מה אתם הייתם עושים

 

יש לי חבר שפעם היה טוב ומאד קרוב ועכשיו קצת פחות.

אחת הסיבות להיותו קצת פחות היא בת הזוג הנוכחית שלו.

לאחר גירושיו, לפני כשנה החליט שהוא הולך לכבוש את העולם. אני חושדת שהוא ניסה לבדוק אם גם אני מוכנה להכבש, אבל הנסיונות היו מאד מעודנים ולא תוקפניים ונדחו ממש בקלות, כך שיכולנו לשמור על יחסי החברות שהיו ביננו.

הוא יצא לכמה בליינד דייטס עם נשים שהכיר באתרי הכרויות, מעולם לא עבר את הדייט השלישי וגילה שאין מבחר אינסופי של נשים שמחכה רק לו. אכן הפתעה.

מי שבדיוק התפנתה ושמחה להצטרף אליו היתה זו שהיתה החברה שלו בכיתה י"א .

הם היו חברים אז כחצי שנה ונפרדו . מאז כמעט ולא היו בקשר. הוא התחתן והקים משפחה וכך גם היא. 

כשהוא יצא מהבית , היא בדיוק נפרדה מאיזה קשר שהיה לה אחרי הנישואין.

בכל אופן הם נחפזו זה לזרועות זו. היא בהפגנת אהבה שהייתי יכולה להתרשם ממנה אם לא הייתי רואה את אותה הפגנת אהבה הזו בדיוק כלפי כל קשר שהיה לה לאורך השנים. והוא בהצהרה שזה רק בשביל הכייף ורק לבנתיים כי הוא רוצה להתנסות ולהכיר וכאמור, לכבוש את העולם.

הם שקעו בזוגיות עולצת ומאושרת מהסוג שגורם לי לחוש צמרמורת של עודף דביקות ויחדנס. אבל בסדר, זה שלהם. וזה נמשך כבר שנה .

אז מה הבעיה?

שניהם חברים שלי כבר המון שנים, אותו אני מחבבת יותר. אליה אין לי סבלנות. היא כל כך … אין מילים מלבד עולצת ודביקה בצורה מלאכותית ושאינה מתאימה לסיטואציה. אני יכולה לשאת אותה לפרקי זמן קצרים בתקופות מרוחקות. והבעיה היא שהם בלתי נפרדים. אי אפשר להזמין אותו בלי שהדבוקה תופיע גם היא.

דווקא ניסיתי. התקשרתי אליו והזמנתי אותו לביקור , עם הילדים שלו, לטיול ופיקניק, משהו נחמד שכבר עשינו בעבר ושכולם נהנו ממנו מאד. המון זמן נמנעתי מלהזמין אותו בגללה, אבל חשבתי שאם הילדים שלו אצלו אולי זו שבת שהם לא מבלים יחד.

אז חשבתי.

הוא נענה להזמנה בשמחה ואחרי יומיים התקשר לשאול אם יפריע לי שגם היא תבוא.

בטח שיפריע, אבל לא יכולתי לומר את זה .ועכשיו אני תקועה איתה לשעות ארוכות בשבת.

 

אני תוהה איך לשמר את הקשר איתו למרות הזוגיות המעצבנת הזו שלו.

 

 

בעניין אחר לגמרי. לפני יומיים יצאתי להליכה באיזור די מרוחק ממקום ישוב בשעת דימדומים, שאז מתחילות להתעורר כל חיות הבר שפעילות בלילה. 

עליתי עליה לא קלה, מרוכזת כולי במאמץ לטפס למעלה ובשיר שהתנגן לי באוזניות. בררגע שהגעתי לקצה העליה הצצתי אל המשך הדרך ולהפתעתי ראיתי כלב גדול וחום עומד על השביל במרחק של כחמישים מטר ממני. כלב גבוה, מעל גובה הברך שלי, חום בהיר עם שיער בינוני, קולר כחול עבה על הצוואר, שתי אוזניים זקופות ודרוכות. עומד ללא ניע השביל ולא זז.

בדרך כלל מאחורי כל כלב מופיע בשלב מסויים האדם שקשור אליו ולכן המשכתי להסתכל על הכלב וחיכיתי שהאדם יצוץ על השביל מאחורי הכלב, אבל ככל שנקפו הצעדים (והם נוקפים מהר בהליכה מהירה במורד) הבנתי ששום אדם לא הולך להופיע מאחורי הכלב המסויים הזה.

הכלב עמד דרוך ומתוח, יכולתי לחוש את הדריכות שלו והמתח הפיזי הזה שממש עבר אלי. התחלתי להבהל, חשבתי על כלבת ועד כמה היא נפוצה באיזור שלי ועל כך שאני יודעת שזן הכלבת הנוכחי מועבר בעיקר על ידי כלבים ופחות על ידי חיות בר. 

מחשבות מהירות רצו לי בראש, נסיונות לחשב את המסלול שבו אעבור ליד הכלב על השביל הצר, מה אעשה אם יתקוף אותי. ואז נזכרתי בסיזר מילאן והחלטתי ששווה לנסות את השיטות שלו. 

ניתקתי את קשר העין שהיה ביננו והמשכתי ללכת באותו קצב, מתעלמת ממנו לחלוטין. טוב, לפחות עשיתי את עצמי, עדיין פחדתי ממנו למדי. 

הגעתי עד לכלב וחלפתי על פניו. ברגע שעברתי אותו, הכלב זינק קדימה מבוהל כשכל שערותיו סומרות על הגב ונמלט הלאה הרחק ממני לצד השני, בהמשך השביל, כשהוא מביט לאחור בבהלה.

מייד נכמרו רחמי עליו, הכלב פשוט פחד עד מוות. מסכן.

כשהייתי כבר בדרך הביתה, עדיין באיזור מרוחק, עצרה ליידי מכונית ובה גבר בשנות החמישים לחייו. ממנו פחדתי יותר.

23 תגובות בנושא “מה אתם הייתם עושים

  1. כשהכלבה שלי נעצרת ככה באמצע ההליכה אני יודעת שמדובר בחזירי בר. זה מפחיד אותה ואותי עוד יותר. לא רוצה שיתקפו אותי כמה חזירות שירגישו מאויימות. אף פעם עוד לא נתקלתי בחיית בר מפחידה מסוג אדם בן חמישים במכונית, אולי בגלל שבמסלול ההליכה הרגיל שלי מכוניות לא מסוגלות לנסוע, אבל פעם נתקלתי בחיות מסוג חבר’ה צעירים שיצאו מהכפר להשתכר ואני חייבת להגיד שזה היה מפחיד ביותר.

    לגבי החבר – אם תמצאי פתרון ספרי גם לי. יש לי חברה שאף פעם לא רוצה להפגש אחת על אחת, לא ברור לי למה כי לבעל שלי אין שום דבר משותף עם הבעל שלה, ומאחר והוא מטיל וטו על דאבל דייט שכזה אני אף פעם לא נפגשת איתה.

    אהבתי

    1. בני אדם תמיד מפחידים אותי יותר מבעלי חיים, בעיקר בעיקר כשהם באים בחבורות, אז הם עשויים להפוך ללהקה צמאת דם כהרף עין. 

      בהליכה שלי אני רואה בדרך כלל נמיות, נוטריות, המון ציפורים, נחשים, עקרבים שפיריות ופעם אחת שועל. הייתי כל כך מוקסמת מהשועל. עד עכשיו אני יכולה לשחזר את תחושת ההתפעלות וההתפעמות, הוא היה יפיפה.

      אהבתי

      1. גם זה מהפוסט פה למעלה טוען שיש הרבה שועלים אצלו בסביבה ומזמין אותי ללכת אצלו. אני רק לא בטוחה שהוא יודע להבדיל בין שועל לתן לזאב…

        אהבתי

      2. אם היית כותבת שהוא לא יודע להבדיל בין כלב לתן לזאב הייתי אומרת ניחא, אבל שועל? איך אפשר לבלבל את הזנב הארוך השעיר והשחום (עם כתם לבן בקצה) של השועל עם זנבה של כל חיה אחרת? זה סימן הכר כל כך בולט, מה גם שבדרך כלל עד ששמים לב שיש בצד הדרך שועל מספיקים לזהות רק את קצה זנבו…

        אהבתי

  2. בעניין החברה של החבר  –  נראה לי שלא תהיה ברירה אלא להשלים עם קיומה ואופיה. יהיה קשה מאד לעקוף אותה.
    ובעניין הכלב וההליכה  –  פחד! מסתבר שיש יתרונות מסויימים גם להליכה באמצע העיר,  כמו שאני רגילה.

    אהבתי

  3. לפני שהגעתי לסוף הקטע עם הכלב, ניסחתי בראשי תגובה משעשעת שבה הכלב, מספר בגוף ראשון על מפגש מפחיד שהיה לו עם הומונואיד , איזו מציאות צפויה..:)

    אהבתי

    1. אני בטוחה שאני נראית די מאיימת כשאני צועדת בצעדים נמרצים במיוחד כמו בזמן האחרון, לך תדע מה הייתי יכולה לעשות לו עם ההליכה הזאת…

      אהבתי

      1. לפי הפחד שלו, הייתי יכולה לבעוט בו או להכות אותו או לזרוק עליו אבן. הכלבה שיש לי בבית זו כלבה שהתעללו בה כשהייתה גורה כנראה. אין לי דרך לדעת מתי זה היה או מי עשה לה את זה, אבל מסביב לצוואר שלה יש צלקת מסביב לכל ההיקף כאילו קשרו אותה בחבל דק או חוט ברזל עד שהעור נפצע קשה ויש לה רגל קדמית אחת עקומה, כנראה שברו לה את הרגל והיא התאחתה לבד עקום.

        אז כן, לכלב הממוצע יש מה לפחד מאנשים יותר ממה שלאנשים יש לפחד ממנו.

        אהבתי

  4. הדבר היחידי שאת יכולה לעשות הוא לקבל אותה כפי שהיא.
    היא הבחירה שלו.
    עבורך היא אולי מחרבת שמחות, הנאות וחגיגות
    עבורו היא עולם ומלואו.
    מצטערת שאין לי איזו תשובת פלא לסדר ת’עינינים.

    אני חושבת שאם הזוגיות שלו מעצבנת אותך, לא תוכלי לשמר ביניכם את הקשר. כי באיזשהו שלב זה פשוט יצא ואז את עלולה לאבד אותו לחלוטין.
    ולכן, כאמור, עליך לבחור, או לקבל אותה כפי שהיא או לוותר על החברות.

    באשר לאירוע עם הכלב- הכי נכון פשוט לחלוף על פניו, בדיוק כפי שעשית.
    ’אל תפריע לי ואני לא אפריע לך’.

    אהבתי

      1. חברי אמת הם בהחלט לא מובנים מאליהם ואיסופם הוא לאורך זמן רב [או כפי שאת אומרת: אוספת אותם בפינצטה].

        ולכן, דווקא בגלל זה, את צריכה לקבל את החבר הזה שלך יחד עם ההחלטות שלו. טוב לו והוא מאושר ואין סיבה אמיתית שבגינה את צריכה, אולי, להזהיר אותו מפניה. בטל לא משום שאת רואה בה רק עולצת ודביקה בצורה מלאכותית.

        אהבתי

      2. לא חשבתי להזהיר אותו מפניה. היא לא מסוכנת, רק מייגעת.
        כפי שבררתי בקרב שאר החברים המשותפים, רובם הפסיקו להזמין אותו על רקע הקשר שלו איתה.

        היא פשוט  מתישה.

        אהבתי

      3. ההפסד כאן הוא של כל הצדדים.
        אני רק לא חושבת שהוא כרגע מצר על ’אובדן’ הקשר עם החברים.
        שכן הוא שקוע בזוגיות עולצת ומאושרת ושניהם בלתי נפרדים.

        ולכן, פרגני להם, שמחי בשמחתו ואושרו והיי שם, חברה, במינונים שיתאימו לך.
        או שלא.

        אהבתי

  5. בעניין המעצבנת – גם אני חושבת שאין ברירה אלא להשלים עם המצב או לנתק את הקשר עם אותו גבר.
    בעניין הכלב – אני עושה בדיוק אותו הדבר, מתעלמת וממשיכה.
    אומרים שכלב נובח לא נושך אבל אף פעם לא בדקתי את זה לעומק.

    אהבתי

    1. לפי התזה של כלב נובח לא נושך, הייתי אמורה להנשך, הכלב ההוא לא הוציא הגה.
      שפת הגוף שלו אמרה הכל.
      אני מאד ממליצה על התוכנית של סיזר מילאן הלוחש לכלבים.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s