לי זה מאד ברור שאורגזמה היא חלק בלתי נפרד מהסקס.
אבל בעקבות הפוסט הקודם והתגובות לו, התחלתי לחשוב על זה קצת.
אני חושבת שבכל מקום כתוב ומדובר על כך שאורגזמה היא דבר נחמד (לנשים, רבותי) אבל היא רק חלק מ…המממממ…. נדמה לי שנהוג להשתמש במינוח – מסע בהקשר הזה..
נכון שסקס זה דבר נעים.
נכון שהתחושה של זין קשה מחליק לתוך הכוס שלי בפעם הראשונה אחרי שנבנתה ציפיה והתרגשות, זה אחד הדברים המופלאים שנוצרו היקום הזה.
נכון שפה שמתנשק צרפתית עם הכוס שלי מצמרר את כולי מעונג.
נכון שליטופים ונשיקות, כמו גם אחיזה נוקשה, שריטות ונשיכות ועוד מליון סוגים של מגע גורמים לי להתמתח כמו חתול. להביא כמה שיותר ממני אל הנעים הנעים הזה.
אבל כל זה , לפחות על פי תפיסתי, מיועד לבנות את הגירוי עד לנקודה שבה אפשר יהיה לפרק את המתח שנבנה בקפידה ובדרך נעימה כל כך לאורגזמה מטלטלת ומפרקת עולמות.
לעשות את כל הדרך הזו בלי לגמור בסוף, זה כמו לנסוע לירח דבש במפלי הניאגרה ולהחליט להשתכן במוטל שנמצא קילומטר לפני המפלים. ככה שאפשר לשמוע אותם ואפילו לקנות גלויות שלהם, אבל לא להיות שם ממש.
נכון זה נשמע מטופש כשחושבים על זה ככה?