ענינים קטנים

אחרי שאמרתי לגמל שמשהו יצטרך להשתנות והוא אמר שנשנה כשיהיה צורך, הוא סימס לי ביום שישי שלא משנות הנסיבות, הוא הזמין מקום במסעדה וכך או אחרת מבחינתו נלך בלי שום קשר.

הנסיבות היו כאלה שלא היתה כל בעיה ממילא. אבל זה סוג של התקדמות. אמירה לא ישירה. סוג של הצהרה שהוא מוכן שדברים ישתנו. אם יעלה הצורך כמובן.

 

אחר כך במסעדה, הויכוח הקבוע על התשלום.

הוא – תני לי לשלם, מה אכפת לך להרגיש כאילו מחזרים אחרייך ומפנקים אותך?

אני – דממה המומה (עד עכשיו לא עניתי לשאלה).

 

אז אולי דברים משתנים, בקצב שלו, האיטי והמתסכל.

בכל אופן זה אומר לי דבר אחד ברור, הקשר איתי חשוב לו מספיק כדי להיות מוכן לשקול שינוי אם לא תהיה ברירה.

 

 

ובעבודה החדשה, הקודמת לי טענה שאין פה זמן לנשום. היא עבדה כעשר שעות בשבוע יותר ממני ועדיין, יש לי זמן לכתוב את הפוסט הזה. לא שאני משתעממת פה, אבל זה לא שאין זמן לנשום כמו שהיא אמרה.

אין ספק שאני יעילה. אבל כנראה שהיא היתה מאד לא יעילה.

 

אני מקווה שזה העניין כי אחרת אני מפספסת פה כמות אדירה של עבודה שאני לא רואה שצריך לעשות ובמקרה כזה, לא ירחק היום שהעבודה תנשך לי בתחת.

16 תגובות בנושא “ענינים קטנים

  1. משום מה בראש מתנגן לי השיר: "אני גמל נחמד, וטוב לי כאן לבד, אם רק יהיה לי מזל אולי אפגוש עוד גמל"…
    ולגבי העבודה: את כנראה פשוט יעילה. זה הזמן ללמוד שפה זרה נוספת

    אהבתי

    1. אני לא מכירה את השיר הזה. אני מכירה את: בערבות הנגב מסתובב גמל שעוד לא אכל לחם ובצל… 
      הגמל שלי דווקא אכל כאלו, והוא מסתובב במקומות אחרים 🙂

      בשפות אני לא טובה, אני רוצה ללמוד משהו אחר, קדרות או משהו יצירתי אחר שהתוצר בו מתקבל מהר יחסית.

      אהבתי

    1. התכוונתי שהיא עבדה עוד כעשר שעות בשבוע יותר ממה שאני עובדת עכשיו. כלומר אני עובדת 20 שעות שבועיות והיא עבדה 33 שעות שבועיות…

      אבל בתכלס שמתי לב שאנשים לא מאורגנים מבזבזים המון זמן בלעשות מעט מאד, ימים שלמים. וזו דרכי להגיד שלא באה לי נשיכה כרגע 🙂

      אהבתי

  2. אל תקפצי למסקנות כפרע.
    הקשר איתי חשוב לו מספיק כדי להיות מוכן לשקול שינוי אם לא תהיה ברירה
    נו באמת. מנין לך שזה אינו סתם רגע של חולשה גברית?
    לחיצה אחת יותר מדי והבחור מסתובב 180 מעלות לאחור. בחייך. נולדנו היום?

    אהבתי

    1. אני חושדת שזה לא רגע של חולשה כי אני מכירה את הראש הדפוק שלו. רעיונות שנזרעים שם, לוקח להם זמן לנבוט ורצוי לתת להם שקט ושלווה שינבטו בנחת. וחוצמזה, את המקום במסעדה הוא הזמין כבר ביום שני. 

      אבל אתה גבר, אתה יודע טוב ממני איך הראש שלכם עובד. 

      אהבתי

  3. הרשי לי לצטט אותך: בעבודה החדשה, הקודמת לי טענה שאין פה זמן לנשום.
    אין ספק שמילת המפתח פה היא "טענה".

    ובקשר לשנויים – קראתי לפני כמה שבועות ב"הארץ" שאנשים יודעים להעריך את השנויים שהם עשו אבל לא יודעים להעריך את השנויים שהם יעשו. אנשים יכולים להסתכל על מי שהם היו לפני 5 שנים או עשור ולראות איך הם השתנו מאז, אבל כששואלים אותם איפה הם יהיו בעוד 5 או 10 שנים הם אומרים שהם יישארו בדיוק כמו שהם היום, כמובן שזה לא נכון. תמיד יש שינויים. 

    אהבתי

  4. מאחר ובדיוק סיימתי לעזור לביתי שעות עם המבחן במתמטיקה שלה מאוד בא לי עכשיו למדוד את הפרשי השינוי בגמל לאורך השנים לחלק בשינויים שיש בך למצוא את אחוז השיפוע ולהעלות אתכם על גרף. אבל יש לי תחושה שאתם לא לינאריים

    לגבי העבודה החדשה מן הסתם עוד מוקדם לקבוע אבל אני  שמה את ההימורים שלי על הצד שאומר שאת פשוט יותר יעילה. תשלחי לי את הרווחים על ההימור בדואר. תודה.

    אהבתי

    1. אוווו מבחן במתמטיקה זה כייף גדול, אני כמעט מקנאה בך. אה לא, אפילו לא קרובה לזה .

      אני מקווה שאת צודקת ואאלץ לשלוח לך כסף בדואר. כסף של מונופול הולך?

      אהבתי

  5. אני נפעמתי מהשוני בין שני חלקי הטקסט.
    בראשון: שולטת נימה אמביוולנטית: מחד תסכול ומאידך השלמה עם מה שלא ניתן לשנות (הקצב האיטי שלו).
    בשני: הכרה בערך עצמך, שביעות רצון מוצדקת (הקצב המסחרר שלך).
    אין לי מושג אם עליתי על משהו או סתם חירטטתי. הרי אני רק קוראת את מה שאת כותבת.
    שבת שמחה!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s