בוקר

איזה בוקר קר.

לא הייתי צריכה לקום היום מוקדם , לשם שינוי, אז התעוררתי בחמש וחצי. טרודה במחשבות שאין מה לעשות איתן בשעות כאלה.

בשש וחצי ויתרתי וקמתי. עם קפה חם, מזגן ותנור. עדיין היה לי קר.

בשבע וחצי התקשרתי למי שצריך כדי לנסות לפתור את הבעיות שהעירו אותי בבוקר, רק כדי לגלות שאין עם מי לדבר.

ותחושת הבעיתיות היא רק שלי.

שיוויון הנפש שלו שלח אותי כועסת למקלחת חמה.

אחריה לבשתי את הסוודר החדש שעשה לי הרגשה נהדרת ושמחה.

מדהים מה שחתיכת צמר רחבה ורכה יכולה לעשות לנשמה.

יצאתי מהבית לסידורים קצרים ובדרך פגשתי את יקירתי שהזמינה את עצמה לקפה וביטלה חמש דקות אחר כך.

כואב לי הראש, כנראה התחלה של סינסיטיס.

משהו שמזכיר לי שהחורף כבר כאן.

עכשיו אני צריכה ללכת לעבודה ואני מתנחמת במחשבה שזה יום קצר במיוחד.

אחר הצהריים אצא להליכה שתשרוף את שאריות הכעס המיותר ואחר כך אכנס לאמבטיה ואשתקע שם עד שהמים יתקרו.

בוקר טוב.