איין לי מושג איך זה עובד, אבל הקיפאון של אצבעות הרגליים שולח איתותים דחופים למוח.
באיתותים האלה נאמר שאני צריכה שוקולד ועכשיו.
ואני עושה מה שאומרים לי – בעיקר אם אלה דברים שאני רוצה לעשות ממילא, או כמו במקרה הזה מחפשת תירוץ לעשות.
ניצלתי הפוגה קטנה בגשם ורצתי לקנות לי שוקולד.
מאחר ולא יפה לאכול קלוגרמים של שוקולד ככה סתם, אני קצת אוכלת לאט לאט, קצת שמה בקפה וקצת אוכלת ברגש.
זה יגמר מהר מידי, אני כבר רואה….
על קצות האצבעות 
העיקר שזה לא יגמר בבכי.
אהבתיאהבתי
הבכי יגיע כשאלך להשקל, את זה אני מדחיקה בשלב הזה.
אהבתיאהבתי