הגיע הזמן להחליף מכונית (?)

אני חושבת שהגיע הזמן להחליף מכונית, אחרי הכל הטויוטה האהובה שלי נמצאת איתי כבר כמעט חמש שנים וכבר כשהגיעה אלי לא היתה ילדה קטנה.

מה שדוחף אותי לחשוב על מכונית חדשה זו בעיקר העבודה שאני אמורה לקבל בקרוב תשובה לגביה, האם אני מתחילה אותה או לא, כי כאמור מרחק הנסיעה שלי גדל פי חמש בערך, ואני צריכה מכונית צעירה יותר שתוכל לעמוד בטלטלות האלו של הנסיעות הארוכות הרבה יותר.

הבעיה מתחילה שבכך שלא דחוף לי להחליף את המכונית כמו שהיה דחוף בפעם הקודמת. לפני חמש שנים הפונטיאק שהיה לי פשוט התפגר בוקר אחד תוך הפרחת עשן כניעה לבן מהמפלט שלו. כל הרמזים שרמז לי לפני כן לא עזרו, החלקים שהתקלקלו בזה אחר זה לא לימדו אותי שקיצו קרב, עד שבוקר אחד נפח את נשמתו והשאיר אותי נטולת מכונית מהיום למחר.

העובדה הזו כפתה עלי לקחת אחריות ויוזמה ולהפסיק לסמוך על אחרים שיטפלו לי בבעיות וימצאו לי מכוניות. נכון שלא הבנתי כלום במכוניות, זה לא שינה כלום. עדיין הייתי צריכה מכונית ומהר ולא יכולתי לצפות שמישהו בעולם יעשה את העבודה בשבילי. אז למדתי , בדרך הקשה דרך טלטלות ותובנות, דרך תיחקור חברים ובעלי מקצוע ודרך טעויות שכמעט כמעט עשיתי.

בסופו של דבר גיבשתי לי דעה ותובנה והחלטה וידעתי בדיוק מה אני מחפשת, וברגע שקבעתי מה היכולות הכספיות שלי ועל מה אני לא מוכנה להתפשר ידעתי בדיוק מה אני מחפשת. באותה מהירות גם מצאתי את הטויוטה, התקשרתי לבעל הרכב, דאגתי שיגיע למוסך שלי לבדיקה, לאחר מכן דאגתי לצ'ק בנקאי ונסעתי לקחת אותה. מרגע שנפלה ההחלטה ועד שהמכונית היתה אצלי, כולל אירגון הכסף, הבדיקות במוסך והמתנה של יומיים עד שבעל הרכב יקבל את המכונית החדשה שלו, עברו בסך הכל שמונה ימים.

 

ועכשיו אני צריכה לפעול שוב בהחלטיות, אבל כאילו איבדתי את האמונה ביכולותי, אני מתחבטת ומתלבטת, קופצת מדגם לדגם, ממודל למודל, מפרטי לליסינג וחוזר חלילה. מצפה שיקרה איזה נס ומישהו ימצא עבורי מכונית טובה מספיק וגם יעזור לי למצוא את המימון עבורה.

חזרתי לנקודת ההתחלה של לפני חמש שנים ואני מאוכזבת מעצמי, מההססנות שלי ומחוסר ההחלטיות. כשאני מסתכלת ביד 2 אני רואה רכבים שפוטנציאלית יכולים להתאים לי. גם במחיר וגם במודל  וגם שאינם רחוקים ממני מאד ואפשרי לבדוק אותם, אבל אני לא מצליחה להביא את עצמי להתקשר ולגרום לתהליך לנוע קדימה.

אני לא רוצה שהאוטו שלי ימות בשביל שאוכל להגיע להחלטה מחוסר ברירה. אני רוצה למכור אותו עוד בשלב שאני יכולה להרוויח כמה שקלים שיכסו חלק מזערי מהעלות של קניית רכב אחר.

אני חושבת שאתן לעצמי להינות מהספק רק עד שאקבל תשובה על העבודה החדשה ואז באמת אהיה חייבת להחליף מכונית ומהר.