קארמה או גורל?

אתמול התקיימה ישיבה מעצבנת במקצת שנזקקתי לשקר כלשהו על מנת להשתחרר ממנה חצי שעה מוקדם יותר, רק כי פשוט לא רציתי להיות בה, סתם ישיבה מיותרת שהכילה את כל אבות המזון של ישיבות:

1.מיקום רחוק.

2.בסוף יום עבודה ומבחינת  שעות – מעבר לו.

3.כל מי שנותנים לו רשות דיבור מדבר על עצמו ללא גבול

4.שימוש מאסיבי במשחקי חברה מהסוג שאמור ללמד מישהו , משהו על הדובר, אך אני חושדת שעושים אותם בשביל להעביר את זמן הישיבה (ועל מנת לעצבן אותי, כמובן).

בקיצור, מיותר לגמרי ולכן ראוי, לתפיסתי, להסתלקות מוקדמת באמתלא כלשהיא.

אני לא מאמינה בקארמה, אבל אלה מכם שמאמינים, מוזמנים עכשיו להתמוגג על שהשקר שלי יבוא על עונשו ממש מייד.

מאחר והנסיעה הביתה אורכת כשעה, התיישבתי בנוחיות בכסא הנהג, הדקתי חגורות, הדלקתי מזגן ורדיו והתחלתי לטפח את זעם הכבישים ושנאת כל הנהגים האחרים שעולה כפורחת בי כל פעם שאני עולה על הכביש. וכך, מוכנה מתמיד, התחלתי לנסוע הביתה.

הכל עבר על הצד הטוב ביותר, אפילו הנהג המטורף הרגיל שהחליט לעצור בנתיב השמאלי של הכביש המהיר כדי לפנות בפניה שהוא המציא באותו רגע לא הצליח לגרום לתאונת השרשרת הצפויה. נו טוב.

במרחק עשר דקות מהבית שמתי לב שמחוג הטמפרטורה של המנוע מטפס בזריזות כלפי מעלה, לכיוון הקו האדום (לא יודעת אם שמתם אי פעם לב כמה המחוגים ממהרים לקו האדום, כאילו מחכה להם שם איזו פגישת אוהבים). כיוון שכבר נתקלתי בעבר במצבים כאלה ובאוזני רוחי עוד מהדהד קולו הנוזף של הגמל שמורה לי לעצור מייד בצד הדרך במקרה כזה, אכן עצרתי מייד וראיתי איך המחוג נפרד מהקו האדום ויורד למטה בבושת פנים. טוב, אם ככה אני יכולה להמשיך לנסוע בזהירות, לא? ברור שכן.
נסעתי. כשהמחוג עולה ויורד כמו יויו עד שבמרחק 2 דקות מהבית עלה ולא רצה יותר לרדת. שוב עצרתי, הפעם המחוג נשאר למעלה. לכן כיביתי את המנוע והלכתי לפתוח את מכסה המנוע, שזו הדרך הכי מהירה לקרר מנוע לוהט. פתחתי את מכסה המנוע רק כדי לגלות שנוזל כלשהוא מכסה את המנוע, את החלק הפנימי של מכסה המנוע וכעת גם את האצבעות שלי.

המקבילה האנשוית של המחזה המכאני המפחיד , זה לראות אדם שטוף דם כשאין שום מושג מאיפה הכל מגיע. נבהלתי ובצדק.

מייד התקשרתי למוסכניק שלי שהבטיח לבוא אלי להציל אותי.
אחרי רבע שעה בשמש הקופחת הוא הגיע , אמר שהנוזל הוא מים מעורבים עם שמן (אה כן, מלאתי אתמול שמן וחלק נזל לצדדים) ושנראה שהבעיה הוא ברדיאטור. מילא מים לבנתיים ונסע אחרי עד למוסך של הרדיאטורים, שם הוכיחו לי המוסכניק ואיש הרדיאטורים באותות ומופתים שהרדיטאור סדוק לחלוטין ושחייבים להחליף. עניין של עד אלף שקל.

המוסכניק לקח אותי הביתה, כך הגעתי הביתה באיחור של כחצי שעה לעומת הזמן שבו הייתי אמורה להגיע אילו יצאתי מהישיבה בזמן ואילולא התקלקל הרדיאטור.

 

אז מה אנחנו למדים?

לא כדאי לשקר ולהעליב את האחראים לקארמה, ואם כבר משקרים, כדאי לדאוג לפחות לרכב חדש ופחות נוטה לקלקולים….

22 תגובות בנושא “קארמה או גורל?

  1. אבל הרי גם לולי היית מבריזה מהישיבה הרדיאטור היה מתקלקל.  יוצא שבזכות העובדה שהברזת,  הגעת הביתה באיחור קטן יחסית. אפשר לראות את זה גם ככה 🙂 

    אהבתי

    1. אה, זה העניין, אני לעומתך חושבת שאם עניין הקארמה אכן עובד, בטח הקילקול היה מחכה עוד קצת…או שאני לא מספיק מתוחכמת, כי במחשבה שניה, התחמקתי מוקדם הביתה על מנת שיהיה לי רגע זמן לאכול ולנוח לפני שאני נוסעת שאיזו מחויבות שלא יכולתי להמלט ממנה. העיכוב ביטל לי את זמן המנוחה ועומת זאת כן הסתדרתי עם רכב חליפי, כך שלא יכולתי להתחמק מההתחייבות.
      את אופטימית מאד

      אהבתי

  2. אני חושבת שזו מצווה לברוח מישיבות כאלו!
    מי שקובע אותן בדרך כלל לא רוצה ללכת הביתה ומחליט שזה בסדר לבזבז את הזמן של כולם. 
    הקלקול ברכב זה היה סתם דבר מקרי, או אם כבר קארמה אז זה שייך למשהו אחר. קארמה לא פועלת כל כך מהר …

    אהבתי

    1. יש לך לו"ז לקארמה? 🙂 איך אפשר לדעת אם קארמה פועלת מהר או לאט, הרי ממילא הכל עניין של ניחושים ונטיות לב ו-וודו למינהו, לא? 🙂

      הכי משעשע בישיבה היה סבב ההיכרות המיותר לחלוטין שבו נתבקשנו להגיד משהו על עצמנו ולהוציא משהו מהתיק ולהגיד עליו משהו. היה ברור לחלוטין שמי שניהל את הישיבה, הכיר את התרגיל מנסיון, אבל לא לגמרי הבין מה לעשות עם התוצאות שלו, מלבד להנהן ולהגיד – יופי! נהדר! מעניין!
      כשהגיעו אלי התנערתי מהזעף שאחז בי נוכח התרגיל ואמרתי שאם הייתי יודעת שזה מה שידרש הייתי מכניסה את ריבת הפסיפורה שהכנתי לתיק, ומוציאה אותה עכשיו. מעניין מה זה מלמד אותם עלי….

      אהבתי

      1. אני אכן אוהבת להכין ריבות, אבל השיח שיש לי לא מצמיח פירות , את הפירות דווקא קיבלתי ממישהו שקצה נפשו בפסיפלורה….

        אהבתי

    1. זה או להחליף אותה, או לשפץ את הבית, אני לא מליונרית, אתה יודע.

      אחת הסיבות שנתקפתי אימה כל כך עמוקה, היתה שאם האוטו הלך – לא יהיה שיפוץ.

      אהבתי

      1. שאלה: מה אם תעשי שיפוץ, ואז בדיוק האוטו יתפגר? את מבינה? הקונספט שגוי מראש, לדעתי, כי הוא לא לוקח החשבון בלצ"מ, שזה בדיוק עניינה של הקארמה כאן. בעייתי.

        אהבתי

      2. אני מסכימה איתך שמרווח הבטחון שלי הוא מזערי עד לא קיים בתוכנית הנוכחית , ובכל זאת את השיפוץ אני צריכה לעשות כי הקיר במצב מזעזע . אני די בין הפטיש לסדן בעניין זה. ואם האוטו ימות אני אהיה בבעיה גדולה . יש לך רעיון ?

        אהבתי

  3. אמרתי לך לא לשקר ! סתתם …

    לפעמים רצוי וכדאי להמציא תרוץ כשיש ישיבות מעצבנות ובערב איזו התחייבות מחייבת
     
    מה שקרה עם הרכב- מקרי ביותר , גם לדעתי.

    אהבתי

    1. אם תקלות רכב הן מקריות, למה תמיד הן קורות בזמן הכי לא מתאים? 🙂
      (תשובה- כי לעולם אין זמן מתאים לתקלות)

      אני לא באמת מאמינה בקארמה , רק במקריות 🙂

      אהבתי

  4. אני דווקא מאמינה בקארמה.

    karma is a bitch הוא המשפט הכי שגור אצלי לכל מי שמציק לי חותך אותי בכביש לא עוצר לי במעבר חצייה וכד’

    אני מאוד מתרשמת  מהמוסכניק שלך. בא, מסיע, מגיע, מה זה זה? ככה זה בצפון?

    יש רוגעלך בישיבות האלו? 

    האם מישהי הוציאה מהתיק טמפון?

    אהבתי

    1. המוסכניק הוא שכן שלי והוא יודע כמה חשוב לשמור על יחסי שכנות טובים 🙂

      רוגעלך דווקא אין , יש בגט עם מילוי חביתה, טונה , גבינה בולגרית (את היית נשארת רעבה) ויש עוגיות סנדויץ גועליות , יש נס קפה עלית וקפה שחור מתוצרת עלומה שקופסתו פתוחה תמיד.

      עד אלי הוציאו בעיקר מפתחות מהתיק , אחרי הפסיקו להוציא ועשו רק בכאילו , חבל שאני לא חשבתי על טמפון, זה היה מביך את כולם…

      אהבתי

  5. יש גם חצי כוס מלאה: לפחות לא שאלו את המשתתפים איזו חיה או פרי היית בוחרת להיות… מכירה מישהו דרום אמריקאי שהגיע לארץ בכיתה ו"ו, כול כולו מטר וקצת, וכדי להיות מיוחד כששאלו איזה פרי הוא – לא בחר בתפוח או אגס הבנאליים ואמר ’אני יוני אננס!’ במבטא דרום-אמריקאי ובגאווה גדולה. עד היום (כשלושים שנה אחרי) השם שלו בקרב החברים הוא ’יוני הננס’.  

    אהבתי

    1. מסכן יוני 🙂

      למען האמת, חצי הכוס המלאה היא שהאיש שמתקן רדיאטורים גילה שיש לי נזילת דלק מהמיכל, נזילה שלא הייתי יודעת עליה כנראה עד שהאוטו היה עולה באש.
      עכשיו היא מתוקנת ואני שמחה ורגועה קצת יותר 🙂

      אהבתי

  6. לדעתי זו לא קארמה, כי זה בטוח היה קורה בכל מקרה. ותשמחי שהלך לך רק רדיאטור ולא ראש מנוע.
    אני, למשל, אף פעם לא משקרת ונמנעת ממשהו בתירוץ של כאב ראש. ברור לי שאם אעשה זאת אחטוף כאב ראש על אמת.

    אהבתי

    1. לי יש אמונה טפלה שאם אתחמק ממשהו בתירוץ מחלה – אחלה באמת. שזו הרחבה של הכאב ראש שלך לכל כיוון אפשרי.
      אני לארג’ית אני.

      אהבתי

  7. הקארמה היא הפוכה
    אם היית נשארת עד מאוחר בישיבה המיותרת היית נתקעת בלילה עם האוטו
    ככה נתקעת בשעות שהיה ניתן לעזור לך מיידית
    אז טוב שיצאת מוקדם

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s