התקדמות ונסיגה

הלכתי להצלות בקרני X , מאחר ומדובר בקופת חולים שלטת בפריפריה, חיכיתי 40 דקות בתור.

קיבל אותי הטכנאי. שנהג בלקוניות יתרה. מה שלא הפתיע אותי, הייתי אחרונה ביום העבודה שלו.

תעמדי שם. יש גופיה מתחת חולצה?

לא, יש לי חזיה עם ברזלים.

לא שאלתי על חזיה, שאלתי על גופיה. תורידי שרשרת, קחי חלוק, תורידי חולצה וגופיה.

כדאי גם שאוריד את העגיל בטבור, בפעם שעברה זה מאד בלבל את הרופאים.

טוב, בסדר, תתלבשי שם.

 

התפשטתי ועטיתי חלוק מנייר שקוף לחלוטין. לא ברור לצורך מה קיבלתי אותו, ממילא הוא לא הסתיר כלום.

הטכנאי צילם ופקד עלי ללכת להתלבש.

קצת הסתבכתי עם ענידת העגיל של הפופיק מחדש והטכנאי דחק בי להזדרז.

 

חיכיתי בחוץ עוד עשרים דקות בזמן שהפקידה ישבה וריכלה עם טכנאי האולטרא סאונד. הם חיכו למטופל האחרון של האולטרא סאונד ולא מיהרו לשום מקום.

מאחר והייתי אחרי עשר שעות עבודה, ללא אוכל בבטן ועם תוכניות נוספות להמשך חיי, ניגשתי אליה ושאלתי האם תוכל לבדוק מה קורה עם הדיסק שלי. היא אמרה, הדיסק פה, אבל צריך פענוח, אני יודעת מתי הפענוח מוכן.

ובכל זאת, הקשיתי, את מוכנה לבדוק האם הפענוח כבר מוכן?

הפקידה קמה בפרצוף שאין לימוני ממנו והתנודדה על עקביה לכיוון חדר הרופא.

כעבור רגע חזרה, את לא צריכה פענוח, כי את הולכת ממילא לאורתופד.

לא טרחתי להוכיח אותה או להתווכח איתה. רק לקחתי את הדיסק והלכתי.

 

בדרך הביתה התעכבתי לכמה סידורים, הייתי באיזה קניון רועש ולא שמעתי שהסלולארי צלצל.

אחר כך ראיתי שיש לי שיחה שלא נענתה…. מהגמל.

הפתעה הפתעה.

החזרתי לו צלצול והופתעתי עוד יותר לגלות שהוא פשוט רצה לדבר קצת. בדרך כלל יש לו סיבות מעשיות כשהוא מתקשר.

עניתי לו קצת בלקוניות, בירכתי אותו על האירוע המשפחתי והשתתפתי בשמחת אחותו שתקבל מחר את הרהיטים שקנתה. הוא מכיר אותי מספיק טוב ולכן הבין שהקול שלי בכלל לא שמח כרגיל ושאל מה קרה.

אמרתי לו שאני עייפה ורעבה ולא מצליחה במשימות ובסידורים שתכננתי לי ושאני רוצה הביתה כבר.

טוב, הר געש, הוא אמר, רק רציתי לשאול לשלומך, אני לא רוצה להטריד.

לא אמרתי לו שהוא לא מטריד, רק אמרתי שלום ונדבר בהזדמנות.

גם לא אמרתי לו שאני כועסת עליו, אבל הוא בטח ניחש את זה לבד. הוא מכיר את הקול שלי ואת ההתנהגות שלי מספיק טוב.

 

בשביל מה הוא היה צריך בכלל להתקשר?

עד שהרגעתי קצת את הכעס עליו, עכשיו אני רותחת שוב.

 

 

 

 

 

אגב, גם הצילום יצא באיכות לא משהו.

15 תגובות בנושא “התקדמות ונסיגה

    1. לא יודעת אם הוא ניחש, אולי. לא חשוב, בעיקר עיצבן אותי שהוא התקשר והעלה ענן אבק מחודש, אחרי שסוף סוף זה התחיל לשקוע.

      התור לאורתופד, ביום ג’ הקרוב בתקווה שעדיין יהיה תור גם אם תהיה שביתה.

      אהבתי

      1. באמת שאני לא יודעת, הטלפון הזה בהחלט היה לא צפוי. אולי. אני אדע יותר בשיחה הבאה שבה יונחו הדברים על השולחן.

        אני יודעת שאכפת לו ממני. אין לי ספק בזה.

        אהבתי

    1. אני מאמינה שצריך לדעת גם לכעוס. אני לא חושבת שזה נכון להפנים את הכעס ולא לתת לו מוצא, אבל צריך לעשות את זה בזמן הנכון ובעיקר בדרך הנכונה. כעס יכול להיות הרסני ויכול להיות בונה.
      הוא פשוט הפתיע אותי.

      אהבתי

  1. נראה לי שאת כועסת בגלל שהנחמדות בשיחות הטלפון שלו הרסה לך את הלגיטימציה לכעוס עליו. אם אני צודקת אז זה קצת מצחיק, לא? 🙂

    אהבתי

    1. לא, לא, זה לא הרס את הלגיטימציה, זה רק דפק קצת את המומנטום שאני בונה כבר שבוע בערך ו timing is everything כידוע לך.
      אבל אני מודה שזה די משעשע ברגע שאת לא מעורבת בזה רגשית:)

      אהבתי

    1. מצחיק, לא חשבתי על המשמעות של המילים שלו, זה פעם ראשונה שהוא או מישהו קורא לי ככה.
      אבל הוא קלע בדיוק רב לנקודה, אני באמת הר געש לפני התפרצות… ואחר כך עוד אומרים שגברים לא רגישים.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s