גשם ראשון

עם רדת החשכה החלו לנשוב רוחות חזקות שהיכו בבית מכל צדדיו, צלצלו בפעמוני הרוח התלויים והפכו את מתקן הייבוש של הכביסה (מזל שהיו תלויים עליו רק הסדינים של הכלבות) כייוון שכל היום היה חם ומחניק, המזגן דלק ולכן לקח לי זמן לשים לב שבחוץ מתחוללת לה סופה קטנה.

תשומת הלב שלי הושגה כאשר קפאו לי כפות הרגליים וכיביתי את המזגן.

אז יצאתי החוצה כדי להסתנוור על ידי ברק מפתיע. באופן אוטומטי התחלתי לספור  – עשרים ואחת, עשרים ושתיים, עשרים ושלוש בום! רעם חורפי מתגלגל. 

התיישבתי על המדרגות בכניסה וחיכיתי לרעם הבא. אחרי הברק השלישי הרעם הגיע באופן מיידי ומיד התחיל לרדת גשם שוטף בטיפות גדולות ושמנות, נוחתות בכוח על האדמה ומעלות ממנה ריח מופלא שאין כמוהו.

הכלבה התולעת ניסתה להכנס מתחת למרצפות מפחד הרעמים. במהלך החורף היא מתפשרת על השירותים כמקום מסתור או פשוט נצמדת הכי קרוב אלי, אם אני בבית. הדוגמנית לעומתה זינקה עם כל רעם ורצה החוצה לתפוס אותו. אילולא הייתי יודעת את זה בוודאות הייתי חושדת בה שהיא די אהבלה.

 

הגשם נמשך כמה דקות, הרטיב את האדמה רק במעט, אבל לא את המדרכות שמתחת לעלוות עצים.

בחדשות אמר החזאי שזה לא נחשב לורה, כי יורה הוא גשם נרחב הרבה יותר ולא מקומי כמו הגשם הזה שירד נקודתית במקומות רבים בארץ.

בעיני זו סתם התקטננות. כשיורד גשם שמרטיב את האדמה והמדרכות ומבריק את עלי הצמחים ומציף את העולם בריח המופלא של התחדשות וחיים, אם הוא הראשון בעונה, בשבילי הוא יורה!

 

 

 

תוספת עם ניחוח של חורף:

פשטידת אטריות ותרד

 

במחבת אחת גדולה ועמוקה מטגנים שני בצלים גדולים – עד שנעשים שקופים

מוסיפים ארבע שיני שום (אפשר גם שום קפוא בקוביות)

ותרד קפוא – חבילה אחת.

מערבבים הכל יחד במחבת במשך כמה דקות ומתבלים

במלח, פלפל וכף של טימין יבש.

מוסיפים גם שמנת מתוקה 10% לבישול ומביאים לרתיחה עדינה.

 

מורידים מהאש ומוסיפים חצי כוס גבינה צהובה מגורדת

ואחרי שהתקרר קצת מוסיפים שלוש ביצים 

 

מבשלים לפי ההוראות שעל האריזה חבילה אחת של אטריות רחבות ולאחר שטיפה וסינון מוסיפים לתרד

 

מעבירים לתבנית (הכי כייף, תבנית עוגה עם חור) ואופים כ45 דקות ב180 מעלות

ריח חורפי בבית מובטח.