אני לא אנקה את הבית לפסח. גם כואב לי הגב וגם אני לא ממש חוגגת את החג הזה השנה. איכשהו יצא שנפלתי בין הכסאות ואין לי איפה לעשות את החג.

עד כמה שזה נשמע לא אפשרי, התקבצות של מקרים יצרה את המצב המוזר הזה ובחג אין לי איפה לחגוג.

מה שעוד יותר מוזר זה שאכפת לי, שאני לא רוצה להיות לבד בבית בחג. שאני מרגישה שאם אשאר לבד, ארד הכי נמוך שאפשר.

מוזר, כי אני ממש מתעבת את החג הזה. ובאופן כללי הייתי מוכנה להוציא אותו מלוח השנה.

חשבתי על כל האופציות של לנסוע מפה, אבל היי, לנסוע לבד זה גרוע כמו להיות לבד בבית, אולי אפילו יותר גרוע כי אז אהיה לבד במקום זר.

 

מלבד זאת אני עוד צריכה לנהל עם הגמל את השיחה.

וכמובן שאני מריצה אותה בראש ללא הרף.

אני חושבת שהחלטתי החלטה אחת חשובה-שאני לא מסכימה שיגרמו לי להרגיש כמו שהוא גרם לי להרגיש.

אני צריכה להיות גאה בעצמי על ההחלטה הזו, אבל אני בעיקר מבוהלת מההשלכות האפשריות.

(ביחסי עם הגמל אני יוצאת תולעת, אני יודעת. לא צריך לזרוק לי את זה בפנים).

כך או אחרת השיחה הזו תתנהל היום, עד כמה שזה תלוי בי.

אולי בגלל זה אני מתעוררת בימים האחרונים בארבע וחצי בבוקר.

 

תלם הזמין אותי לחג ומאחר והוא יודע כמה שאני קשה בענינים האלה הוא פשוט הודיע לי שאני באה.

אבל אחרי שהשיחה תתקיים יתכן שבעוד יומיים ארצה להתכנס לי בפינה וללקק את הפצעים לבד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s