את מסננת אותי

מאז שיש לי טלפון סלולרי , אני כבר לא כל כך רצה לענות לטלפון הרגיל של בזק.


מי שמחפש אותי, תמיד יכול למצוא אותי, או לנסות למצוא אותי בנייד.


אפשר לומר שחל פיחות במעמדו של הטלפון השולחני (שאינו שולחני כלל וכלל אלא אלחוטי למהדרין).


מי שמכיר אותי מהחיים יכול למצוא את המספר שלי בבית בספר טלפונים. רק לאנשים שקרובים אלי במיוחד אני נותנת מספר סלולרי.


ולמי שאני מכירה בנט, אני נותנת דווקא את הסלולרי בלבד. ובדרך כלל, לפחות לתקופה מסויימת אני גם שמחה על השיחות האלה.


כך יוצא שהטלפון הביתי – צלצול שלו יותר קשור למטלות.


והסלולארי כשהוא מצלצל אני יודעת שזה חשוב או כייפי .


ובאורח פרדוקסלי מי שנעשה חשוב לי מהאינטרנט מקבל את המספר בבית שהשיחות לא יגמרו לי את תאי המוח.


ואז הוא חוזר לכמה דקות או כמה שעות למעמדו החשוב, הטלפון הזה של הבית.


מה קרה לי שאני מתעסקת בטלפונים היום?


כאילו לא היה אצלי הבש'ח 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s