CSI

אין עלי, חוקרת מז"פ אנוכי, בחיי.

לפני כשבועיים בצעד חסר תקדים השאיר לי הגמל "בטעות" מצית מכאנית סגולה וזולה. במקומה הוא לקח מצית סופר גברית שהיתה לי עם תמונה של אופנוע. לטענתו הוא לא שם לב להחלפה, אבל אני לא ממש מאמינה לו. הרי קניתי את המצית עם האופנוע רק בשביל לראות את התגובה שלו. טוב, עכשיו אני יודעת שהתגובה שלו היא נכונות מיידית להשאיר לי מצית חסרת יחוד ולא נוחה להפעלה בתמורה לזו עם התמונה הקוסמת.

הוא כמובן הכחיש כל כוונה תחילה וטען שההחלפה נעשתה בתום לב ומבלי משים.

טוב, אני לא אחת שתתקטנן על מציתים, אז ניסיתי להשתמש במצית (המכאנית כאמור, אני שונאת אותן) שיתרונה היחיד היה בצבע שלה, הסגול.

התייאשתי ממנה די מהר וקניתי אחת אחרת, אלקטרונית וקצת פחות עלובת נפש. את הסגולה השארתי באוטו למקרה חירום.

וכך הסיפור מביא אותנו לצהריי היום הזה.

נסעתי לקניות בצהרי היום מלווה בבת לויה חביבה וצחקנית. לפני הקניות דאגתי קצת לאיכות הסביבה ועצרתי לייד כלוב לאיסוף בקבוקי פלסטיק ואחר כך לייד פח לאיסוף ניירות. סרקתי את האוטו וגיליתי את המצית, בתוך קופסת סגריות כמעט ריקה. החלטתי לא לזרוק כי המצית מלאה כמעט לגמרי והקופסא ריקה רק כמעט לגמרי.

ניקיתי את האוטו משאר הניירות , קניתי מה שהיה צריך וחזרתי הביתה.

אחרי ארבע שעות נכנסתי שוב למכונית לנסיעה קצרה וגיליתי משהו מוזר. על רצפת הרכב היו מונחים שברי המצית, קרעי קופסת הסיגריות ופירורי טבק מפוזרים בכל מקום.

זכרתי בוודאות שלא כך השארתי את המכונית, זכרתי שמי שנסעה איתי נעלה כפכפי קרוקס רכות, כך שלא יתכן שדרכה על המצית ושברה אותה מבלי משים, אמנם השארתי אותה לבד במכונית לכמה דקות, אבל לא היה שום דבר בהתנהגותה שהצביע על ונדליזם מכוון או בלתי מכוון מסוג זה. ובכלל היא לא אחת שתשבור מציתים ותפזר פירורי סיגריה בכל המכונית….

מבולבלת לחלוטין תהיתי אם איזה גור כלבים הצליח לחמוק למכונית מבלי ששמתי לב. מחשבה מטופשת כי הא היה מת מהחום בארבע שעות שחלפו מהרגע שיצאתי מהרכב ועד שחזרתי אליו…

שוב חזרתי הביתה, ניקיתי את המכונית והמשכתי לתהות מה בדיוק קרה פה.

שוב ושוב הרצית תרחישים ואפשרויות, תסריטים ודמיונות, וכלום. לא הצלחתי להבין מה קרה.

כעבור שלוש שעות הייתי צריכה לצאת שוב לנסיעה קצרה, נכנסתי למכונית אפופת מחשבות, אפילו הסתכלתי אל המושבים האחוריים בדאגה של מי שלא יודעת מה יכול לקפוץ לה משם (לעצמי אמרתי שראיתי כנראה יותר מידי סרטי אימה בחיים) משכתי בכתפיים בחוסר הבנה מוחלט והרמתי את מגן השמש בחזרה למקומו, כי השמש כבר כמעט שקעה. ומשם נפל עלי עוד חלקיק פלסטיק סגול של מה שהיה פעם מצית שהגמל השאיר אצלי בבית.

יחד עם חלקיק הפלסיק נפל גם האסימון סוף סוף….אחרי שבועיים בחום הלוהט של המכונית, נחלש הפלסטיק מספיק והגז התרחב מספיק כדי לגרום למצית להתפוצץ בעיצומם של צהריים.

שלחתי לגמל הודעה: המצית הסגול שלך ניסה להתנקש בחיי.

הוא התקשר לשמוע את הסיפור ובסופו אמר – את יכולה להצטרף לCSI או לניו יורק או למיאמי.

בסדר, אמרתי, אבל לא לאיפה שנמצא הג'ינג'י המעצבן ההוא.