כמה מביאים

כמעט תמיד הזמנה לאירוע מלווה בצביטה קטנה בבטן, במקרה הטוב, או באנחת יאוש במקרה הפחות טוב. כשמדובר באירוע של מישהו לא קרוב , אירוע שהוא חובה חברתית, יש  לי לפעמים תחושה של עונש, לא רק שגוזלים לי ערב מהחיים שבו אאלץ להתלבש יפה (ואף פעם אין לי מה ללבוש) ואגיע למקום בו לא אכיר אף אחד ואאלץ לשבת עם אנשים שאין לי איתם כלום, אלא גם אצטרך לשלוף את פנקס הצ'קים ולרשום עליו סכום שאני מתלבטת ומהססת וחושבת עשר פעמים לפני שאני מוציאה אותו על עצמי, אם בכלל.

באירוע של מישהו קרוב יותר, משפחה או חברים קרובים קל וכייף יותר לשמוח עם בעלי השמחה, אבל גם פה ההוצאה היא עצומה, בדרך כלל גדלה ביחס ישיר לקרבה לבעל השמחה, ובעונה הנכונה בשנה כשיש כמה אירועים ברצף אני יכולה לשמוע לפעמים את מנהל הבנק שלי נע באי שקט בכסאו.

תלם קורא לאירועים משפחתיים כאלו – פיגוע משפחתי, בהתייחס למה שקורה לחשבון הבנק שלו בעקבות האירועים הללו.

 

ולכן, לאירוע המתרגש ובא עלי, מוזמנים רק בני משפחה וחברים קרובים, חמישים איש בסך הכל. הוא יתקיים במסעדה קטנה ויפה שהאוכל בה משובח במיוחד וכייפי שהקרניבורים ביננו (שזה הרוב) מאד אוהבים ומוקירים.

ההוצאה על האירוע קטנה ממה שצפיתי,בגלל שהוא מצומצם ומינימלי, אולי גם בגלל שאין שום צורך לנקר עיניים ולעשות איזה שואו מרהיב. כל הרעיון הוא לעשות אירוע קטן, אינטימי ונחמד שיהיה כייפי וחמים באמת . כל המוזמנים מכירים זה את זה ואף אחד לא ירגיש זר ובודד, נראה לי שזה יהיה סוג של בילוי משפחתי מורחב, מן מסיבה קצת גדולה מהרגיל של אנשים שמרגישים בנוח זה עם זה.

ולכן גם הרשתי לעצמי להגיד לחברים ולמשפחה שהם לא נדרשים לממן את המנה שלהם או לכסות איזה חובות אחרים. שאת הכסף לאירוע חסכתי לאורך תקופה ארוכה ולכן לא יווצר לי גרעון, כיוון שהכסף כולו נחסך בחשבון צדדי שלא נוגע בחשבונות השוטפים שלי. שאין שום צורך לשלם איזו מכסת מינימום נהוגה ושהשמחה הכי גדולה שלי תהיה אם יבואו ויהנו וישמחו יחד.

 

אז כמה מביאים?

מביאים את מי שרשום בהזמנה, זה יספיק.

31 תגובות בנושא “כמה מביאים

    1. מזלטוב!!!!
      וכן, זו הדרך הנכונה בעיני לציין אירועים משמעותיים בחיי אדם.
      מתעבת את תעשיית השמחות ואף פעם לא מצאתי את עצמי בנוח שם.

      תוכנית "אמנותית" יש?

      אהבתי

      1. תודה
        יש איזו תוכנית אומנותית, אני לא חזקה בהפקות, את יודעת..
        אני צריכה לבוא לבית השני לספר בפרטים במה דברים אמורים 🙂

        אהבתי

    2. בדיוק בדיוק ככה. הגמל המוזמן מלמל לעצמו משהו על זה שממילא לא יהיה לי זמן לאף אחד, אבל הוא מה זה טועה. טוב הוא יראה שאפשר גם אחרת 🙂

      אהבתי

    1. אני זוכרת שקראתי פעם מחקר על כלכלת מתנות בנגב, בין הבדואים, זה היה לפני שנים. אחר כך גיליתי שאותה כלכלה בדיוק קיימת גם באיזורים אחרים בארץ, אולי פחות אקזוטית כי לא מדובר בכבשים וגמלים, אבל אין מלבד זה שום הבדל.
      החלטתי לא לשתף פעולה 🙂

      אהבתי

      1. לא יודע כלום על כלכלת מתנות של בדווים, אבל כשהיה לי צאצא בגן, אמא אחת הסבירה שאם כל ילד נותן 10 שקלים כמתנת יומולדת, אז בסוף השנה כולם יוצאים מאוזנים. 
        ואני חשבתי שמתנות נותנים כדי לשמח את המקבל.

        אהבתי

      2. מתחוור שאנשים רושמים רשימות ארוכות של מי הביא כמה ומתי.
        הרשימות נשמרות בקפדנות על מנת שלא נביא פחות מידי ונזכור תמיד תמיד מי לא עמד בכללים.
        אחרי החתונה שלי קיבלתי טלפון כזה מאבא שלי שביקש לדעת כמה הביאו החברים שלו לחתונה שלי על מנת שיוכל לשלם להם כגמולם כשיגיע יומם.
        הייתי בשוק. חשבתי שהמתנה היא בשבילי….

        אהבתי

      3. נדחפת בשביל LOL

        לרומני היתה טבלת אקסל של מי שילם כמה לחתונה שלנו ועיין בה לפני כל ארוע שלהם…

        אהבתי

  1. מזל טוב. וכמו שהפולניות אומרות- שיהיו לך רק שמחות!
    מקסים מצידך להגיד ככה למוזמנים
    כך עשיתי גם אני בחתונתי השנה, כידוע לך פרק ב. הזמנו 40 איש.עשינו משהו צנוע בבית כנסת עתיק והיה מעולה
    יש משהו מעורר בחילה ולא עדכני באירועי ה"שופוני". לא כך?

    אהבתי

    1. מה שאני לא אוהבת באירועים שקופצים מעל הפופיק זה שמצפים מהאורחים לממן את החגיגה שלא הם בחרו.
      מבחינתי, מי שיש לו, שיעשה. לי זה לא מתאים וכנראה גם לך לא 🙂

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s