אין הרבה שינוי

אחרי סוף שבוע עם מעט מאד מנוחה, אני מוכנה רק חלקית להתחיל שבוע חדש. טוב, את האמת, לא מוכנה כלל.

החדשה בעבודה אמרה לי שתוכל להחליף אותי היום חלק מהיום, אבל אני מרגישה שנעדרתי יותר מידי בשבוע שעבר ואני לא יכולה להרשות לעצמי לא להיות. הרגשה טיפשית, אבל אני לא יכולה להתווכח איתה. או שלא רוצה.

אתמול הייתי חייבת לנסוע לאיזו נסיעה משפחתית שבאמת לא יכולתי לפסוח עליה. נוכחותי היתה נדרשת והכרחית. 

אז לקחתי בבוקר נורופן לכאבים, פרמין לבחילות ורפפן לגרון ונסעתי.

טוב שנסעתי, כי באמת שנוכחותי היתה נדרשת ובסך הכל היה נחמד מאד.

בערב גיליתי שאני לא צריכה עוד כדור נגד כאבים, כנראה שהרפפן התחיל להשפיע על הגרון, למרות שאני סקפטית אם מדובר דווקא בסטרפטוקוק.

בלילה ישנתי טוב יותר מבימים האחרונים וקמתי הבוקר עייפה, אבל טיפה פחות מהימים הקודמים.

 

טוב שהגמל לא בא בסוף השבוע, הייתי חולה מידי בשבילו והתנאים היו כאלה שלא היה לי זמן.

הוא לא היה יכול לבוא בגלל ענינים שקשורים בו ולא פשוטים לו. ידעתי שהוא עמוס מאד מבחינה רגשית בימים האחרונים ושיש לו הרבה דברים לעשות, מהסוג הלא פשוט בכלל. וגם ידעתי שאין לי דרך לעזור לו ולהקל עליו ולכן החלטתי פשוט לא להפריע. כשהוא יהיה מוכן הוא יתקשר.

והוא אכן התקשר בשישי בערב להגיד לי תודה שאני נותנת לו שקט. שאני מבינה כמה זה חשוב לו.

אמר שהוא עובר שינוי גדול בימים אלה, שהוא מרגיש שקורה שינוי גדול בחייו. טלטלה גדולה , מאסיבית, שתשנה דברים בצורה דרמטית.

חלק מהתחושה קשור בסדרה שנתתי לו לצפות בה שמחזירה אותו לתקופה קשה מאד בחייו. אני דוקא שמחה שזה קורה לו כי אני חושבת שלראשונה הוא מעבד את מה שקרה לו שאותה תקופה ולא מדחיק אותה כמו שעשה עד עכשיו וכמו שהוא עושה עם רוב מה שקשה לו.

ולגבי השינויים הדרמטיים? אפילו לא שאלתי על מה מדובר. הוא פשוט נמצא במערבולת רגשית. כשהיא תחלוף, הכל יחזור לשגרה, כנראה.

 

אז יאללה, די עם רחמים עצמיים. אם החלטתי שאני הולכת לעבודה, כדאי שאתחיל להזיז את עצמי ואתחיל להתארגן לצאת.

 

18 תגובות בנושא “אין הרבה שינוי

  1. אוקיי, די עם רחמים עצמיים, אבל לנו מותר, לא? ולא רק רחמים, קצת קול ההיגיון: השמיים לא יפלו פועתי. תעשי מה שאת חייבת, אבל אפילו לא גרם אחד יותר. שְני והרבה. כמה שיותר. הגוף שלנו חכם מאיתנו, וצריך להקשיב לו. אחרת יש לו דרכים משלו.
    אוף, אני בטוחה שחברות שלך ומשפחה אומרים לך אותו דבר. אבל לפעמים צריך לשמוע משהו עשר פעמים עד שהוא נקלט. 

    אהבתי

    1. ברור לגמרי שאני הייתי נותנת את העיצה הזו למישהו אחר, אבל לא מדובר פה במישהו אחר.
      משטח הגרון שלי חזר בלי סטרפטוקוק, אבל השקדים שלי עדיין בוהקים בלבן גועלי והאנטיביוטיקה כנראה עוזרת. ומאחר והמשטח מחפש רק סטרפטוקוק מסוג מסויים, יכול להיות שזה זיהום לא סטרפטוקוקלי שהאנטיביוטיקה עוזרת לו, אז נראה לי שאמשוך עוד שלושה ימים עם הרפפן כדי להרגיש טוב יותר, מהר יותר.
      יש את קו הגבול הזה שבין להמרח במיטה יותר מידי לבין לקום מוקדם מידי, אני עוד לא יודעת באיזה צד של הקו נפלתי היום. בסך הכל אולי זה טוב לקום ולזוז ולהסיח את דעתי מההרגשה הפחות טובה.

      אהבתי

  2. כן, כשחולים עדיף להשאר בבית
    אבל את יודעת מה שאת צריכה לעשות
    ואולי תעבדי רק חלק מהיום
    עשי את העיקר
    ותלכי לנוח ( מבלי לרחם על עצמך )

    שבוע טוב שיהיה לך , אני מקווה!

    אהבתי

    1. זו בערך התוכנית. אני לא יכולה לקצר את היום, אבל מיד בסיום העבודה אני מתכוונת לחזור הביתה למיטה שלי ולכלות שם את זמני עד מחר בבוקר.
      שבוע טוב גם לך 🙂

      אהבתי

  3. אולי המחלה שלך באה לאות הזדהות עם הדרמה הרגשית של הגמל?
    אני יודעת שככה זה עובד אצלי ואצל בעלי. כשאחד מאיתנו חולה או במשבר אז השני גם מרגיש רע. מין סימביוזה כזאת.
    בכל מקרה, אל תזניחי. הבריאות יותר חשובה מהעבודה…
    החלמה מהירה!

    אהבתי

    1. את צודקת למדי בעניין, אבל לא בדיוק. כלומר, לי עצמי לא חסרים לחצים, כל מעברי העבודה בחודשים האחרונים והמחלה שחליתי בה בחודש פברואר ולא גמרתי אותה עד הסוף כנראה ועניין ההחלטה על סיום העבודה המעצבנת ושאר מיני ירקות.
      ובנוסף, הידיעה שאני לא נפגשת עם הגמל ולכן אני יכולה להרשות לעצמי להיות חולה בלי להלחיץ אותו (מאד לא טוב לו כשאני חולה) זו הפעם השניה שמחלה מתפרצת אצלי במלוא עוצמתה ברגע שאני יודעת שלא אפגוש אותו בסוף השבוע…

      אהבתי

  4. בלבלת אותי עם כל השמות של התרופות אני מקווה שגם את הוירוס/חיידק בלבלת ושילך כבר למקום אחר. תשאירי אותו כמתנת פרידה למקום העבודה שאת עוזבת. 

    אני באמת מקווה שתגיעי למים רגועים במהרה גם את וגם הגמל. אין לי ספק שהלחץ משפיע בכל הכיוונים אבל נשמע שאט אט את בדרך למעלה. אני אופטימית. את חזקה את.

    אהבתי

    1. אל יאוש, אני כבר משופרת פלאים. אני חושדת שהאנטיביוטיקה עוזרת.
      היום הודעתי על יום העזיבה שלי את העזיבה באופן סופי, בשבוע הבא! איזה כייף!! אני ממש מתרגשת 🙂

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s