פורים ומגפיים

אני שמחה, קניתי מגפיים מדהימות במיוחד:

הכי נוחות שיש. ראיתי אותן על מישהי והן היו כל כך מקסימות בעיני, שבלי להתבייש שאלתי מאיפה ולמה ומיד הלכתי לברר איך אני משיגה לי כאלה. התברר שבחנות האינטרנטית הן עולות 750 ש"ח. אני גאה לומר שלא התעלפתי, אלא פניתי לחפש היכן אוכל להשיג אותן בפחות כסף. בסוף מצאתי שאיזה סוכן שעובד עם תלם מוכן למכור לי אותן ב585 ש"ח, אבל יש לו רק שתי מידות – 42.5 ו43 , שום בעיה בכלל בשבילי, הרי יש לי רגל גדולה במיוחד, הזמנתי את ה42.5 מתוך מחשבה שגם אם יהיו גדולות בחצי מספר, זה רק יתרום לנוחות. אף פעם לא קניתי נעליים בלי למדוד קודם וקצת חששתי, אבל לא טעיתי בכלל, הן מתאימות בול ונוחות בדיוק כמו שהן יפות, כלומר, אפשר לגור בתוכן מרוב נוחות והן שוות כל שקל במחיר המוגזם לאללה שלהן. תלם הביא לי אותן בערב וכמעט הלכתי לישון איתן מרוב שהן נוחות לי.
האוסטלים האלה מבינים בנעליים ובנוחות ובאיכות.

תלם עובר זמן לא קל בפרידה משמונה המיתולוגית. ואני, ששנים לא מבינה מה הוא מתאמץ עליה ומגלגלת עיניים כשהוא מתלונן על התנהגותה (הצפויה, הידועה מראש, שהזהרתי אותו מפניה) אני תומכת בו במיטב יכולתי כי באמת לא פשוט לו. החלטנו שהשנה נלך לרקוד ושפורים יהיה שמח יותר מבשנה שעברה.

ואכן, פורים נחגג השנה כחוויה מתקנת לשנה שעברה, שאז ממש חליתי אחרי השתיה במסיבת פורים (גם תלם חלה ממש כמוני). השנה שמתי לב לסוג האלכוהול שאני שותה ושתיתי בזהירות. בסופו של דבר שתיתי כמות דומה מאד לשנה הקודמת ולא השתכרתי ולא הקאתי ולא הרגשתי חולה, רק רקדתי ושמחתי המון.
כשהלכתי הביתה בסופו של דבר, זה היה כי הגיע הזמן ולא כי הרגשתי גוססת מרוב אלכוהול.
השנה הגמל לא חיכה לי בבית, אבל הבטיח שיפצה אותי על כך בקרוב.
הערב היחיד שבו לא נעלתי את מגפי החדשות השבוע היה ערב מסיבת פורים, ליתר בטחון לא נעלתי, מה אני צריכה להסתכן בללכלך אותן?

 

 

 

13 תגובות בנושא “פורים ומגפיים

    1. הכי עצוב זה כשהנעליים האהובות נגמרות והולכות לעולמן, היו לי מגפיים דומים שהחזיקו כמה שנים וכשנהרסו לחלוטין היה לי קשה מאד להפרד מהן.

      אהבתי

  1.  את רואה, אפילו במגפיים יש לנו טעם דומה. יש לי משהו שנראה ממש אותו דבר ואותו צבע אם כי בטח לא של אותה חברה וגם עלה הרבה פחות. אבל נח בטירוף ולא יורד ממני.
    אז תתחדשי. ואת בהחלט עשית החלטה נבונה. זה הרי ידוע שאם שותים לא נועלים מגפיים חדשים. היו פרסומות כאלו פעם:)

    אהבתי

    1. המגפיים האלה שייכים לחברת בלנדסטון האוסטרלית שעד היום הכרתי רק את נעלי העבודה הממש לא יפות, אך בלתי נהרסות-לא חשוב-מה-תעשי-להן, שלהם.
      הן בנויות כדי לשרוד 🙂
      יש מעט מאד דברים שאני מוכנה להוציא עליהם כל כך הרבה כסף, אבל דווקא נעליים שהן הבסיס לכל הגוף נראות לי משהו ששווה להשקיע בו.
      וברור שיש לנו טעם דומה במגפיים 🙂

      אהבתי

  2. האוסטרלים טובים מאד גם בספור בחינוך ורפואה. הם גם ביטלו את ’ההאח הגדול’ כך שמעתי,
    ובקשר למגפיים, חלילה מללכלך, כאלה יפות

    אהבתי

    1. האוסטרליים חיים בארץ כה עויינת וארסית, נראה לי שזה משהו דרויניסטי, הם חייבים להיות ממש טובים כדי לשרוד (וגם נבונים, אם ביטו את האח הגדול)

      אהבתי

  3. נדמה לי שמגפיים זה  זכר ולא נקבה , אבל מה זה חשוב
     העיקר שנוח לך ויפה לך ושימשו אותך למספר חורפים !

    תתחדשי 🙂

    אהבתי

      1. צודקת, למה נעליים זה בנקבה?
        ואני מתקשה לומר : גרביים לבנים ( כפי שהוחלט)
         יפה יותר לומר: גרביים לבנות…

        אהבתי

      2. עברית קשה שפה. אמנם לא למדתי אף פעם לשון מעבר לבגרות הנדרשת, אבל אני חושבת שיש לי הבנה אינטואטיבית של השפה שנובעת מקילומטרז’ מכובד ביותר של קריאת ספרים וטקסטים בעברית, ונדמה לי שלפעמים החלטות האקדמיה הן מעט שרירותיות ולא מתחשבות בנוחות השפה וברחוב.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s