כדורי בשר שוודיים

דברים זזים, אולי העבודה החדשה תקרה באמת ואני מתחילה לסבול ממחשבות שניות, האם זה יהיה טוב יותר ממה שהיום. התנאים הפיזיים יורעו מיידית, הנסיעות יתארכו מעשר דקות לארבעים וחמש, במידה ולא יהיו פקקים כי אחרת זה יקח אפילו יותר זמן. מצד שני הקביעות המיוחלת שאני מחכה לה כל כך הרבה זמן…

בשבוע הבא אסע למקום שבו אני אמורה להתחיל ואנהל שיחת היכרות, הם כבר שמעו עלי, ככה אמרו לי בטלפון ואני אמרתי – אוי ואבוי. בצד השני של הקו היא צחקה, אבל אותי זה לא מצחיק, אני מפחדת מעודף ציפיות.

היא שאלה אם אני יודעת לעבוד עם התוכנה במחשב ומייד הרגשתי יותר טוב, כי לא רק שאני יודעת, אני יודעת יותר טוב. אני לא מפחדת ממחשבים כמו רבים אחרים ואפילו נחשבת לפותרת הבעיות הלאומית בכל מקום שאליו אני מגיעה. וחוץ מזה אני מאד ורסטילית ויודעת לעשות המון דברים שהאחרים פחות אוהבים או מפחדים מהם.

אז כף הנגד היא מרחק ומשך הנסיעה וכל השאר בעד (מלבד המשכורת שעדיין היא בגדר נעלם גדול ושאף אחד לא מצליח לתת לי עליה תשובה מתקבלת על הדעת).

 

היום הגיע אלי מישהו שוודי שהיה צריך עזרה שהיה כמעט בלתי אפשרי לתת לו. אבל בכל זאת הצלחתי לעזור לו והוא השאיר לי כרטיס ביקור שלו שעליו כתוב שהוא Treasrer כלומר אוצֶר , אין לי מושג אוצר של מה. אחרי שהוא הלך שאלתי את עצמי למה נתן לי את כרטיס הביקור אם המספרים שמופיעים שם נמצאים בשוודיה. ישבתי עם הקצ'קס בעבודה שהפליגו על כנפי הדמיון ושלחו אותי כבר לגור בשוודיה ולחיות באושר ועושר עם האוצר. אני פסלתי את הרעיון על הסף רק בגלל שאף אחת לא היתה מסוגלת להגיד מה עוד אוכלים בשוודיה מלבד כדורי בשר שוודיים.

 

ולרגל יום השפה העברית שחל היום תהיה:

מדוע מפליגים על כנפי דמיון? לא מפליגים בים? לא עפים או מרחפים על כנפיים?

 

 

28 תגובות בנושא “כדורי בשר שוודיים

    1. איזה פתרון מהיר 🙂

      זהו שאני כבר לא יודעת, אני מחכה שיחשבו לי כמה הם מתכוונים לשלם, לא הסכמתי לשלם על הזכות לעבוד. זה, כפי שכתבתי, הנעלם הגדול.

      ועוד נעלם גדול, זה אתה. לאן נעלמת?

      אהבתי

  1. יהודי אחד, הייתה לו פילגש, יום אחד היא הרתה, אז הוא שלח אותה לאיטליה, ואמר לה שהוא יתמוך בה ובנולד עד שיהיה בן 18. יש לו רק בקשה אחת, כשתלד הוא רוצה לדעת אם זה בן או בת, אז שתשלח לו מברק, ותכתוב בו ’ספגטי’ לבן וקציץ בשר לבת. אחרי שישה חודשים אשתו נותנת לו המברק שהיגיע. הוא פותח, ומתעלף. היה כתוב שם: ’ספגטי, ספגטי, קציץ בשר’. אפשר לספר את זה גם על קניידאלאך בפסח, או על קציץ בשר שוודי

    אהבתי

  2. פועל’ה, באירופה לתת כרטיס ביקור זה כמו לברך לשלום. גם באמריקה. ייתכן וגם במזרח, לא יודע, עוד לא פגשתי אורחים משם. פשוט מעשה מנומס לעשותו, כמו לחיצת יד.
    רק בארץ אתה נותן כרטיס ביקור מתוך כוונה שייתקשרו אליך, או, אם את אוקראינית, משאירה כרטיסי ביקור על שמשות המכוניות.

    אהבתי

    1. אני חושבת שאני יודעת מאיפה זה התחיל. מנסיון  אישי כואב, הבעיה עם כרטיסי ביקור זה שאי אפשר לעשות אחדים מהם, אלא בכפולות של מאה וכך אתה נתקע עם כמויות נייר בלתי נדלות ששמך ומספר הטלפון שלך מופיע עליהן. ולכן לא נותר לך אלא להפטר מהן טיפין טיפין בלובשך פרצוף מנומס משל רק רצית לברך לשלום ונתת לצד השני את פיסת הנייר המיותרת. אני די משוכנעת שככה התחיל כל העניין באירופה ובארה"ב ואולי אפילו במזרח.

      אהבתי

      1. כשהייתי בחור צעיר, הכנתי לי במו ידיי כרטיס ביקור אחד ויחיד. כתבתי עליו:

               "הרננדו גומז
                הוגה-דיעות ונגן מפוחית"

        חשבתי שאם אפגוש את האחת, אוכל לתת לה את הכרטיס והיא ישר תבין.
        היו שם גם כתובת ומס’ טלפון, כמובן.

        עד היום הכרטיס בידיי.

        אהבתי

      2. תתנחם, אני תקועה עם משהו כמו 80 כרטיסים ואפילו לא כתוב עליהם שום דבר רומנטי כמו מפוחית או דיעות. גם כתובת אין. אבל הצבע יפה והתמונה גם.
        וגם במקרה שלי הם לא מאד אקטואליים.

        אהבתי

    1. התבלבלת, כל הדגים האלה זה הצד הגרוע, אבל מה רע בממרח כבד?
      חוץ מזה שהוא סותם עורקים, זה אחד הדברים הטעימים יותר שיש. בכל אופן איך שאני מכינה אותו…

      אהבתי

      1. אני לא אומרת לך לא ללכת על זה. אבל מניסיוני מתרגלים לתוספת בשכר אחרי זמן מה, ונסיעה ארוכה וקבועה מתישה לאורך זמן.
        כמובן שאפשר לעבוד דירה…

        אהבתי

      2. אני עובדת עכשיו במרחק 10 דקות נסיעה מהבית 😦 הלוואי שהייתי יכולה להמשיך. אני באמת מנסה להתעודד ולחשוב שיש דברים טובים במקום חדש לגמרי.

        אהבתי

  3. אם יתנו לך קביעות בישן אני בעד לוותר על הפקקים. זה אף פעם לא נראה לי הגיוני לבזבז כל כך הרבה זמן בתוך מכונית בדרכים. אבל אולי זו רק אני. אני יודעת שאנשים עושים זאת יום יום בלי להניד עפעף וחיים בשביל לספר.

    בשוודיה אוכלים נקנקיות ב99 סנט, גלידה אמירקאית ממכונה ועוגות קינמון. לפחות ככה מספרים באיקאה

    לגבי הפלגה על כנפי הדמיון כמובן שהביטוי בא מכך שהדמיון הוא יצור קדום ואמפיבי ששוכן במצולות הים כמו גם במרורמי השמיים יש לו סנפירים ויש לו כנפיים וכך חיברו בין כל התכונות שלו שכן ניתן להפליג עליו בים סוער תוך אחיזה איתנה בכנפיים שלא ליפול למים.

    (אז מה עם תער נתן את התשובה הנכונה, אל תבלבלי אותי עם העובדות:)

    אהבתי

    1. אם היו נותניםלי קביעות קל"ב לא הייתי טורחת ללכת לחפש עבודה במקום אחר, ובאמת שאני מנסה לשכנע את עצמי (לא בהצלחה בנתיים) שזה לא כל כך נורא ושאפשר לחיות גם ככה, עם בזבוז זמן בנסיעות.

      מאז הקישור שנתן הגורע, אני שורקת כל הערב את שיר הפתיחת של החבובות, זה לא עוזב אותי 🙂

      אפשר לאחוז לדמיון גם בקרניים, אולי אפילו עדיף. ותער קצת מיהר עם התשובה הנכונה, הרבה יותר כייף דמיון אמפיבי כמו שלך 🙂

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s