לירות או לא לירות, זו השאלה.

קיבלתי חידוש לרשיון האקדח שלי ומאז אני מתלבטת מה לעשות איתו.


מחד האקדח שוכב כאבן שאין לה הופכין בבית. הוא כבד מכדי לשאת אותו בתיק, שלא לדבר על חגורת המכנסיים. מלבד זה , רק לא מזמן, בחידוש רשיון הקודם, לפני כשלוש שנים, גיליתי שהוא מקולקל. משהו בנוקר, או אולי לא. בכל אופן, לא יורה.


ידעתי שיש לי המון זמן לחשוב מה לעשות ולכן לא עשיתי כלום. עד שהופתעתי לגלות שחלפו להן שלוש שנים (נדמה לי שזה שלוש שנים) והנה עלי לחדש את הרשיון שוב. תמיד מפתיע אותי כמה מהר חולף הזמן כשלא רוצים להתעסק עם משהו ודוחים את החשיבה עליו.


אבל חידוש רשיון כרוך בירי במטווח והאקדח הרי גרוטאה. ואם אני רוצה להחליף אני צריכה ללכת לקנות אחד חדש ואין חנות נשק קרובה אלי (ככה זה בפריפריה) והזמן הולך ואוזל וגוועלד.


אז אולי לוותר עליו וזהו. רק שלוותר עליו כרוך בויתור על הרשיון שהשגתי בעמל די רב אי אז, כשהחלטתי שלא אלך כצאן לטבח בתקופת פיגועי הירי. וחוץ מזה הפסימים שביננו רואים שחורות וצופים צרות מצרות שונות לקראת ספטמבר, אז אולי שוב אזדקק לאקדח על מנת שלא להרגיש בטוחה יותר.


זה היה משפט לא ברור, האקדח לא גורם לי להרגיש בטוחה יותר, אבל חסרונו גורם לי להרגיש בטוחה פחות.


כל כך הרבה התלבטתי והדחקתי ושכחתי את עניין החידוש שלפתע עבר הזמן וגיליתי שנשארו לי שלושה ימים עד שיפוג תוקפו של הרישיון האמור. סיפור חיי, אני אומרת לכם.


כאזרחית טובה ושומרת חוק החלטתי לנקוט בשיטה הידועה של ההשהייה וחוסר ההחלטה ולהפקיד את האקדוח בידי המשטרה. לכן נגשתי לתחנת המשטרה הקרובה למקום מגורי וביקשתי להפקיד.


שוטרת עייפה בדקה את רשיוני והודיעה לי שהיא לא יכולה להפקיד את האקדח , כי עוד לא פג תוקף הרשיון שלי ושאבוא יום אחרי שהוא פג והיא תעשה את זה בצי'ק צ'ק. התחננתי שתחסוך לי נסיעה חוזרת, כי מדובר פה בשלושה ימים בלבד. אבל לא. חוק הוא חוק ובירוקרטיה היא בירוקרטיה. על כן נשאתי היום את אקדחי בניגוד לחוק ללא רשיון בתוקף במשך יום שלם, באדיבותה של משטרת ישראל.


לבסוף הפקדתי, וחשתי מיידי הקלה כאילו עול כבד ירד ממני. אחר כך הבנתי שבאמת נעשה לי קל, כי האקדח הזה הכביד עלי כל היום.


עכשיו יש לי 18 חודשים לחשוב ולהחליט האם אני רוצה אקדח ואם כן איזה. לאחר מכן, ישמידו את אקדחי או יעשו בו מעשים מגונים אחרים בלי לשאול אותי.

בלי שום קשר, הגמל אמר לי בסופ'ש, ככה בלי שום קשר לכלום שהוא חשב שהיה מכניס אותי לצוואה שלו אם היתה לו כזו או אם היה לו רכוש וכסף לחלק אחרי מותו. עד עכשיו אני תוהה על האמירה הזו.

ובלי שום קשר, או אולי עם, החידוש של רשיון הרכב עומד על הפרק. מעניין כמה מהר יחלוף החודש שנותר לי והאם אעשה משהו בעניין ההכנה לטסט והטסט עצמו לפני שישארו לי יום או שניים בלבד.

32 תגובות בנושא “לירות או לא לירות, זו השאלה.

  1. דילמות של חיים ומוות, בכלל נראה לי שהיום מכוניות הן כלי נשק הרבה יותר רצחני מאקדחים.
    מה לגבי גז מדמיע או ספריי פלפל?

    אהבתי

    1. גז מדמיע וספריי פלפל לא נראה לי שיעזרו כאשר מישהו יורה על כל סביבתו, כמו שהיה בפיגועי הירי ההם. זו הסיבה שהחלטתי אז על אקדח.
      לא שאני משוכנעת שאצליח להשתמש בו בזמן אמת אם חלילה אזדקק.

      אהבתי

  2. יש לי כל כך הרבה מה להגיד…
    ראשית, וואו. יש לך אקדח! מעולם לא  הכרתי אישה עם אקדח. גם לא גבר עם אקדח, למעשה. אולי אני באמת צריכה להתחיל לצאת ולהכיר יותר אנשים.
    שנית, יכולת לאיים על השוטרת בנשק, ואז או שהיא הייתה לוקחת לך אותו או שהיתה עוצרת אותך ל-48 שעות וכך היית חוסכת נסיעה (-:
    שלישית, מה הולך לקרות בספטמבר?
    רביעית, אולי הגמל מצפה שתזכי אותו במחווה דומה?

    אהבתי

    1. אני דווקא מכירה לא מעט אנשים עם אקדח. אני די בטוחה שאם תעלי את הנושא תגלי שיותר אנשים ממה שאת חושבת נושאים אקדח, או לפחות נשאו בעבר.

      בספטמבר הפלסטינים מתכוונים להכריז על מדינה חדשה ויש הגורסים שזה לא יעבור בשקט.

      הגמל יודע שאת מה שיש לי להוריש (ואין לי) אני לא אוריש לו, כך שזה בטח לא העניין. אני חושבת שזו דרכו להגיד לי שהוא דואג לי ורוצה לשמור עלי גם אם לא יהיה פה.

      אהבתי

      1. אולי זה כמו תפילין, אנשים מניחים אותם בארון ואז אני לא יודעת שיש להם.
        אני במקום הפלסטינים הייתי מכריזה עצמאות ב-15 במאי. נראה לי פואטי.

        אהבתי

    1. במטווח, פוגעת להפליא אפילו, אני ממש לא רעה, עם האקדח המעפן שלי יריתי מקבץ לא רע ואחרי שהוא הפסיק לירות הלכתי עם הגמל למטווח והאקדח המשובח שלו עזר לי לדייק אפילו יותר.

      אהבתי

    1. הוקל לי שפתרתי את הבעיה, לפחות זמנית. והוקל לי ברמת המשקל, הגרוטאת ברזל הזו כבדה מאד.
      אני מפנטזת על גלוק:)

      אהבתי

  3. אני אומר לך מה קורה אצלנו בבית…לפני שבועיים בעלי האריך את הרישיון ולפני שלושה ימים האריך החבר של הבת.
    הם היו בלחץ להאריך כי הבנתי שבעוד כמה חודשים יעשו בעיות קשות במתן רישיונות חדשים, כך שכדאי שתקחי זאת בחשבון בהתחשב בקושי שהיה לך להשיג.
    והכי הכי חשוב ששני הקדחים יושבים "חזק" בכספת בלי כל אפשרות לשליפה חחח וכן, לשניהם יש גלוק.
    ועוד יותר הכי חשוב, שהגמל נשמע לי פשוט מקסים…

    אהבתי

    1. אכן, גם אני שמעתי שצפויוץ בעיות קשות בעתיד ולכן אני שוקלת לא לבטל את הרשיון, בנתיים אני עוברת יסוריי בירוקרטיה קשים במשרד הפנים…

      הגמל הוא גמל, הקסם שלו אינו מוטל בספק:)

      אהבתי

  4. אקדח שמופיע במערכה הראשונה יורה במערכה השלישית – ככה אמר צ’כוב.
    ואם הגמל מתחיל לדבר על צוואה, אז נראה לי שהבלוג הזה מחליף ז’אנר.

    אהבתי

      1. כן הפכנו למזרח תיכונים לגמרי, מילה היא לא מילה, קביעה היא לא קביעה, אצלי מחכים 3 דליי צבע לבן בחדר השינה עוד מלפני פסח, אז עברתי חדר… טוב שיש

        אהבתי

  5. הגמל הזה יודע להחזיק אותך על האש טוב טוב. כל פעם הוא זורק איזה בוטן ואת נמסה, זאת אסטרטגיה גברית ידועה
    בובה- מגיע לך טנא מלא בוטנים, פסטוקים, ממתקים ו…הבנת את הרעיון הכללי

    רציתי לעשות אייקון של חיבוק אבל הזמנים בישרא כנראה השתנו וגם האייקונים

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s