חוטיני מנומר.

קצת לפני העבודה נכנסתי לחנות הזו בדרך שיש בה כמעט הכל וקניתי תחתונים מנומרים.

תחתוני חוטיני מנומרים, אם לדייק.

לא שהם כל כך יפים בעיני כמו שהם פשוט קלישאה כל כך מתבקשת שלא יכולתי לעמוד בפניהם.

עכשיו אני יכולה להצהיר בגאווה שיש בבעלותי תחתוני חוטיני מנומרים.

כשהייתי בעבודה התחלתי לתהות בכנות אם קרה משהו לתמנון שנעלם לי מהרדאר מאז יום שישי בערב, כשבדרך כלל לא עובר יותר מיום בלי שנחליף ולו כמה משפטים, אם לא בטלפון אז לפחות במסנג'ר.

ניסיתי להתקשר אליו והסלולארי שלו הכריז שאין אפשרות להשיג אותו כרגע. מוזר. מוזר מאד.

אבל אין ואקום בעולם, מייד אחר כך התקשר אלי רגע , שכבר שנים לא שמעתי ממנו וניסה לבדוק אם אפשר להפגש לקפה ביום רביעי שהוא בדיוק מגיע לאיזור.

ומיד אחר כך התקשרה טל ואמרה שהיא לא מפסיקה לחשוב עלי כבר כמה ימים והיא חייבת להפגש איתי כדי להרגע מהאטרף הזה. ולהוציא אותי מהראש.

אין מה להגיד , ממוזר למוזר כוחנו עולה.

אחרי העבודה יצאתי לנסיעה על האופניים האדומים , החתיכיים והנפלאים שלי. כמובן שקיללתי לאורך כל הדרך, כי היתה רוח איומה וכמעט נהרגתי ממאמץ, וגם כי שכחתי ללבוש את התחתוני חוטיני המנומרים שלי.

וכאן בדיוק הזמן לגלות את הסוד הנורא. אני לובשת חוטיני בשביל האופניים, לא בשביל גברים!

זהו אתם יכולים להתעורר מההתעלפות. זה פשוט התחתונים הכי נוחים לנסיעה על אופניים מלבד התחתוני גברים הטיפה ארוכים האלה, שקצת יותר מביך אותי לקנות וגם יותר חם. ועוד מעט הרי יהיה קיץ.

תחתוני הנשים הרגילים גומרים לי את התחת, הגומי שלהם יושב בדיוק על מושב האופניים ועושה לי כואב נורא. ולעומתם חוטיני משחררים אותי לחלוטין מכל מחשבה על תחתונים במהלך הנסיעה. וזה מעולה, כי זה משאיר לי את כל הזמן בעולם לקלל בנשימתי האחרונה את הרוח החזיתית המזויינת ולנשוף יבבות מעוררות רחמים כשהירכיים שלי עולות באש מרוב מאמץ.

וואו, כנראה האנדורפינים עושים את שלהם, כי אני קצת בהיי.

נפלא, זה בדיוק הזמן הנכון ללכת לטבול באמבטיה.