שינה, לא מוכנה לסבול מחום ולהזיע כל הזמן
    לא היה זול בכלל
    אבל עדיף מזגנים שמדליקים כל אחד בנפרד, מאשר אחד מרכזי

    אהבתי

    1. זה באמת קשה במיוחד כשמדובר בצעירים שרק בתחילו את החיים שלהם.

      לגבי המזגן,  אני חושבת שהיום כבר לא ממליצים כמו פעם כל מזגן מיני מרכזי, אלא על מזגנים נפרדים לחדרים, וטוב שכך, כי אילולא היה לי מזגן נפרד בחדר השינה הייתי משתגעת עד שיגיע המזגן החדש.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s