לתוך עצמי

אחרי שנדחתה הפגישה הגורלית.( כמובן אחרי שהשאירו אותי בהמתנה במשך שעה וחצי), הייתי חייבת לעשות משהו.


לזוז לאן שהוא. לפרק קצת מתח.


הייתי נוסעת על האופניים, אבל בחושך זה קשה ובעייתי. בעיקר במקומות אליהם אני נוסעת.


לכן הזמנתי את כוח הצלה ואת ההודית ויצאנו להליכה.


אין לי ספק שכוח הצלה היתה שמחה לצאת להליכה הזו גם בלעדי.


היא מאוהבת לחלוטין בהודית.


ובטח הפרעתי לה קצת בלהיות איתה לבד.


אבל ככה זה תמיד, ואם כולם היו נשמעים לרצונות שלה, היא היתה מבודדת את ההודית מהעולם ומבלה איתה זמן איכות בלעדי לנצח.


כרגיל הייתי צריכה להאיט כדי לא לאבד אותן מאחורי.


אבל לא נורא. הלכנו במקומות רחוקים וחשוכים שלא הייתי מעזה ללכת בהם לבד.


אחרי שעה הליכה חזרנו הביתה ואז כבר הרגשתי יותר טוב.


הן נכנסו אלי הביתה לקחת משהו ואני קיויתי שלא ישארו.


הייתי צריכה את הזמן שלי עם עצמי.


חשבתי אולי להכנס לאמבטיה. להתפנק במים החמים במשך שעה.


אבל הייתי כל כך חסרת סבלנות שהסתפקתי בשטיפה מהירה בטוש.


התיישבתי לרגע לייד המחשב, וכמעט התחלתי שיחת מסנג'ר עם חברה טובה שעלתה מולי.


אבל לפתע הייתי בלתי מסוגלת לדבר ולתקשר עם אף אחד.


רוצה להיות הכי לבד בעולם.


לא לדבר ולא לכתוב ולא ליצור שום סוג של קשר אנושי.


הכי טוב ללכת למיטה.


רק אני והספר החדש שהתחלתי.


והשקט הרך והחמים של המיטה שלי.


עד שהעיניים נעצמות.


ושקט גדול יורד על הגוף העייף והנשמה המותשת.

2 תגובות בנושא “לתוך עצמי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s