נקודה חיובית

דבר אחד טוב יצא מהפסח הזה: 

מישהי ניגשה לקרובת משפחה שלי ואמרה לה – את ממש כמו פועה, עושה מה שבראש שלך, איזה כייף לכן שאתן לא שמות על אף אחד.

 

אז ברור שזה לא נכון.

בעבר באמת השתדלתי להשתחרר מכבלי ה"מה יגידו" ולעשות מה שאני רוצה ומה שמתאים לי. בדקתי אם המניעים שלי נגועים במחשבות על מה תגיד הסביבה עלי אם אעשה כך או אחרת ובכל פעם שהרגשתי שאני עלולה להיות מושפעת מהסביבה זקפתי ביני לבין עצמי את האצבע האמצעית ואמרתי לעצמי בהתרסה – זה מה שאני שמה על מה יגידו עלי! אני לא עוברת על החוק, לא חיה על חשבון אף אחד ולא פוגעת באף אחד. אז לא מעניין אותי מה חושבים עלי!

 

אחר כך התבגרתי קצת. זה נורא נחמד לעשות רק מה שבראש שלי, אבל הבנתי שאני, כמו כל אחד אחר, זקוקה לחברה שבה אני חיה ולכן חייבת לציית לחוקיה ברמה מסויימת. חשוב להתנהג בצורה מכובדת, להתלבש בטווחי הנורמה המקומית, להיות נעימה ולפעמים לחייך גם אם לא מתחשק לי.

אולי זו בגרות אמיתית, לעשות גם את מה שלא תמיד מתחשק לעשות.

 

רכילות היא אמצעי חשוב לשמירה על גבולות ההתנהגות המקובלים בחברה, אני לא בזה לה כמו רבים אחרים כי אני מבינה את חשיבותה. חשוב לדעת מה עושים אחרים, על מנת שאדע איפה אני נמצאת יחסית אליהם, כמו גם להוקיע את החריגים על מנת למנוע חריגות גדולות מידי שיפרקו את המרקם החברתי.

חריגה גסה מידי מתוחמי ההתנהגות החברתית תוביל לרכילות שעלולה לפגוע בתמיכה החברתית שאני עשויה להזדקק לה, עלולה לפגוע בעבודתי ואפילו במשפחתי.

לכן מיתנתי את עצמי והפסקתי לחשוב שחוקים חברתיים הם דבר פסול שאינו ראוי להתיחסות.

 

ברור לי שגם האמירה הזו שנאמרה לקרובת משפחתי, ובעקיפין עלי, יכולה להתפרש כסוג של ביקורת סמויה. אבל בכל זאת עמוק עמוק בתוכי התעוררה המורדת הקטנה, הזדקפה, מתחה כתפיים ואמרה – אני עוד פה!

19 תגובות בנושא “נקודה חיובית

    1. גם אני מחייכת, עדיין קצת מופתעת מתחושת הגאווה והעונג שאני מפיקה מכל האירוע (מה שמלמד שאני לא  כ ז א ת  מורדת גדולה, בדיוק כמו כולם אני רוצה להיות ייחודית 🙂

      אהבתי

  1. כאילו כתבת אותי… ממי שממש לא הבינה למה צריך להכנע לכללי ה’מה יגידו’ התמתנתי, וגם אני קצת פחת מאותגרת חברתית, או כפי שאני מכנה זאת ביני לבין עצמי – אוטיסטית…
    לגבי הרכילות: קראתי פעם קטע זהה כמעט אצל עמוס עוז. אני מנסה להזכר באיזה ספר. נדמה לי ’מנוחה נכונה’. הוא דיבר על הרכילות בקיבוץ, שבו, אין צורך להדגיש, כל העניין חריף הרבה יותר.
    מקווה שצלחת את ערב הסדר שהיה לך הספק סרטים טוב. אנחנו היינו בסוף רק 10. ונרדמתי לפני הסוף.

    אהבתי

    1. יש קווי דמיון ביננו, מסתבר. גם אני מגדירה את עצמי כ"על הספקטרום" בכל הנוגע לענינים חברתיים. אבל עם הגיל לומדים, והחברה שאינה חברת ילדים, גם היא סלחנית מעט יותר לקשיי החיברות..

      את עניין חשיבות הרכילות למדתי בקורס סוציולוגיה כשעשיתי תואר ראשון, בכלל הקורס הזה עזר לי להבין דברים שלא הצלחתי לתפוס לפני כן.
      לא קראתי את מנוחה נכונה, אולי אנסה, אבל גם בלי לקרוא אני בטוחה שבמקומות קטנים וסגורים זה קשה הרבה יותר.

      ליל הסדר היה פחות נורא מהצפוי ולמרות שלא נשארתי בבית היה לי הספק לא רע של סדרות אהובות. כך שיצאתי מרווחת מכל הכיוונים.

      אהבתי

  2. אז אני מבין שלבסוף לא היית המיזנטרופית שחשבת שתהיי בערב החג ובכל זאת היית בחברה.
    אני משער שלמרות הערב הדי משעמם לא הצטערת.

    אהבתי

    1. אכן, לא נשארתי בבית בסופו של דבר ואפילו לא סבלתי כמו שחשבתי שאסבול.
      הבחירה היתה בין שתי אופציות לא אידאליות ואני שמחה שבחרתי בטובה שבהן.
      חול המועד שמח

      אהבתי

  3. יפה לך שהצלחת למתן את המורדת הקטנה שבך או אולי להסוות?
    העיקר שהיא עדיין חיה ובועטת קצת בפנים, כל אחד צריך מידי פעם שמשהו בתוכו יעשה תנועה מזרחית מגונה על מה יגידו

    אהבתי

    1. בעיקר הסוויתי אותה, אבחנה מענינת שלא חשבתי עליה בעצמי. חלק מההסוואה היא פשוט שלא יותר מידי אנשים ידעו יותר מידי דברים עלי. עד כמה שניתן.
      את הצורך שלי לחשוף ולספר אני מביאה פה לידי ביטוי.
      איזה מזל שיש בלוג ואנשים שקוראים בו:)

      אהבתי

  4.  את גם התלמה וגם הלואיז של המשפחה. 

    לגבי הרכילות זה הזכיר לי שבדיוק חזרתי מחופשה עם שתי בנותי ובמהלכה נזפתי בהן פעם אחת שהן כמו אבא שלהם ובכלל לא מרכלות איתי מספיק. מה זה זה? איפה ההנאה? כישלון חינוכי שלי.

    אהבתי

    1. אה, אני לא פורעת חוק, רק משתדלת שחיי לא יהיו מוכתבים לחלוטין ע"י אחרים:)

      מאז שלמדתי כמה רכילות היא כלי ניטור חברתי וכמה היא חשובה ליציבות הכללית, אני מרכלת עם הרבה פחות (שא לומר לחלוטין ללא) רגשי אשמה. שאף אחד לא יגיד שלימודי סוציולוגיה הם חסרי תועלת.

      אהבתי

  5. יפה שאת יודעת מתי ללכת בתלם ומתי ללכת בתלם שלך. זה לא פשוט. 

    (אני מסרבת לשחק במשחק של החוקים החברתיים, ולא אכפת לי מה יגידו. כנראה אני צריכה עוד להתבגר 🙂

    אהבתי

    1. יש אנשים שלא משחקים במשחק החוקים החברתיים, זה יכול לעבוד מצוין כל זמן שיש מערכות תמיכה והגנה אחרות, משפחתיות או כלכליות. 
      אחת התובנות שלי היתה שאם יחשבו שאני לא אחראית, לא רצינית, חסרת יכולת לחשוב בשיקול דעת, לא יקבלו אותי לעבודה. או יפטרו אותי.
      פשוט לא שווה לי ללכת בדרך שלי ולאבד בדרך את היכולת להתפרנס.
      אני לא יכולה להרשות לעצמי תרחיש כזה, אז אין לי תמיד ברירה.

      ועדיין יש אנשים שחושבים שאני עושה מה שאני רוצה, אז אולי אני מצליחה לעשות דברים לא מקובלים בלי לעצבן יותר מידי את הדרקון החברתי…

      אהבתי

  6. חברה שלי אומרת, כולם מדברים על כולם. וכמו שאמרת, זו עובדה סוציולוגית, מעבר לטוב ולרע, sui generis אם תרצי…
    האם ניתן לסכם ולומר: שכל אחד יעשה מה שרוצה ויאמר מה שרוצה?

    אהבתי

    1. פעם חשבתי שכך ניתן לסכם ולומר, היום אני נזהרת יותר, לא סתם אומרים שחיים ומוות ביד הלשון, למילים יש הרבה כוח, אז נכון שתמיד ידברו, רק צריך לשים לב שלא תמיד ידברו דווקא עלי וגם לא שיוכלו להגיד עלי כל דבר.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s