מזה זמן מה (מסתבר שמאז 2009) אני לא מרוצה מהעובדה שבנקאי הפרטי שהיה לי עם הצטרפותי לבנק התמוסס ונעלם.
זה לא שאני מבקרת שם חדשות לבקרים, נהפוך הוא, אני מדירה את רגלי מהמקרר המכיל כסף ככל יכולתי. (בגלל זה אנשים שומרים כסף במקפיא? שירגיש כמו בבית?)
אך בפעמים שבהן כן באתי וביקשתי לבצע תנועות ותנודות כאלו אחרות בחשבון שלי, נתקלתי בכל פעם בבנקאי אחר ובכל פעם גיליתי שאו שאני לא הבנתי מה שהם אמרו לי , או שהם לא הבינו אותי, כי בקשותיי התמלאו בצורה ההפוכה בדיוק מזו שביקשתי.
אז עקבתי בראש אחרי הסכומים והצלחתי לזכור מה שייך לאיזה תוכנית על מנת שאוכל לעשות סדר, ואכן בבואי לעשות סדר בפעם הבאה גיליתי שהתוכנית היפה שהכנתי בוצעה בחוסר דייקנות מדהים. איך הצליחו לקלוע בדיוק למה שלא רציתי?
בכל אופן בשבת בערב קיבלתי הודעת סמס שכרטיס באשראי החדש ממתין לי בסניף, מייד ניצלתי את העובדה שאני חולה כבר מיום שישי ונסעתי לסידורים בבנק. לקחתי את הכרטיס, פתחתי את החסימה של הסניף האינטרנטי (למה אני לא מצליחה אף פעם להחליף שם סיסמא?) וביקשתי לקבל בנקאי אישי חדש.
נשלחתי לאחראית הקומה השניה ושוב חזרתי על תחינתי. אין לי מושג אם יש סטנדרטים מיוחדים לקבלת בנקאי אישי, לא שאלתי, רק אמרתי שאני לא יכולה יותר עם הבלאגן שעושים לי הבנקאים בקומה הראשונה, שהם שלושה ומתחלפים ואף אחד לא יודע מה השני עשה קודם. שפעם היתה לי בנקאית אישית ושאני רוצה לחזור להסדר הנוח הזה.
היא שאלה כמה שאלות ואמרה שהיא צריכה לקבל אישור ובו זמנית באותה נשימה ציוותה אותי לבנקאית אישית בקומה השניה, קומת העסקים והמיוחסים.
ישבתי אצלה, אצל הבנקאית האישית שלי כמעט שעה ועשינו סדר בחשבונות, עכשיו אני צריכה לראות שאכן מה שביקשתי ושעברנו עליו חמש פעמים אכן יקרה. מאחר ומדובר בפריפריה די קטנה, היא שאלה איפה אני עובדת וגילינו שבעבר עבדתי במקום שקשור אליה ושהיא זוכרת אותי עוד משם. היא היתה מאד נחמדה , אז אולי היא אפילו זוכרת אותי לטובה.
כשחזרתי הביתה וחידשתי את הסיסמא לחשבון האינטרנטי מצאתי את שמה מתנוסס בגאון עם מספר טלפון ומייל פרטי שדרכו אני יכולה לפנות אליה.
אמריקה, ורסאנו!
תהיה קטנה – כשיצאתי לחופש, החברה שביקרתי אמרה לי שאסור להניח את התיק על הרצפה כי זה פוגע בפרנסה. היום אמרתי את זה לבנקאית והיא אמרה שגם היא שמעה על זה לא מזמן.
האם זו אמונה תפלה חדשה? מאיפה היא באה ולמה?
מי יודע?
על קצות האצבעות 
לא שמעתי על העניין הזה עם התיק והפרנסה, אבל אני בכל מקרה לא מניחה את התיק על הרצפה כדי שלא יתלכלך. בעצם, במחשבה שנייה, זה כן יכול לפגוע בפרנסה, כי אם הוא מתלכלך צריך לקנות תיק חדש (התיקים של היום לא ממש כביסים), ותיק זה חתיכת הוצאה.
ולגבי הבנק – אני לא רוצה להשמע כמו פרסומת, אבל אני כבר למעלה מעשור בבנק הישיר הראשון. אין סניפים. אין פקידים אישיים או ציבוריים. יש זמינות בטלפון 24 שעות, ומה לעשות, כשאני מגיעה לטפל בענייני הבנק שלי השעה היא בדרך כלל בסביבות 10 בלילה. את הכל אני עושה בטלפון או באינטרנט. כרטיסי אשראי, פנקסי צ’קים וכו’ הם שולחים בדואר או שאפשר להזמין שליחות אישית. בכל שנה הם נותנים 5 שליחויות בחינם. מאד נוח לי שהבנק בא אלי ולא אני אליו. וחוץ מזה, בתור בונוס, בגלל שאין להם סניפים אז כל שנה הם מחזירים 20% מהעמלות שהם גבו במהלך השנה, וזה די נחמד לקבל כסף בחזרה מהבנק.
אהבתיאהבתי
חשבתי על זה שכל אמונה תפלה נובעת בטח מאיזה סוג של הגיון , איזה רציונל שאבד ונשארה רק ההתנהגות שצריך להסביר אותה בדרך כלשהיא.
ובבנק שלך, איך את מפקידה צ’קים?
אהבתיאהבתי
מעטפות הפקדה. אני יכולה להפקיד בכל סניף של בנק לאומי.
הישיר הראשון הוא בעצם חלק מבנק לאומי.
אהבתיאהבתי
אז אם יום אחד ירגיזו אותי בבנק שלי, אדע לאן לעבור. כרגע אני דווקא צריכה את המגע האנושי האישי, זה בדיוק מה שדרשתי ואף קיבלתי היום.
היתה פעולה אחת שהבנקאית לא הצליחה לקבל עליה אישור בזמן שהייתי בסניף ולכן טיפלה בזה מאוחר יותר והתקשרה אלי לשלולארי על מנת לדווח לי מה תוצאות הטיפול שלה ושהדברים אכן נעשו, מקסים, לא?
אהבתיאהבתי
זה בכלל לא מקסים, ככה זה צריך להיות.
את חושבת שזה מקסים כי הרגילו אותך לקבל שירות גרוע.
אהבתיאהבתי
אכן התרגלתי שהבנק מתקשר אלי רק כאשר אני במינוס…פעם התקשרו אלי בצהרי יום שישי להגיד לי שהמינוס חרג ממסגרת האשראי.
זה מאד הרגיז אותי ובלי להתבלבל הרמתי את הקול והודעתי לפקידה המתקשרת שזו בושה לבנק שהם מתקשרים אלי בשישי בצהריים, כאשר הבנק כבר סגור ואין לי אפשרות לתקן את המינוס, מה גם שביום ראשון ממילא יסגר המינוס כאשר תכנס משכורת ואיך היא לא מתביישת להרוס לי ככה את השבת ושאם אי פעם בעתיד תהיה להם בעיה עם המינוס שלי שיתכבדו ויתקשרו אלי ביום ובשעה סבירים.
היא מלמלה התנצלות וסגרה את הטלפון באיחולי שבת שלום. מאז הם לא התקשרו יותר אף פעם להתלונן על המינוס, אבל אני מצידי דאגתי שלא יהיה לי אחד.
אהבתיאהבתי
אני לא מניחה תיק על הרצפה פשוט כדי לשמור על נקיונו. אבל אם הרצפה נקייה – בבקשה, מבחינתי אפשר להניח, למה לא 🙂
בהצלחה עם הבנק…
אהבתיאהבתי
גם אני כמוך, בגלל זה הופתעתי לשמוע שאני לא היחידה ששומעת על העניין הזה לאחרונה..
אהבתיאהבתי
את מאד אסרטיבית
אהבתיאהבתי
בתחומים מסויימים בחיים אני אסרטיבית מאד, באחרים אני סמרטוטה די רצינית…
אהבתיאהבתי
לא שמעתי על נושא התיק על הרצפה.
אני מאוד מקפידה לא להניח תיק חדש על הרצפה כדי שלא יתלכלך, אבל אחרי פז"ם מסוים הוא כבר מרוח עליה חופשי.
אהבתיאהבתי
לדעתי זו אמונה תפלה חדשה, תעדכני אם תשמעי.
מעניין עניין הפז"מ והרצפה, אצלי משהו יעבור למעמד רצפה רק אם הוא קרוע וישן ומיועד לפח.
אהבתיאהבתי
תיקים, באופן עקרוני, זורקים על אנשים אחרים כדי לא לפגוע בפרנסה.
ואם לדייק, אם מניחים תיק על הרצפה במקום ציבורי ומסתכלים לצד השני מספיק זמן, הפרנסה נפגעת.
אהבתיאהבתי
במקומות ציבוריים מסויימים אפילו לא צריך להניח את התיק ולהביט לצד שני.
אהבתיאהבתי
האמונה הטפלה היחידה שאני מכירה היא שאם את מזדיינת על הרצפה אז לא יהיו לך ילדים 10 שנים. לתשומת ליבך.
אהבתיאהבתי
את זה עוד לא שמעתי. מעניין.
אולי אני אעשה אוסף של אמונות תפלות.
אהבתיאהבתי
גם אני שמעתי על האמונה הזאת שאסור לשים תיק על הרצפה, בעיקר תיק שיש בו ארנק.
אין לי מושג מניין המקור.
אהבתיאהבתי
וגם את שמעת את זה בזמן האחרון או מזמן?
אהבתיאהבתי
לפני מספר חודשים…
מאז אני משתדלת לא לשים את התיק על הרצפה 😉
אהבתיאהבתי
וזה עוזר?:)
אהבתיאהבתי
ממש לא…
אהבתיאהבתי
מחפשת רציונל? כי כשתקומי רגע לשירותים או לדלפק ההומלסים של גן החשמל יעלימו לך אותו.
(יבגני מסביר לאלישבע למה לא לשים את התיק על הרצפה בבית הקפה של הלסביות מול המכבסה האוטומטית )
אהבתיאהבתי
לא שכנעת אותי, אם היא תשאיר אותו תלוי על הכסא ותלך, הוא יעלם באותה מידה.
ומה אתה עשית בבית קפה של לסביות? אתה לסבית?
אהבתיאהבתי