הממלכה החדשה שלי

בבוקר נסעתי לחתום על הניירות, כביש החוף היה רטוב וירד גשם מידי פעם. אבל בתחילת הדרך השמש האירה מאחורי ומלפני ירד גשם והיתה קשת ענקית מרהיבה, קרובה קרובה, החלטתי לעצמי שזה חייב להיות סימן טוב.

במשך שעה וחצי חתמתי על ניירות, כתבתי את שמי, את מספר תעודת הזהות שלי ועוד מיני מספרים ונתונים שאומרים במקומות מסויימים מי אני ומה אני. שעה וחצי. אחר כך כבר כאב לי הראש והזדגגו לי העיניים ורק רציתי לחזור הביתה ולוותר על כל העסק המייגע הזה. אבל בזאת לא סיימתי, אני עוד צריכה לאסוף טפסים והוכחות וניירות מניירות שונים ולשלוח בפקס.לא נסעתי הביתה כמובן,  במקום זה נסעתי לאחד המקומות החדשים שבהם אני מתחילה לעבוד.

הגעתי באיחור של חצי שעה, וחיכתה לי המקשרת שלי במקום. היא לא עובדת איתי, רק מקשרת שלי מטעם הישוב.

נכנסתי והכל חדש לי. כמו ארץ אחרת. נהלים אחרים ואנשים אחרים.לא יודעת למי להתקשר ועם מי לדבר. איך מזמינים וממי, איך מאשרים ועם מי. עכשיו אני פשוט לא יודעת כלום. לא מכירה אף אחד. בגלל שהחלפתי מישהי שיצאה כבר לחופשת לידה, אפילו אין מי שיחפוף אותי וקצת ירכך לי את הדרך.

בשעה הראשונה רק הסתובבתי ופתחתי ארונות ומגירות לגלות מה נמצא איפה. מצחיק , יקח לי עוד זמן רב לפני שהידיים ישלחו באופן אוטומטי למקום הנכון. עד אז אצטרך להפעיל המון מאמץ כדי לזכור מה נמצא איפה.

חרטתי בראש את הדברים הכי חשובים, איפה הקפה ואיפה שירותים. זה קל. עד כה נזקקתי לשניהם, פעמים. וזו שתעבוד איתי השאירה לי קופסת פררו רושה קטנה על השולחן עם ברכת ברוכה הבאה.

אחרי השעה הראשונה שקעתי בתחושת חוסר אונים נורא. אני פשוט לא יודעת מה לעשות. הקודמת לי השאירה רשימת חוסרים, אבל אני פשוט לא יודעת מאיפה להזמין וכיוון שעוד לא נקלטתי במחשב גם אין לי אפשרות לחפש עצמאית. הלכתי להכין קפה ולקחת כדור לכאב ראש הנוראי שתקף אותי. והתקשרתי לטלפון היחיד שהשם של בעלתו נשמע לי מוכר.

היא הפנתה אותי למישהי אחרת שתשמח לענות על שאלותי ולעזור לי להתמצא. לא היום, בשבוע הבא. או קיי, קצה חוט זה טוב.

בשבוע הבא יהיה לי קל יותר.

בעוד חודש יהיה לי קל יותר.

בעוד שנה הכל יזרום לי.

תזכרי את זה.

אל תתיאשי .

 

במקום עבודה הבא שאליו אני אמורה ללכת בשבוע הבא יהיה מי שיחפוף אותי ושם הקשיים יהיו אחרים. לא חשוב , לא אחשוב על זה עכשיו.

עכשיו רק אלך להכין עוד קפה ואביט סביבי ואזכר כמה אני אוהבת שיש לי ממלכה שכזו שכולה שלי וכמה אהנה ממנה כשאשתלט ואכיר ואדע.

22 תגובות בנושא “הממלכה החדשה שלי

  1. יהיה בסדר, פועה! בכל יום זה ישתפר קצת ותוך חודש כבר תיזכרי איך לא התמצאת בהתחלה. אני עוברת את זה בכל פעם שמעדכנים אצלנו את המחשבים למרבה הפדיחה ותוך חודש דברים נכנסים לשגרה חדשה.

    אהבתי

    1. יקח לי בערך שנה להרגיש ממש טוב. מנסיון, בעבודה שלי זה הזמן שלוקח עד שמתחילים להתארגן ממש. אבל ברגע שאכיר את המערכת קצת ותהיה לי גישה להגיע לדברים לא אחוש כל כך חסרת אונים.
      דווקא עם מחשבים קל לי. אין לי שום בעיה לפתור בעיות של מחשבים או להכיר תוכנות חדשות.

      אהבתי

  2. לדעתי את תתגברי על כל המכשולים האלו די בקלות
    אז הכי חשוב לא לפחד מהפחד
    איחולי הצלחה בעבודות החדשות

    אהבתי

  3.  צ’ירס 
    מזל טוב וברכת הדרך ובהצלחה. אני קצת מבולבלת מכמות מקומות העבודה החדשים אבל כנראה שזה נובע ממחסור בנתונים. מדובר בעבודה אחת שנעשית בכמה מקומות או במקומות שונים?

    בכל מקרה התחלות הו התחלות. אני גם מאוד לא אוהבת התחלות במקומות חדשים כשעוד לא יודעים לשחות. אבל יש בזה גם משהו מרגש. ואם יש קפה ויש שירותים אז הכל יהיה בסדר:) העיקר שיהיו סביבך אנשים נורמאליים. כל השאר כבר יסתדר.

    אהבתי

    1. זו אותה עבודה שנעשית בכמה מקומות, איזו דייקנות לשונית 🙂 זו משרה שמחולקת על פני כמה מקומות למעשה , תחת אותו המעסיק.
      למזלי אני מאד ורסטילית, או לא בוחלת בכלום או במילים אחרות, אוכלת נבלות ומאחר וכך, גם רצויה בכל המקומות והעבודות שאחרים פחות אוהבים. עד כה גם נחשבתי לטובה, אני מקווה שאוכיח את עצמי גם במקומות החדשים.

      ואת, מה לך ולקפה 🙂

      אהבתי

      1.  עוד לא שמעתי על מישהי שמכנה את עצמה אוכלת נבלות. בסוף עוד אחשוב שהעבודה שלך היא שוטפת גופות או משהו.

        אני וקפה? עקב אכילס שלי. התריז ביני ובין הטבעונות שלי. לא יכולה להגיד לא לקפה. 

        (והחיבה מהתגובה למטה היא הדדית. יום אחד עוד ניפגש לקפה ונגלה מה מאחוריה)

        אהבתי

      2. אני לא שוטפת גופות  
        בלי שם קשר, אני מניחה שצימחונים יכולים לקרוא לכל קרניבור אוכל נבלות, לא? ואני בעוונותי קרניבורית מושבעת. אפילו נסיונותיה של חברתי לעבודה להזכיר לי את במבי לו הועילו אל מול ההמבורגר המשובח שאכלתי.

        הקפה בעייתי לך בגלל החלב, לא?
        אני מנסה להחליף חלק מהקפה היומי בתה ירוק ונתקלת במתקפת כאבי ראש איומה כתגובה.

        אהבתי

  4. כל ההתחלות קשות  –  אבל לכל דבר חדש אפשר להתרגל.  אני מאמינה שתוך כמה שבועות תתאקלמי ותתחילי למלוך בהוד ובהדר בממלכתך החדשה.  מאחלת לך שזה יהיה מהר וקל.  אל יאוש!

    אהבתי

    1. החודש הראשון יהיה מקרטע במויוחד, כי אני עוד לא לגמרי עוזבת את המקום הקודם, אבל מתחילה חלקית במקומות החדשים.
      אני מאמינה שאחר כך, כשלא אהיה קרועה בין נאמנויות יהיה לי קל יותר להתמסר להתחלה החדשה.
      והמכונית, אני צריכה למכור ולקנות וכל זה. אוף.

      אהבתי

  5. נשמע לי מלחיץ ומרגש כאחד, אבל ככה זה עם שינויים, לא?
    מצד שני, איזה חיים משעממים היו יכולים להיות לנו בלי הריגושים האלה של דברים חדשים שעושים בפעם הראשונה … 

    ממשיכה להחזיק לך אצבעות שהכל יילך חלק, שהקפה יהיה טעים ושהשירותים יהיו נעימים (זה מבאס לעבוד במקום עם שירותים מסריחים!).
    נחמד שהבחורה שתעבוד איתך השאירה לך פררו רושה, אחלה קבלת פנים.

    אהבתי

    1. הקפה סביר, אבל אני אדאג לקנות קפה טוב יותר בהמשך. השירותים, כמעט ללא שימוש של אחרים וגם ככה מהשירותים האלה הם מהשירותים שצריך להכנס אליהם על הצד תוך כדי הכנסת הבטן פנימה, אז הם לא מושכים לאחרים במיוחד.

      את זו מהפררו רושה אני מכירה מהעבודה הקודמת, למעשה בזכותה אני בעבודה החדשה. אנחנו חברות טבות מאד והיא נקודת אור אמיתית.

      אהבתי

    1. תגידי את זה לבטן שלי שמתהפכת כבר כמה ימים ולראש שלי שלא מפסיק לכאוב כבר כמה ימים.
      זו תהיה הקלה גדולה כשכל אלה יעברו.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s