נעלי הליכה

נכון שאומרים שסקוני זה מותג נעלי ספורט מעולות במיוחד?

אז אומרים.

סוף סוף החלטתי ללכת לקנות נעליים חדשות להליכה, בעיקר בגלל שהאדידס הישנות והטובות שלי השילו את רוב הסוליה שלהן והתחררו להן פה ושם ובאופן כללי נראו כאילו עבר עליהן מכבש. 

זה לא שאני קמצנית, זו רק ההתעסקות המעצבנת והמעליבה הזו של מדידת הנעליים והתובנה העצובה שאין לי סיכוי בנעלי הנשים ושנעלי הגברים מכוערות עד אימה, אבל הן גם היחידות שתעלינה לי על הדברים המגודלים שעליהם אני דורכת כל יום.

התנחמתי בעובדה שיוגה באה איתי והלכתי לקנות נעליים. והנה מצאתי בחנות נעלי סקוני חביבות ונאות במידה 10 נשית שזה משהו כמו 42 וחצי או 43. יופי, אפילו הצבע נראה לא רע. מדדתי והנה הן יושבות בול. כמעט התרגשתי, אבל שמרתי פאסון.

הלכתי בחנות הוך חזור ועדיין הרגיש לי נוח בהן. יופי. המחיר הסביר יחסית שכנע אותי סופית ולכן קניתי.

 

אחר הצהריים יצאתי עם תלם להליכה. מייד אחרי קילומטר הרגשתי שהעקב השמאלי שלי משתפשף לא טוב. אבל לא זה מה שיעצור אותנו. אמרתי לתלם שיכול להיות שנאלץ להסתפק היום במסלול הקצר כי העקב שלי לא משהו.

במחצית המסלול העקב בער לי וכרית כף הרגל התחילה להתלונן גם היא. האשמתי את הכאבים בכך שאני כנראה הולכת לא נכון, כדי להקל על העקב והמשכתי ללכת, בעיקר כי אין מרבד קסמים שיחזיר אותי הביתה באמצע הליכה. מה שנקרא – התחלתי ולכן אסיים.

 

בבית גיליתי שאכן יש לי שלפוחית ענק במקום המשופשף, אבל ברגע שהשתחררתי מהנעליים גיליתי גם שכפות הרגליים שלי כל כך כואבות (שתייהן!) כאילו הלכתי על עקבים גבוהים במשך שעות. לא הליכה יחפה ולא סנדלי טבע נאות עזרו להקל על האי נוחות שנמשכה יומיים שלמים.

מייד החלטתי שהנעליים האלה ששירתו אותי פחות משעה עפות לי מהבית וכף רגלי לא תדרוך בהן שוב.

למזלי בת דודתי מארצות הברית הופיעה במפתיע בארץ ואצלי בבית וכיוון שכף הרגל שלה קטנה אך במעט משלי, אולצה באיומים מפורשים לקחת את הנעליים ולהתחדש ולא עזרו לה כל התחינות שבעולם.

 

למחרת, ערב יום כיפור נסעתי לקנות שוב נעליים, שוב של אותה חברה מופלאה ונהדרת ומצויינת להליכה. אבל הפעם החלטתי לקנות חצי מידה גדולה יותר, כי הבנתי שמה שהיה בול בחנות, היה כנראה קטן מידי במהלך ההליכה.

מדדתי שוב מידה 10 נשית מכמה וכמה דגמים, לא טוב.

עצובה ומובסת עברתי לאיזור הגברי ושום מדדתי בסדר יורד מידה 10 וחצי, מידה 10 ולבסוף מידה 9 וחצי, שוות ערך למידה 42. 

הידעתם שמידות גברים ונשים הן מידות שונות לגמרי? אני יודעת עכשיו.

מידה תשע וחצי התאימה לי ואפילו השאירה מרווח קטן בין האצבעות לקצה הנעל, ככה שכף הרגל לא תדחס לנעל בעליות ובירידות ושכפות הרגליים לא יכאבו.

בערב יום כיפור יצאתי להליכה אבל כמה שלא הדקתי את השרוכים הרגל שלי כאילו שחתה בנעל, כאילו הנעל רחבה מידי ולא מחזיקה את הרגל. התעודדתי במחשבה שהפעם לפחות אין שלפוחיות. אמנם שרירי השוק כואבים לי ממאמץ יתר, כאילו רק היום התחלתי ללכת, אבל לא נורא, זה עניין של התרגלות לנעל.
למחרת הלכתי שוב ושוב הרגשתי שאני מאמצת מאד את הרגליים שלי בנסיון להשאר יציבה בנעליים.

הפעם חזרתי עם בונוס של כאבים בכפות הרגליים.

השכל הישר אומר לי להעיף את הנעליים האלה ולחפש זוג אחר, אבל השכל הישר לא צריך לשלם במכולת.