אני שונאת את פסח

אני שונאת את פסח.

עקב נסיבות שלא בא לי לפרט אהיה לבד בחג. 

לא שלא הוזמנתי להצטרף לפה ולשם.  הוזמנתי ודחיתי את ההזמנות.

אני שונאת את פסח.

אני יודעת שחלק מהאומללות-טרום-חג שלי קשורה לזה שאני לא מוכנה לקבל אף אחת מההזמנות להצטרף לסדר של מישהו. ואני לא מוכנה כי אני כל כך שונאת להרגיש לבד, מוזמנת מטעמי רחמים לבית של אנשים שני לא מכירה (נו, בואי איתנו, אנחנו עושים סדר אצל ההורים שלי, יהיה הכי כייף בעולם אם תבואי).

אפילו אבא שלי עושה את הסדר כמו כל שנה עם המשפחה של אישתו. נכון אני מכירה אותם פחות או יותר, אבל זו לא המשפחה שלי ולא בא לי להדחק לפינת חדר דחוס בארבעים איש אישה וילד לארבע שעות ללא יכולת להמלט.

אני שונאת את פסח.

זה החג שבגללו אני לא בקשר עם אמא שלי כבר שנתיים. וההזמנה שלה לפני מספר ימים, לא רק שבאה באיחור של שנתיים, אלא גם הפכה אותי ליום וחצי. אחר כך התעשתתי ואספתי את החלקים שנשארו על הרצפה. טוב, הנתק הזה הוא לא בגלל הפסח, הוא היה רק הטריגר, אבל זה לא מונע ממני לשנוא את החג הזה בכל נימי נפשי. שנאתי אותו גם קודם ועכשיו אפילו יותר.

אני שונאת את פסח.

הבטחתי לעצמי שהשנה אני לא אהיה בארץ ולא אתמודד עם מה שאני מתמודדת עכשיו. לא ידעתי שזה לא יהיה אפשרי מסיבות טכניות שונות, לא ידעתי שגם השנה אהיה לכודה פה ללא מוצא. כמו עכבר במלכודת דבק.

גם על תלם אני כועסת, הוא הבטיח שלא ישאיר אותי לבד, ביודעו כמה נורא לי החג הזה, אבל נמוג עם הבטחותיו אל אופק החברה החדשה שלו. אני לא כועסת שהוא מתכנן לחגוג איתה, אלא רק על זה שהסתיר את זה ממני והתחמק מלדבר איתי על הנושא.

אני שונאת את פסח.

שהוא רק ערב אחד בשנה,אני משננת לעצמי, שעובר כמו שעובר כל ערב אחר. שאם אפסיק לייחס לו משמעויות כל כך עמוקות, הוא באמת יהפוך לעוד ערב אחד שבו אני יכולה להשאר בבית, במיטה שלי ולעשות לי מרתון צפיה בדקסטר.

 

 

34 תגובות בנושא “אני שונאת את פסח

  1. פסח זה חג האביב והמשפחה. אי אפשר לשנוא אותו. את אישה רעה!
    גם אני חוגג לבד השנה, אבל שמח לאידם של כל האחרים. שמח בשבילם, שיש להם כסא סדר לנוע עליו באי-נוחות נוכח ההמולה המשפחתית הבלתי נסבלת וההאבסה הדוחה של הטבחית התורנית.
     תפרגני ביצ’.

    אהבתי

    1. נו, זה שאני חרא של בנאדם זה חדש לך?
      אשרייך שטוב לך לבד.
      אני? בא לי למות למהלבד הזה.

      וזה לא שאני כל כך אוהבת את הסדר, נהפוך הוא, אני מתעבת אותו בכל ליבי. אבל להיות לבד יותר גרוע.

      אהבתי

  2. הלוואי והייתי יכולה להתחבא אצלך ולראות אתך את דקסטר, או משהו אחר, לא משנה מה, רק לא עוד פעם ההגדה המאוסה הזו והאוכל הנוראי והמשפחה המעצבנת…. והפקקים בדרך לשם ובחזרה…
    כבר אמרתי כמה אני שונאת את פסח. לאות מחאה אני לא מנקה ולא נוגעת במצות.
    אפילו לא עם שוקולד

    אהבתי

      1. אז זהו שלחלק מהאנשים גם אין בחירה אלא להשתרך בפקקים לאיזה לוך ולשבת צפוף עם אנשים החלקים מטען גנטי דומה, אשר אני מוכנה לתרום להם כליה ובלבד שיניחו לי לנפשי. להמתין לאוכל  כשעתיים מסויטות של קריאת טקסט בלתי מובן המלווה במקהלה צרחנית של פעוטות המתרבים מידי שנה ללא פיקוח, לאכול על סף גוויעה ברעב אוכל גרוע וקר או חרוך מחימום חוזר וחוזר וחוזר… לשתות ין פטישים זול ולסוע בפקקי ענק מטושטשים וכאובי-בטן, מפליצים אבק, תסלחי לי על הצרפתית,  כל הדרך חזרה…
        כל כך הייתי רוצה שתהיה האלטרנטיבה להשאר שנה אחת בבית….

        אהבתי

      2. שנה אחת. זו מילת המפתח. את אומרת בעצם- תנו לי לבחור אם אני רוצה לסבול את הזוועה המשפחתית או לשבת בשקט בבית.
        גם לי אין בעיה עם בחירה. אבל אין לי. בעצם יש לי, אבל לא ברירות שאני רוצה.
        גם אני יכולה לנסוע לסדר של אבא שלי ולשבת שם בתוך המון אדם שאת רובו אני מכירה במטושטש, לאכול עד הקאה אחרי קריאת הגדה ארוכה ומייסרת ואז להשתרך הביתה. אני לא רוצה. אני רוצה להיות בין אנשים מוכרים שאני אוהבת ושאוהבים אותי.
        אז את יכולה להגיד שאני יותר מאושרת ממך כי אני יכולה לבחור. אולי את צודקת. ואם את צודקת, טיפול אנטי דיכאוני מומלץ לך בחום…

        אהבתי

  3. אוי,  זה נשמע עצוב.  רציתי לשאול מה עם הגמל אבל לא נעים לי. 
    אם זה מנחם אותך,  יש לחג הזה אספקטים קשים גם כשלא עוברים אותו לבד.  אני מקווה שיהיה לך נחמד למרות הכול.

    אהבתי

    1. הנה שאלת 🙂
      הגמל נמצא עם משפחתו המורחבת, מחויבות שאין להתיר. וגם אם היה מזמין אותי (והוא לא) לא הייתי רוצה להצטרף אליו מאותם טעמים שאני לא רוצה להצטרף לאף משפחה שאינה שלי.
      לא יודעת אם יהיה לי נחמד, אבל יעבור, בודאות יעבור ולמחרת תזרח השמש על יום חדש. כמו כל יום.

      אהבתי

      1. צודקת. אבל גם אצלי לא פשוט. הכרחתי את עצמי ובדיעבד אני לא מתחרטת

        אהבתי

      2. אין הרבה אנשים שאצלם זה פשוט. אני שמחה בשבילך שהצלחת לקיים קשר ושאת שמחה על כך.

        אהבתי

  4. היי, פועה, את מוזמנת אלי לסדר! נהיה רק 17 איש… ממילא לא אני מבשלת, וזו אולי אחת הסיבות שאני שייכת למחנה שמאוד אוהב את החג. האיש שלי מדליק אש ועושה כל מיני וריאציות על השה המסורתי שהועלה לקרבן. הצליח לשבור אפילו את אחי הטבעוני, שהחליט שהוא עושה הפסקה בטבעונות לערב אחד. אופציה נוספת: לארגן אצלך ערב נחמד כמו שאת יודעת למספר מצומצם של אוהבי דקסטר(?!)

    אהבתי

    1. תודה על ההזמנה.
      ניסיתי לארגן ערב סדר של חברים, וכולם נורא התלהבו עד שהתחילו להתקל בתגובות מזועזעות מהמשפחות שלא האמינו שהם מנסים להתחמק, אז זה נפל. כל אחד הולך למשפחה שלו.
      זה חג משפחתי שכזה.

      אהבתי

  5. יש לי חברה שבמשך שנים מסרבת לעשות עם משפחה/חברים וגם קשה לה לבד אז היא מתנדבת באותו ערב בבית חולים  או הוסטל הקרוב לביתה והיא מאושרת עד הגג מזה…כמה את צודקת, חג מבאס לגמריי…

    אהבתי

    1. אני עובדת גם ככה קשה מידי, לפחות אני אנצל את הערב הזה לנוח… אבל אני מבינה את הצורך להעסיק את עצמך כדי לא לחשוב על האלטרנטיבות.

      אהבתי

  6. ב ו אי  א י ת י להורים שלי!
    למה שווה לך:
    לא קוראים הגדה: ההורים שלי יותר בודהיסטים מיהודים ואבא שלי אומר שזה טקסט פשיסטי (נהרוג אותם, נפשוט את עורם, נכניס להם באבי-אביהם).
    אנחנו משפחה פיצית ויהיו עוד "אורחים מבחוץ"
    אבא שלי מבשל מדהים (ועם כל הבודהיזם, לא רק צמחוני)
    את באה?

    אהבתי

    1. תודה על ההזמנה.
      לא באה למשפחה של אף אחד, תהיה מקסימה וחמה ומקבלת אורחים ככל שתהיה. אני בטוחה שיש לך משפחה נהדרת ושמחה שיש לך כזו.

      אהבתי

      1. כנהוג וכמקובל.
        אני מדמיינת את עצמי, מרת נפש, ועגמומית בבית השמח של הנוסעת המאוהבת… מחזה מעורר חלחלה שאפילו מיזנתרופית שכמוני לא יכולה לשמוח עליו.

        אהבתי

    1. דקסטר? עצבי ברזל?
      זאת אחת הסדרות האהובות עלי EVER. אם את מתכוונת לגלונים של דם שנשפכים שם.. זה ממש לא מרגש אותי. אני מוקסמת מהדמות הכל כך לא חד מימדית של דקסטר עצמו ושל אלה שהוא נתקל בהם בהמשך הדרך.
      אין טובים ורעים חד משמעית, בכל אחד יש הכל ולכן הסדרה הזו לא שבלונית. מה גם שהיא מעלה המון שאלות פנימיות על מוסר, על רע וטוב ואיפה אני בתוך כל זה.
      חוץ מזה הסדרה מותחת מספיק, אבל לא יותר מידי ומספקת אתנחתאות קומיות מעודנות במידה… בקיצור – תענוג טהור.

      אהבתי

  7. האמת שאני לא מתה על פסח
    אבל מאז שאני לא אוכלת גלוטן הריבים עם אמא שלי על מה חמץ ומה לא פשוט לא קיימים
    אני דווקא אוהבת את המשפחתיות הזאת
    אבל מכירה גם אנשים שלא אוהבים את החג הזה
    אחד מחבריי הטובים הוא כזה והשנה הוא טס לחו"ל מהיום והוא חוזר ב2 לאפריל
    בגלל שהוא קצת לא מסודר אני עזרתי לו לארגן את הטיול ואתרים שווים לבקר בבהם

    אהבתי

    1. את רבה עם אמא שלך על הגדרת חמץ מה הוא? לא ידעתי שיש הגדרות שונות לחמץ…
      המשפחתיות יכולה להיות נהדרת אם היא טובה והכי גרועה בעולם אם היא רעה. אני מקנאה בחברך שעשה את מה שאני רק חולמת עליו.
      וגם בזה שיש מי שיארגן לו את הטיול.

      אהבתי

  8. בואי לכאן  אם תעלי עכשיו על המטוס עוד תספיקי.

     אל תהיי עצובה. ואם כן אז עצבות שהיא קצת מתוקה ותחלוף לך מהר. 
    פעם גם אני מאוד שנאתי חגים ואת פסח בעיקר. מכל מיני סיבות. אבל יום אחד החלטתי שהשנאה הזו לא תורמת לי כלום בחיים, כלום. אז הפסקתי. 

    בכל מקרה כשכולם שם בסדר בארץ כאן עוד בוקר אז אני לגמרי איתך. אפשר לשתות קפה וירטואלי ביחד או משהו שלא תהיי לבד.

    אהבתי

    1. הסדר מאחורי, והיה הרבה פחות גרוע ממה שחשבתי שיהיה.
      זו דרך מצויינת להתמודדות. לצפות לגרוע ביותר ולהיות מופתעת לטובה כשהוא קצת פחות נורא.
      ובנוסף הספקתי גם לצפות בשני פרקים של דקסטר.

      תודה על ההזמנה 🙂

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s