ג'וקים

משהו על ג'וקים.

אני לא אוהבת אותם, וזה ממש בלשון המעטה ובאנדר סטייטמנט היסטרי. בנוסף אני גם מפחדת מהם ונגעלת מהם.

עוד משהו על ג'וקים- הם נמצאים בכל מקום. גם בבית הכי נקי (ויש בתים נקיים משלי) וגם עשר דקות אחרי ריסוס קטלני, תמיד יש ג'וקים.

אני לא מתייחסת לקטנים הדוחים, לחומיינים המעצבנים ולשאר מריעין בישין, אני מדברת על הגועל המרוכז בכבודו ובעצמו, על התיקנים המזוויעים.

 

באופן אבסורדי, כשאני לבד בבית אני מתמודדת, בדיוק כמו שהתמודדתי היום כשראיתי אחד מהם מטייל בניחותא על רצפת המטבח. זינקתי אחורה בבעתה, מילמלתי לעצמי מילמולים חסרי פירוש ורצתי להביא את הנעל הכי כבדה שמצאתי (אולסטאר אדומה מידה 42) התקרבתי אליו בשקט, על קצות האצבעות והטחתי בו את הנעל בכל הכוח. שמעתי פצפוץ משביע רצון וזינקתי אחורה , למקום בטוח. אחרי כמה דקות של המתנה דרוכה תוך שאני לא מסירה מבט מהנעל וחושדת בכל הכוח ביצור שעלול לגלות סימני חיים מתחתיה, העזתי והזזתי אותה מעט. והנה האיכס שוכב לו על הרצפה מעוך בעליל אל הרצפה ולא מגלה שום סימני חיים.

אבל אני לא נותנת לזה להטעות אותי, אני לא איזה טירונית פתיה שתתפתה להרים אותו עכשיו ולזרוק לאסלה (שניה, צמרמורת גועל, או קיי, עבר) החזרתי את הנעל למקום והשארתי את הזוועה מונחת שם , הנ.צ. צרוב היטב במוחי שמא אדרוך בטעות איפה שהדבר שוכב.

 

בנתיים תלם בא לבקר, הלכתי למטבח להביא לנו בירות ובדקתי בזוית העין שזה נמצא איפה שהשארתי אותו, איפה!!?? זה זז שלושה סנטימטר ימינה, אני בטוחה, אבל זה ממשיך לעשות את עצמו מת, לא מזיז , לא מחוש ולא גפה כשאני עוברת מסביבו בזהירות בדרך לפותחן הבקבוקים.

לא אמרתי כלום. גם אני יכולה לשחק את המשחק הזה ואני יותר גדולה ממנו, אנחנו עוד נראה מי מנצח.

כעבור שעה ושני בקבוקי בירה תלם קם ללכת, ועבר דרך המטבח להניח את הבקבוקים הרייקים.

-את יודעת שיש לך פה ג'וק מת?

-אני לא יודעת שהוא מת.

-את רוצה שאני אקח אותו מפה?

-כן , בבקשה.

-למה לא אמרת?

-לא חשוב.

 

תלם החל לדחוף את הג'וק בנעלו לכיוון היציאה (פחדן שעושה את עצמו אמיץ) והנה הגועל הפסיק לשחק מת והתחיל להזיז את רגליו. תוך שניה הפסקתי להתמודד וזינקתי על השיש תוך השמעת קולות עולים ויורדים שאני משתדלת להדחיק.

 

עכשיו זה מונח בחוץ, אני בטוחה שיש לו מספיק כוחות לקום ולהכנס פנימה, אני מפחדת!