נעלי הליכה

נכון שאומרים שסקוני זה מותג נעלי ספורט מעולות במיוחד?

אז אומרים.

סוף סוף החלטתי ללכת לקנות נעליים חדשות להליכה, בעיקר בגלל שהאדידס הישנות והטובות שלי השילו את רוב הסוליה שלהן והתחררו להן פה ושם ובאופן כללי נראו כאילו עבר עליהן מכבש. 

זה לא שאני קמצנית, זו רק ההתעסקות המעצבנת והמעליבה הזו של מדידת הנעליים והתובנה העצובה שאין לי סיכוי בנעלי הנשים ושנעלי הגברים מכוערות עד אימה, אבל הן גם היחידות שתעלינה לי על הדברים המגודלים שעליהם אני דורכת כל יום.

התנחמתי בעובדה שיוגה באה איתי והלכתי לקנות נעליים. והנה מצאתי בחנות נעלי סקוני חביבות ונאות במידה 10 נשית שזה משהו כמו 42 וחצי או 43. יופי, אפילו הצבע נראה לא רע. מדדתי והנה הן יושבות בול. כמעט התרגשתי, אבל שמרתי פאסון.

הלכתי בחנות הוך חזור ועדיין הרגיש לי נוח בהן. יופי. המחיר הסביר יחסית שכנע אותי סופית ולכן קניתי.

 

אחר הצהריים יצאתי עם תלם להליכה. מייד אחרי קילומטר הרגשתי שהעקב השמאלי שלי משתפשף לא טוב. אבל לא זה מה שיעצור אותנו. אמרתי לתלם שיכול להיות שנאלץ להסתפק היום במסלול הקצר כי העקב שלי לא משהו.

במחצית המסלול העקב בער לי וכרית כף הרגל התחילה להתלונן גם היא. האשמתי את הכאבים בכך שאני כנראה הולכת לא נכון, כדי להקל על העקב והמשכתי ללכת, בעיקר כי אין מרבד קסמים שיחזיר אותי הביתה באמצע הליכה. מה שנקרא – התחלתי ולכן אסיים.

 

בבית גיליתי שאכן יש לי שלפוחית ענק במקום המשופשף, אבל ברגע שהשתחררתי מהנעליים גיליתי גם שכפות הרגליים שלי כל כך כואבות (שתייהן!) כאילו הלכתי על עקבים גבוהים במשך שעות. לא הליכה יחפה ולא סנדלי טבע נאות עזרו להקל על האי נוחות שנמשכה יומיים שלמים.

מייד החלטתי שהנעליים האלה ששירתו אותי פחות משעה עפות לי מהבית וכף רגלי לא תדרוך בהן שוב.

למזלי בת דודתי מארצות הברית הופיעה במפתיע בארץ ואצלי בבית וכיוון שכף הרגל שלה קטנה אך במעט משלי, אולצה באיומים מפורשים לקחת את הנעליים ולהתחדש ולא עזרו לה כל התחינות שבעולם.

 

למחרת, ערב יום כיפור נסעתי לקנות שוב נעליים, שוב של אותה חברה מופלאה ונהדרת ומצויינת להליכה. אבל הפעם החלטתי לקנות חצי מידה גדולה יותר, כי הבנתי שמה שהיה בול בחנות, היה כנראה קטן מידי במהלך ההליכה.

מדדתי שוב מידה 10 נשית מכמה וכמה דגמים, לא טוב.

עצובה ומובסת עברתי לאיזור הגברי ושום מדדתי בסדר יורד מידה 10 וחצי, מידה 10 ולבסוף מידה 9 וחצי, שוות ערך למידה 42. 

הידעתם שמידות גברים ונשים הן מידות שונות לגמרי? אני יודעת עכשיו.

מידה תשע וחצי התאימה לי ואפילו השאירה מרווח קטן בין האצבעות לקצה הנעל, ככה שכף הרגל לא תדחס לנעל בעליות ובירידות ושכפות הרגליים לא יכאבו.

בערב יום כיפור יצאתי להליכה אבל כמה שלא הדקתי את השרוכים הרגל שלי כאילו שחתה בנעל, כאילו הנעל רחבה מידי ולא מחזיקה את הרגל. התעודדתי במחשבה שהפעם לפחות אין שלפוחיות. אמנם שרירי השוק כואבים לי ממאמץ יתר, כאילו רק היום התחלתי ללכת, אבל לא נורא, זה עניין של התרגלות לנעל.
למחרת הלכתי שוב ושוב הרגשתי שאני מאמצת מאד את הרגליים שלי בנסיון להשאר יציבה בנעליים.

הפעם חזרתי עם בונוס של כאבים בכפות הרגליים.

השכל הישר אומר לי להעיף את הנעליים האלה ולחפש זוג אחר, אבל השכל הישר לא צריך לשלם במכולת.

27 תגובות בנושא “נעלי הליכה

  1. באסה. זה לא כיף ליפול פעמיים ברצף. 
    ניסית לשים מדרסים או משהו בתוך הנעליים כדי להקטין אותן קצת?

    (לי יש נעליים של new balance. קניתי לפני כמה שנים והן כל כך נוחות שאני קונה את אותו הדגם בדיוק כשהן מתבלות. מקווה שלא יפסיקו לייצר את הדגם הזה)

    אהבתי

      1. גסאות לנשים לא עולות על הרגל שלי ממילא. 

        דווקא האדידס הפושטיות והמושמצות שנעלתי עד כה היו נוחות לי בצורה לא רגילה.

        אהבתי

    1. יש הרבה מותגים, הנטיה היא להתרכז באלה שנחשבים למתקדמים טכנולוגית וטובים יותר מאחרים.
      במקרה שלי, דווקא נעלי האדידס הלא נחשבות טובות הרבה יותר מסקוני.

      אהבתי

  2. סיפור: לפני כמה שבועות כשאחותי באה לביקור היא רכשה במיטב כספה נעלי סאקוני יקרות. הלכה איתם יומים (וזאתי הולכת מרחקים בלי עין הרע) והיה פשוט נורא. גמר לה על כפות הרגליים. אמא שלי (שגם היתה כאן) מייד אמרה לה שממילא שתיהן אותה מידה, שלה לאמא שלי,  הנעליים של אחותי מאוד נוחות ובמילא בדיוק התכוונה לקנות נעליים לעצמה ולכן תקנה אותם מאחותי במחיר מלא ושאחותי תלך לקנות לה אחרות. כך היה. אחותי קנתה זוג של מיזוני שהכירה אותו מהעבר הרגליים שלה הודו לה מאוד ואי אפשר היה לעצור אותה עם ההליכות.

    -המשך-

    אהבתי

  3. (למעלה ברח לי השם)

    אני שראיתי הכל מהצד יודעת שאין מצב שאמא שלי מטר שישים ושייבה נועלת אותה מידה כמו אחותי מטר שמונים, שאמא שלי בחיים שלה לא נעלה נעלי ריצה ומה לה ולסאקוני וגם ראיתי את אבא שלי יומיים אחר כך כשאחותי לא רואה מחפש בחנויות מדרסים בשבילה אולי ככה אי פעם תנעל את הנעליים האלו.

    ברור שזה סיפור על לב של אמא שלהלב שלה לא נתן לה לראות את הבת שלה מוציאה הון וסובלת בהליכה ולא על נעליים אבל הסיפור שלך הזכיר לי את זה מאוד. 

    אהבתי

    1. פתאום נזכרתי שהתוודעתי (איזו מילה נהדרת!) אלייך בפוסט שלך של סדרת פרסומות לאדידס, לפני קצת פחות משנתיים. 
      אז  כתבתי שאני קצת מצטערת על נעלי האדידס שלי, שהיו אז חדשות, אבל בדיעבד אני יכולה להגיד שזה היה זוג נעליים מעולה ונוח .

      הנה, דבר אחד טוב יצא מהסקוני המזופתות האלה, נהניתי מההזכרות 🙂

      אהבתי

  4. כדאי לך לנסות מדרסים. 
    אבל לא אלה המוכנים, אלא כאלה שעושים לך בהתאמה.
    עם מרשם מאורטופד זה לא מאוד יקר והופך את הנעל לחלום. 

    אהבתי

  5. לא יודעת מה להגיד.  לא שמעתי על הנעליים האלה מימיי,  אבל האמת היא שנראה לי שלכל נעל צריך להתרגל (חוץ מקרוקס).  
    אני הולכת (די הרבה) בסנדלים ובקרוקס (אל תגלי לשום איש),  וכשאני רוצה להיות בטוחה שלא אפצע מקוצים או משהו אני הולכת עם ריבוק שיש לי כבר 25 שנים או עם עוד נעל התעמלות פשוטה וזולה ממקור לא ידוע (שהאיש שלי צחק עליי בגללה).  לא משנה,  תצחקי עליי גם את,  אני כבר רגילה 🙂

    אהבתי

    1. איך אצחק עלייך ואני הולכת באדידס?? 

      הבעיה העיקרית בעיני בסנדלים ובקרוקס זה שהן לא מחזיקות את הרגל בהליכה מהירה, בעליות וירידות, וגם לא מספיק מרככות את הזעזוע של ההליכה על משטחים נוקשים כמו אספלט.
      אם הגב שלי (וכתוצאת משנה גם הברכיים שלי), היו בריאים הייתי רוצה ללכת יחפה, או לפחות עם הנעליים הכמו יחפות. אבל כיוון שנגזרו עלי נעליים, הן חייבות להיות טובות. ולמעשה כל מה שהפוסט הזה אומר, זה שמותג לא בהכרח הופך את המוצר לטוב יותר….

      אהבתי

  6. אבל פועה, סליחה על ההערה הבנאלית ולא מתוחכמת, אבל למה לא חזרת לחנות ואמרת שזה לא מתאים???…  הרי אם הם מתיימרים להיות נעל ספורט נוחה זה לא תקין בכלל שאחרי יום זה מה שקורה לך איתן.. נורא מעצבן, גם אם כפות הרגליים שלך הן לא הסטנדרט… ותנסי לחפש merill (נראה לי שככה כותבים)… במקרה נקרה בדרכי זוג והן היו מאוד נוחות 

    אהבתי

    1. אחרי שמסרתי את הזוג הראשון, שאלתי בחנות אם היו מקבלים אותו לאחר שהשתמשתי בו פחות משעה. המוכרת אמרה שלא. שהם מקבלים חזרה מוצרים שלא נעשה בהם שימוש.
      ובזוג השני הלכתי כבר פעמיים….

      נראה לי שכשאחפש שוב נעליים אתעלם לגמרי ממה שכתוב עליהן ופשוט אבדוק מה באמת נוח לי.

      אהבתי

      1. זה תמיד נכון, לבדוק מה נוח *לך*. סליחה שאני נודניקית, אבל אותי זה היה מאוד מרגיז התשובה שלהם. ברור שהם לא ירצו להחליף, הם הרי לא יוכלו למכור אותם! הם לא יטרחו לפנות למפעל הייצור/ לפנות לחברה וכו’, מה אכפת להם ממך?… אל תגיעי שואלת, תגיעי נחרצת שאת לא מוכנה לזרוק כסף לחינם ולא מגיע לך לקנות 2 זוגות נעליים שהורגות לך את הרגל. תשלחי מכתב לייצרנים! אוף, זה מעצבן. וזה מעצבן אותי עוד יותר כי אני יודעת שאני בעצמי הייתי מרימה ידיים מראש, אפילו שזה כל כך לא הוגן! אני מכירה כמה אנשים שהייתי רוצה ללמוד מהם בעניין הזה, איך עומדים על שלך…

        אהבתי

      2. אין לי לא זמן ולא חשק לבלות בחיפוש היבואנים ובלהוכיח להם שהנעליים שלהם לא משהו. 
        אני מניחה שהם תמיד יוכלו לטעון להגנתם שאני לא התאמתי היטב את הנעל לרגל.

        אהבתי

    1. אני צריכה כנראה למצוא דגם שהוכח כנוח ולדבוק בו.

      אין דרך אמיתית לוודא שהנעליים אכן מתאימות מלבד נסיון עבר עם אותו הדגם. בעאסה רבתי!

      אהבתי

  7. אני מודד נעליים עם שני זוגות גרביים, ורצוי אחרי הליכה כשכף הרגל כבר התרחבה.
    (אבל אני זה לא דוגמה).

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s