רק בלי אופנוע

הגמל מכר את האופנוע וקנה מכונית. בעבר כבר היתה לו מכונית, אך במקביל לאופנוע.

עכשיו הוא מכר את האופנוע ולא מראה סימנים שהוא מתכוון לקנות אחר.

זה מוזר ומטריד ,כי מאז שאני מכירה אותו, חלק מהמהות שלו זו העובדה שהוא אופנוען.

כנראה שגם חלק ממהות התפיסה שלי אותו וחלק מהקשר שלנו. שעות ארוכות של חרדה עברו עלי בשל היותו רוכב דו גלגלי, שלחתי אין ספור סמסים עם ראשי התיבות ס"ח , כלומר – תן סימן חיים, אחרי שראיתי דיוח כזה או אחר על תאונת אופנוע והרי במשך שנים העיניים שלי קלטו גם בלי שרציתי,  במבזקים באתרי החדשות, את הדיווחים על תאונות האופנוע.

 

תמיד ידעתי שהוא מגיע בגלל שאגת המנוע המתקרב.

כבר ידעתי לזהות את הקול, גם של האופנוע השחור , האופנוע הקודם וגם של האדום-שחור החדש יותר.

את האופנוע השחור הייתי שומעת בערך ארבע או חמש דקות לפני שהיה מגיע לבית שלי, ואת השני הייתי שומעת רק ממרחק של שלושים שניות.

תמיד היה עולה לי חיוך על הפנים – הנה הוא בא!

 

אופנוענים בדם, כפי שהוא, חיים את האופנוע ואוהבים אותו אהבת נפש, האישיות שלהם מתעצבת כתוצאה מהנהיגה, התובנות והתפיסות והגישה והחשיבה.

הוא סיפר לי שהיו שנים שהוא לא רכב, אבל כשהוא חזר, זה היה עם כל הלב, כאילו לא הפסיק מעולם.

אהבת הרכיבה נוצצת לו בעיניים כשהוא מתאר את הכוח של האופנוע ואת חדות החושים הנדרשת בנהיגה. לפעמים היה אפשר לחוש עליו את הגעגוע כשרצה לצאת למרחבים ולחופש של הרכיבה.

 

הוא לא אמר לי שהוא מתכוון למכור את האופנוע. כשהלכנו לסרט הסתכל על מכוניות למכירה לאורך הדרך אבל רק אמר שהוא מתעניין במכוניות מסויימות , בלי לפרט. ואז כשבא לבקר אותי בפעם האחרונה, חיכיתי לקול המנוע ושמעתי צלצול בדלת. הוא בא במכונית ואמר , כן מכרתי את האופנוע וקניתי מכונית.

כששאלתי למה נתן רשימה של סיבות שאף אחת מהן לא הייתה רלוונטית בעבר ואני חושדת שאינה רלוונטית גם היום.

אני חושבת שהסיבה האמיתית להסרת חלק ממי שהוא היא עמוקה יותר ומטרידה יותר. לא ממש יכולה לדון בה פה.

עם כל הדאגות והפחדים שהיו כרוכים ברכיבה שלו אני מקווה רק שהוא יקנה שוב אופנוע ויחזור להיות בדיוק מה שאני מכירה. שלא ישתנה לי.

16 תגובות בנושא “רק בלי אופנוע

  1. קשה להאמין שאפשר לחוש עצב בגלל פרידה מאופנוע,  אבל כנראה שכך באמת המצב.  אני אמנם לא מכירה את הנפש הפועלת,  אבל בכל זאת מאמינה שגם אם למישהו אין אופנוע הוא נשאר,  בבסיסו של עניין,  אותו האדם.  אני מקווה שאכן תגלי שהוא לא השתנה לך.

    אהבתי

    1. האופנוע הוא דרך חיים, דרך ביטוי. 
      לצורך הדגמה, אם אפסיק לכתוב את עצמי עדיין אשאר אני , אבל משהו ממני יהיה קצת אחר וקצת פחות. משהו יגרע ממני.
      הגמל לא יאבד את זהותו אבל הוא יהיה קצת אחרת ממה שהוא היום.

      אהבתי

  2. לו הוא היה דמות בסיפור, היה אפשר לומר שהוא קץ בחיי הבדידות, ועכשיו הוא מפנה מקום למישהו לצידו.  או שאולי השאיפה לחופש מתחלפת בשאיפה ליציבות.  או הדרמה במהות.

    אבל מאחר ומדובר באדם אמיתי – אולי סתם התחיל לכאוב לו במקומות שגוף צעיר יותר יכול לסבול.

    הכי חשוב, לא להיות מקובעים. שינוי זה טוב.

    אהבתי

  3. למרות שלהיות אופנוען זאת דרך חיים
    מגיע הזמן לעבור לנהוג ברכב במקום בדו-גלגלי עם תרבות הנהיגה הקלוקלת של רוב הנהגים הישראלים

    אהבתי

  4. ממה שמאוד גרם לי הנאה בפוסט הזה הוא ההבנה שלך וההזדהות שלך עם המשמעות האמיתית של להיות אופנוען. זה יפה בעיני ולא מובן מאליו. עשר שנים מחיי הייתי רק עם אופנוע ובדרך כלל אנשים נחלקים לאלו שיש להם ומבינים ולאלו שאין להם ולא מבינים על מה המהומה וכמה זה חלק ממך ובכלל בשביל מה.

    אני מסכימה איתך שיש משהו עצוב כשאדם נפרד ממה שכל כך חלק ממנו ומהאישיות שלו. וגם לנו יש נטייה להרגיש נח יותר כש"מה שהיה הוא מה שיהיה" אצל האנשים הקרובים אלינו.  אבל אנשים משתנים ולא נותר לנו אלא להסתגל או לחכות שיקנה אופנוע חדש:)

    אהבתי

    1. העדר האופנוע לא יפגע בדימוי שלו בעיני, רק שאני יודעת שהוא מתאבל עכשיו, למרות שהוא אומר שהוא שלם עם ההחלטה למכור ועצוב לי.
      אמנם לא רכבתי אף פעם וכמו שכתבתי , עברו עלי שעות רבות של חרדה בגלל העובדה שהוא רוכב, למרות זאת אני יכולה להבין את השמחה והחופש שהאופנוע נותן לו. ואת יודעת מה, הכי חשוב לי שהוא יהיה מאושר.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s