אני: אתה נורא מפריע לי תפסיק לזוז. חצופים האנשים, באים הנה וחושבים שהם יכולים לעשות את העבודה שלי!
הוא:סליחה, חכי שניה אני אפסיק לנשום לכמה שניות.
אני:כמה שניות לא יספיקו, אם אתה רוצה להפסיק להפריע לי לתמיד, אתה חייב לא לנשום לפחות לארבע דקות.
הוא: באמת?
אני:כן, ככה יגרם לך נזק מוחי לכל הפחות ולא תוכל לדבר.
הוא: אוי את מותק, תודה נשמה. (יוצא בחיוך).
אני מחוברת לעצמי שחבל על הזמן.
כל כך מחוברת לעצמי שלוקח לי לפעמים שבועיים להבין משהו.
כבר שבועיים שאני עצובה ומתוסכלת וכועסת על הכל ועל כולם.
ומרגישה לא אהובה ולא רצויה ולא נחשקת.
ובכלל לא משנה אם הבש'ח בא או לא.
וכמה הוא רצה אותי.
כל מילה שיכולה להשתמע ממנה שלילה, פוצעת ופוגעת וכואבת.
מאפילה על אלף מילים אחרות.
אני כל כך מדחיקה ולא מוכנה להודות שלוקח לי לפעמיים שבועיים לקלוט משהו.
להוציא אותו מהחושך אל האור.
אני כועסת על התולעת.
אני בכלל לא רוצה אותו.
לא אכפת לי ממנו בכלל.
הוא שום דבר בעיני.
כן, בטח.
לפעמיים לוקח לי שבועיים להבין שאני מתאבלת.
סובלת מכאבי פרידה.
אבל לא מוכנה להודות בזה בפני עצמי.
שומרת פאסון בכאילו.
אבל תמיד יש סדקים שדרכם נוזלת העמדת הפנים.
ואז אני לא מבינה למה אני כל כך כועסת על הכל. ולמה אני לא שמחה.
ולמה כל דבר גורם לי לבכות.
זה רק שאני כל כך מחוברת לעצמי וכל כך לא מדחיקה שלוקח לי שבועיים להבין.
בסוף התבטלה לי הנסיעה.
בהתחלה התבאסתי נורא.
כבר הרבה זמן אני מפנטזת על כמה שעות חופש ולא רואה את האור.
חשבתי לנצל את הזמן ולנסוע לבש'ח, ואפילו דיברתי איתו והכנתי אותו לזה שאני מגיעה.
ואז פתאום התבטלה הנסיעה (למעשה נדחתה לשבוע הבא).
מהר שלחתי הודעת SMS לבש'ח שידע שאני לא אגיע.
הוא שלח הוא שלח הודעת – לא נורא.
אחותו הצולעת! אני עושה מאמצים להגיע והוא לא נורא לו שאני לא מגיעה???
מייד כתבתי לו שנראה כאילו לא מאד חשוב לו להפגש.
והוא שלח הודעת צפירת הרגעה, שאני ארגע ומייד.
נרגעתי.
הלכתי להכין סלט לארוחת ערב.
הפסקת העישון והריתוק הכפוי למיטה חוללו בי שמות. ואני צריכה להצמד לתפריט של ארנבת יחד עם פעילות גופנית מוגברת.
מאחר וכבר הלכתי שעה ורבע , הליכה נמרצת , הרגשתי שסלט זה הדבר הנכון. לפחות לא להחמיר את המצב.
חשבתי מחשבות חיוביות – למשל, האם תוספת של ארטישוק תועיל לסלט או תזיק לו ומה המשמעות הקלורית שלו וכן האלה כשהסלולארי צלצל.
הבש'ח!
עוד שעה אצלך? הוא שאל.
אלא מה?
הוא אכן הגיע.
והיה נפלא.
תוספת פעילות גופנית מהסוג החביב עלי.
פירוט?
על קצות האצבעות 