התלבטויות עבודה


לפני חצי שנה החלפתי מקום עבודה, אחרי שמונה שנים במקום הקודם.


מאד אהבתי לעבוד במקום הקודם, אבל בגלל המצב הכלכלי נאלצו לקצץ לי שם במשרה ואני מצידי, נאלצתי להגיד להם שלום ותודה עבור הדגים.


עברתי למקום חדש נחמד מאד, עם צוות חביב ונעים. הכל פה מסודר ומאורגן מאד, אולי אפילו טיפה יותר מידי לנפשי המבורדקת, אבל שיהיה, למדתי להסתדר עם זה.


במקום העבודה הקודם עבדתי כמעט לבד. השותפה שלי עבדה במשרה חלקית ביותר. היתה לי המון אחריות והרבה עומס. במשך שמונה שנים כמעט ולא לקחתי ימי מחלה, ולא לקחתי ימי חופש בכלל. פשוט, אם אני לא באתי לעבודה, לא היה אף אחד.


זה היה לא קל, אבל התרגלתי ואהבתי מאד את העבודה ומה שקשור בה. בניתי לי את ממלכתי הקטנה כראות עיני ולפי נוחותי .


ובמקום החדש אני חלק מצוות, זו כבר לא הממלכה שלי. נכון שיש לי הרבה יותר חופש להעדר מהעבודה אם אני צריכה, אבל זה בערך הפלוס היחיד. זו שאני עובדת איתה היום מתקשה מאד לותר על תחומי האחריות שלה ולהעביר אלי משהו. התוצאה המיידית היא שמזה חצי שנה אני משתעממת למוות בעבודה.


כל יום במשך שעתיים או יותר אני מטפסת על קירות בנסיונות נואשים להמציא לעצמי עבודה או לפחות לעשות את עצמי עובדת, שיחשבו ככה האחרים.


למרות שלעין הלא מנוסה זה יכול הלראות כייף לקבל כסף עבור שום דבר זה לא נכון. זה לא כייף בכלל להשתעמם בעבודה.


ולכן התחלתי לחשוב ברצינות לקצץ פה את המשרה ולחפש משרה נוספת או מחליפה במקום אחר. קל להגיד, מפחיד לעשות. עד שסוף סוף התחלתי להכיר ולהסתגל למקום הזה ולאנשים האלו שפה, עכשיו לעזוב את זה וללכת למקום שבו אצטרך להתחיל הכל מהתחלה? או אפילו לא לעזוב לגמרי ובכל זאת להתחיל שוב הכל מהתחלה.. לא קל, אני יודעת כי ממש עכשיו אני בתהליך ההסתגלות הזה בדיוק.


ומצד שני, אני כל כך, כל כך לא מרוצה. לא טוב לי. אני מתבאסת לקום בבוקר לעבודה, אני סופרת את הימים בחוסר סבלנות בהמתנה ליום חמישי ואז מבלה את יום חמישי בהמתנה לזה שיגמר כבר היום.


לקחתי על עצמי להחליף חברה חולה בעבודה שלה והימים האלה מהווים הקלה מהשגרה שלי, עד כדי כך שאני מצטערת שכבר חלף חודש ושהיא תיכף תחזור ואז שוב יהיה לי מן שבוע ארוך ומייגע ללא הפסקות ויציאה מהשגרה.



לפני חודש פנו אלי ממקום אחר ושאלו אותי אם אני רוצה לעבוד אצלם בחצי משרה, אמרתי שצריך לדבר על זה ומאז לא נוצר קשר בינם לביני. ראיתי שהם פרסמו מודעות דרושים ומפרסמים שוב ושוב.


התלבטתי מאד אם לפנות אליהם או לא.


שוב מדובר במקום עבודה שבו לא אהיה מרכזית, אלא רק חלק מצוות מבוסס וותיק מאד, האם שווה לי ללכת לשם?


האם זו לא תהיה חזרה על מה שקורה לי במקום העבודה הנוכחי?


היססתי עד כדי דפיקות לב כל פעם שחשבתי על זה, בסוף החלטתי לעשות בלי לחשוב . התקשרתי אליהם וקבעתי מהר מהר פגישה למחר, בלי להתחייב, רק כדי לדבר ולשמוע מה הם רוצים ומה הם יכולים להציע ומה מכל זה מתאים לי.


מפחיד.

6 תגובות בנושא “התלבטויות עבודה

  1. אני מאמין שעשית נכון 🙂
    גם במקצוע שלי יש אפשרות לעבוד לבד או להיות חלק מצוות וגם אני מאוד התלבטתי לפני שבאתי לאיפה שאני היום – כי אני חלק מצוות – אבל מצאתי לי את היפינה שלי והסברתי שאסור להציק לי וכל זה, ובינתיים טוב פה.

    אהבתי

    1. נראה מחר מה הם מציעים לי, בכל אופן החכמתי מספיק כדי לא לזרוק מה שיש לפני שאני מבררת אופציות אחרות.
      כמובן למען ההגינות אני חייבת לשטוח את אי הנחת שלי במקום הנוכחי ולתת להם הזדמנות לתקן את המצב. הם מאד מעונינים בי בהיקף המשרה הנוכחי.

      אהבתי

    1. היה בסדר גמור.
      הם רוצים אותי ואני לא כל כך רוצה להתחיל במקום חדש… אז בנתיים אני דוחה אותם עד שמשהו יתחיל להתבהר.

      אני צריכה חופש…

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s