זה לא ילך.

לפני שבוע נכנס בעבודה מישהו שעשה לי פרפרים בבטן.

זה כל כך לא שכיח שממש התרגשתי, כבר המון זמן לא קרה לי שהרגשתי ככה.

הוא גבוה מאד, אני מעריכה שקצת יותר ממטר תשעים, נאה ביותר, יש לו פנים עם איזו עקמומיות כזו כשהוא מחייך. יש לו הומור קצת אפל ורקע משותף שאף אחד מאיתנו לא זכר ממש טוב, אבל היה נחמד לנסות לחבר בין פיסות הפאזל.

קישקשנו ודיברנו על דא ועל הא בין הדבים שהיו צריכים להעשות. 

השתדלתי לא לצאת טמבלית, כמו שלפעמים קורה לי כשאני נבוכה.

אז יצאתי רק קצת אהבלה, אבל לא יותר מידי, לפחות ככה אני חושבת , כי הוא המשיך לחייך.

אחרי שהוא יצא ביררתי בצורה עקיפה והתברר לי שהוא נשוי ושאני אפילו יודעת מי זו אשתו.

נו, מה כבר חשבתי לעצמי?

היום הוא בא שוב והפרפרים בבטן חזרו.

התעלמתי מהם עד שהם נרגעו קצת, כי אין מצב.

הוא בגיל הנכון, במראה הנכון, יש לו קול נכון והומור נכון אפילו הריח שלו טוב.

הוא נשוי.

כמה חבל.

15 תגובות בנושא “זה לא ילך.

      1. מגיעה לך (אומנם באיחור אופנתי של יומיים) ברכת מזל טוב לבלוגולדת 6…
        שנזכה לחגוג עמך עוד שנים רבות

        אהבתי

      1. 1. נשוי מודחק זה נשוי שמתנהג כאילו שהוא רווק. מפלרטט עם כל וגינה חולפת. אף אישה לא תוכל לזהות אותו כנשוי, אפילו לא פועה.
        2. מרגש. באמת. צביטה בלב. הסערות הכמוסות האלה הן תמיד נס ופלא. כל פעם מחדש.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s