עכשיו משהו שיעשה אותי מאד לא פופולארית


אני לא ממש שמחה שראש הממשלה נמצא במצב אנוש.


לא מייחלת ולא מאחלת לו דברים רעים.


אבל ברור לחלוטין שגם אם ישרוד את המשבר הזה, כבר לא יחזור לתפקד.


ואני לא חושבת שזה רע.


הסתלקותו (בשלב זה מהפוליטיקה בלבד) מסמלת בעיני את סוף עידן הדינוזאורים.


אולי אם יגמר עידן הפוליטיקאים-לנצח שקיים מאז קום המדינה ישתנה סוף סוף משהו? אותם אנשים בדיוק עוברים מתפקיד לתפקיד כבר כמעט חמישים ושבע שנים. די הגיע הזמן שיפנו מקום לצעירים יותר שנולדו אחרי קום המדינה ורואים את החיים גם מזוית אחרת

שריטה – המשך

כמובן שבאמצע כתיבת הפוסט הקודם של שריטה, הוא התקשר.


ושוב מצאנו את עצמנו מדברים שעה וחצי בטלפון כאילו לא עברו שבעה חודשים.


קודם כל הוא בירר אם יש לי מישהו, כאילו באגביות ורק אחר כך עברנו לשיחות בענינים אחרים.


כמו תמיד, הכי כייף לי בעולם לדבר איתו. הוא איש השיחה המרתק יותר שהיה לי אי פעם, מאז ומעולם.


וכמובן שהיום אני חושבת עליו אפילו יותר.


אבל ידעתי שזה מה שיקרה.


מזוכיסטית.


טיפשה.


מזוכיסטית.


טיפשה.


גם וגם.

בלילה קורים דברים.

תמיד אני ישנה כשקורים דברים לראשי ממשלה.


ישנתי לפני עשר שנים כשרבין נרצח.


וישנתי כששרון לקה באירוע מוחי הלילה.


אולי זה בגלל שאני לא מסניפה חדשות ולא מזריקות את הקו החם ישר לוריד.

יכול להצטייר מפה שאני כל הזמן ישנה, ולא כך היא.


האירועים האלה פשוט קורים בשעות מוזרות.


למען האמת אם זה היה קורה במהלך יום עבודה היה לי תירוץ אחר. שם אני לא שומעת רדיו כי אני עסוקה מידי.


אז אולי אני פשוט צריכה להודות על האמת: אני אוטיסטית חברתית.