בחושך

אין לי כוח ללכת היום, ככה אמרתי לעצמי בעבודה רגע לפני שסגרתי 11 שעות רצופות שרובן תובעניות מאד. חוץ מזה הכבד ברווז מהצהריים ישב לי בבטן כמו… כמו כבד. ממש כבד.


אז נכון שלא הלכתי יומיים כי היה לי איזה וירוס מגעיל (פעם שניה בחודש שאני חולה, בלתי נסבל!) אבל איך אני אלך בחושך אחרי כמעט 12 שעות עבודה?


טוב, אז אני לא אלך ודי, מה יקרה? מפחיד ללכת בחושך, והכלבה התולעת פחדנית יותר ממני.


אחרי שעה נכנסתי לאוטו בדרך הביתה וחשבתי שבאמת חבל שאני לא אלך, שאני די בטטה אם שלושה ימים רצופים אני לא הולכת ולא, וירוס זה תירוץ רק לזמן שאי אפשר לעמוד על הרגליים, עכשיו כשחלפו הסמפטומים ,הוא ממש לא תירוץ. ויש מסלול הליכה מואר ברובו לא חייבים ללכת בחושך.


בחצי הדרך הביתה החלטתי שאולי אני אלך ,אבל ממש קצר. נגיד, את המסלול המקוצר, שהוא משהו כמו חצי שעת הליכה. יותר טוב מכלום. ואם אני אקח איתי את הכלבה, לפחות היא תזהיר אותי אם יהיה משהו מפחיד באמת.


באחורי הראש אומר לי הקול הקטן – מכירים אותך פראיירית, תתחילי ללכת ואז תשכנעי את עצמך לסיים את המסלול הרגיל, על מי את עובדת?


צודק הקול החלטתי, על מי אני עובדת? מוטב לי להודות מראש שאני הולכת לעשות את כל המסלול.


כבר בכניסה הביתה התחלתי להחליף בגדים, כדי שלא יהיה לי זמן להתחרט או לראות את הספה המזמינה, או את הקומקום שממש מתחנן להרתיח לי מים לקפה, נעלתי נעליים ויצאתי.


חזרתי אחרי שעה.


הכלבה התולעת שדווקא התלהבה לצאת איתי ולא נזקקה לשיכנועים מיוחדים, חתכה הביתה ברגע של חוסר תשומת לב, כבר אחרי חצי מסלול, לא לפני שהספיקה להבהיל אותי כשזינקה בבהלה שלוש פעמים לאורך המסלול מאיזה רחשים שהיו בצד החשוך של הדרך. בחיי שעדיף בלעדיה, עם המוזיקה באוזנים אני לא שומעת את הרחשים המפחידים. ואני כמו הצב מהפוסט הקודם, אם אני לא רואה אותם, הם לא רואים אותי.

17 תגובות בנושא “בחושך

      1. לכבוד ייחשב לי הדבר!

         וקראתי למטה את תגובתך,
         אני הולכת רק 50 דקות בדרך כלל [ולא כל יום]
         אח"כ מתחילה ממש להשתעמם…:)

        אהבתי

      2. יש לי איי פוד עם מוזיקה, ולפעמים הרצאות שאני שומעת , ככה הזמן עובר מהר ובכייף, וגם לא שומעים רחשים מבהילים.
        ממליצה לך להשקיע באחד טוב. זה שלי משרת אותי כבר יותר מארבע שנים ולא מראה סימני קלקול.

        אהבתי

      3. אני מקשיבה בד"כ למוזיקה של שירים עבריים ישנים ברשת ג’
        ( אם העיתוי מתאים)
        יש לי איי פוד- אבא שלי זכה בו במסגרת ’מפעל הפייס’ ונתן לי.
         עשעדיין לא הורדתי שם  שירים…

        אהבתי

  1. כבוד!  אני לא הייתי הולכת ככה בחושך אפילו לו הייתה לי כלבה חרוצה ומלאת מרץ: הרחשים מהצדדים החשוכים נשמעים לי מפחידים מדי.  האמת שאני מנסה לגייס להליכות את האיש שלי,  אבל הוא מעדיף לרוץ,  ואם אלך אתו,  אשאר הרבה-הרבה מאחוריו,  אז זה יעיל בערך כמו לצאת להליכה עם הכלבה-התולעת 🙂

    אהבתי

    1. אני מפחדת מתנים וחיות בר כי יש כלבת מוכחת באיזור שלנו, וכמובן אני מפחדת מאנשים שהם תמיד עשויים להיות גרועים יותר מכל חיה.
      לא מאלה ולא תציל אותי הכלבה…
      אבל אני לא יכולה לוותר לעצמי אחרת לא אלך אף פעם…

      אהבתי

  2. אני הולכת הרבה בחושך, בעיקר בקיץ. כי בשעות האור חם מדי לצאת.
    בדרך כלל אני לא הולכת לבד, אבל זה לא עוזר לי להוריד את מפלס הפחדים מרחשים מהשיחים.
    פעם אחת הרחשים האלו התבררו כעדר עצום של חזירי בר ששעטו על השביל מטרים ספורים לפנינו. זה היה מפחיד ומדהים.
    כל הכבוד לך על ההתמדה. אני חושבת שהספורט גם עוזר למגר את הוירוסים.
    בשלוש השנים האחרונות, מאז שאני מתאמנת 5-6 שעות בשבוע אני חולה פחות.

    אהבתי

    1. וואו, עדר חזירי בר, זה מפחיד באמת.
      אני מפחדת מתנים, יש המון ויש גם כלבת…
      אני דווקא חולה יותר מאז שהפסתי לעשן. אני משוכנעת שהסיגריות עזרו להדביר לא מעט וירוסים וחיידקים.

      אהבתי

      1. אני חושבת שהגוף שלך צריך להתאזן מחדש בלי הסיגריות. המערכת החיסונית צריכה ללמוד את הסטטוס החדש, ואחר כך הכל יהיה בסדר.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s