23 תגובות בנושא “הטבח בנורווגיה

    1. אם הם היו כאלה, כלומר שונאי מוסלמים ויהודים וכל מה שהוא לא טהור דם, זה לא קצת סותר את עמדתו המוצהרת של הרוצח? 
      בכל מקרה, בין אם היו או לא,אני לא מאמינה בטבח.

      אהבתי

      1. תוסיפי לזה שהפוליטיקאי הישראלי הנערץ על הרוצח הוא ליברמן, ושגלן בק חובק ע"י הממשלה כשהיה כאן לא מזמן, ותקבלו כאב בטן.

        חזרת, זה טוב.

        אהבתי

      2. הבנתי שגלן בק סובל מדעות קיצוניות, שזה אף פעם לא טוב.
        ואני מקבלת כאב בטן בכל פעם שאני חושבת על הממשלה הזו הנוכחית.

        אני עוד לא לגמרי פה… 

        אהבתי

    1. הוספתי קישור לפרק הראשון.
      לאחר שתקראי תזכרי בתמונה שלו שצולמה מהמסוק, צועד במדים בין גופות על החוף ומוודא הריגה ותגידי הקור והיעילות לא מזכירים לך את הפרק שזה עתה קראת?

      אהבתי

    1. הספר ובעצם כל הטרילוגיה נותנת לך רעיונות והתרחשויות שמתוכם נולד אדם כזה. מידי פעם הצצות חטופות למבנה הנפשי שלו, אבל לא הסבר חד וחלק.

      אהבתי

  1. האמת שהתגובה הראשונה לפוסט הזה גם היא מעוררת חלחלה.
    והטבח בנורבווגיה הזכיר לי דווקא פרק מסדרת פשע בריטית שראיתי לאחרונה ונקראת לותר. באחד הפרקים שני צעירים תאומים מנהלים ביניהם סוג של משחק מחשב רק במציאות. הם זורקים קובייה כדי להחליט איך להרוג את הקורבנות הבאים שלהם. נראה לי שגם הרצח בנורווגיה הוא אסקלציה של משחק מחשב אלים.

    (לא אהבתי את הטרילוגיה של אנשי הקש. הראשון עוד היה סביר, השני התבדר לגמרי ועל השלישי החלטתי לוותר. נראה לי לא אמין וסתם רוצה לזעזע)

    אהבתי

    1. לא נראה לי שהטבח הוא המשך הדרך של אלימות במשחקי מחשב. אני כן חושבת שהאיש התעוור לחלוטין בעקבות אידיאולוגיה פוליטית וכנראה גם בריאות נפש רופפת.
      היכולת לא לראות ערך בחיי אנשים ולהשתמש בהם ככלים בלוח משחק אינה מוגבלת למשחקי מחשב. אני חושבת שהראשונים שהתחילו במשחקים כאלו היו הגנרלים הגדולים במלחמות שהיו מתכננים אסטרטגיות שכללו הקרבה של חיילים על מנת להשיג יתרונות טקטיים.

      אני אוהבת את אנשי הקש, אין ספק שהספר הראשון הוא הטוב שבכולם, אבל אהבתי גם את השניים האחרים.

      אהבתי

    2. זו דמוניזציה של משחקי מחשב.
      האם כל מי שקורא את "התפסן בשדה השיפון" הולך לרצוח נשיא?
      אנשים אלימים לא בגלל המשחקים שבהם הם משחקים, אלא למרות המשחקים. דווקא נמצא שנערים שמשחקים במשחקי מחשב אלימים נוטים פחות להיות אלימים במציאות, כי הם מוצאים לאלימות פורקן אחר.

      אהבתי

      1. אבל ב"תפסן" אין שום רציחות של נשיאים. זה ספר התבגרות של נער מהמעמד הבינוני-גבוה. הוא לא מעודד אלימות, גם לא בסאב טקסט שלו.
        אבל כשיש משחק מחשב שבו המטרה היא להרוג סבתות, לגנוב מכוניות, ולירות בסרסורים (נדמה לי שזה GTA אבל יכול להיות שאני טועה בשם), האלימות בו גלויה ובוטה, ולפעמים אפילו לא חיונית לניצחון. היא סתם קיימת כי זה מצחיק או משהו.
        אני חושבת שאדם שיש לו בעייה בתפיסת המציאות מרגיש שהוא יכול להמשיך את המשחק גם בחיים האמיתיים. אם במשחק הוא אלוהים ושולט בחיים של אנשים, אז למה רק במשחק?

        אהבתי

      2. האחיין שלי בן התשע לא הבין למה זה כזה סיפור מסוכן עבור טייס של מטוס קרב לנטוש מטוס כשהוא עומד להתרסק, כי במשחק המחשב שלו זה ממש שטויות וגם לא כואב וגם אם מתים, אז פשוט מתחילים מחדש.
        אבל הוא בן תשע. היכולת להבחין בין דמיון למציאות מבשילה עם השנים אחרי מספיק פעמים שמישהו נופל ומקבל מכה כואבת. על אחת כמה וכמה אדם בן 30. יתכן שהוא למד טכניקות ירי ממשחקי מחשב וסביר להניח שלמד הרבה מאד דברים מהמחשב, אך לא ממשחקים אלא מחיפוש חומר רלוונטי להכנת פצצות מחומרים זמינים וטכניקות יעילות לירי על מנת להרוג.
        אני חייבת להודות שהתנסיתי במשחק הזה שעליו דיברת ונכון שיש שם אלימות נחוצה (על מנת להתקדם במשחק) וגם לא נחוצה, ואני חייבת להודות גם שזה פורקן לא רע למתח ולכעסים, בערך כמו להכות בשק אגרוף, רק פחות כואב.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s