דוגמנית על

שבוע ראשון עם הכלבה היפה החדשה. היא יפה שאי אפשר להאמין ומצחיקה עד לרצפה.

מישהי אמרה לי שאני סובלת מתסמונת הכלבה הדוגמנית, כלומר, אחרי שהיו לך כלבים אסופיים מעורבים, שלא לומר כלבים תולעים שהם חכמים ומקסימים ונבונים ובני לוויה שווים ושיש להם המון מעלות שלמצער אינן כוללות את מעלת היופי, האדם הפשוט לוקה בהלם קל שהוא מגלה שתחת קורתו חוסה דוגמנית על הורסת ונוטה להתנהגויות סהרוריות במקצת כמו לצלם את הדוגמנית בלי סוף ולסחוט מאנשים זרים ברחוב הבטחה שהם מעולם לא ראו כלבה מהממת כמוה.

הכלבה התולעת פשוט חיה וזהו. אוכלת מה שיש, יוצאת כשבא לה וחוזרת כשאני מחליטה שהיא נובחת יותר מידי. אחת לשנה היא מקבלת חיסון כלבת ופעם-פעמיים בשנה עוברת תספורת-גילוח-צחצוח, בערך באותו זמן אני גוזרת לה את הציפורן ברגל שגדלה ומתעקלת, אני עושה את זה עם מזמרה רגילה. בקיצור, כלבה עם מינימום אחזקה והתעסקות, עם נוחות של הרגלים ושל היכרות. היא לא עושה נזקים ומצד שני היא עושה טובה אם היא באה איתי להליכות. יש לה ותק בחיים ואצלי ומקום של כבוד והנה לפתע באה זאתי, הדוגמנית,  והיא עדנדינה שכזו, וצריך להקפיד על האוכל שלה ועל הפעילות שלה ולשים לב לעור הרגיש שלה. ברגל לא גסה היא נכנסת למקומות שאסור לה, נוחרת ומחרחרת, היא הספיקה להשתעמם ולאכול לי סנדל אהוב, שיחקה בכדור וכמעט שברה עציץ , היא תעסוקה במשרה מלאה כפי שראוי ליפיפיה יודעת ערך עצמה, כמוה.

בבוקר היא מקבלת את פני בהתנשפויות מלאות עונג, מתקפלת ורוקדת ונוחרת מרוב התרגשות, בעצם כמעט כל פעולה שקשורה אליה מלווה בהתרגשות שאין כדוגמתה. אם היא רואה את הרתמה שלה או את הרצועה היא פוצחת מיד במסע דילוגים ברחבי הבית, כך שזה נעשה סיפור להלביש לה את הרתמה ולצאת סוף סוף. משחק בכדור טניס הופך לאקסטזה מוטרפת של ריצות וקפיצות עם קיבעון כדור שלא נראה כמוהו במחוזותינו.

אתמול יצאתי להשקות את העציצים והשארתי את הדלת פתוחה מעט. הדוגמנית הציצה החוצה ויצאה, בפעם הראשונה בלי להיות מחוברת לרצועה, לאחר שקיבלה אישור להמשיך בדרכה ושפריץ של מים פצחה בריצות אמוק בזיגזגים הלוך וחזור, תפרה את הכניסה לבית הלוך ושוב, משאירה את התולעת פעורת פה ומוטרדת במקצת לנוכח פרץ המרץ הבלתי צפוי.

 

 

 רק דבר אחד לא ברור לי. מה ההבדל בין בולדוג צרפתי לבוסטון טרייר?

ככה נראה בולדוג צרפתי וככה נראה בוסטון טרייר

מי יחכים אותי?